המגזין

רכישת חציר איכותי ואחסונו בצורה נכונה הם אבני יסוד בתזונת הסוס ובריאותו. בישראל, שוק החציר עונתי ותנודתי, ולכן ניהול נכון של מלאי החציר יכול לחסוך כסף רב ולמנוע בעיות בריאותיות חמורות לסוסים. במאמר זה נסקור כיצד לתכנן אסטרטגיית רכש שנתית, כיצד לאחסן את החציר ואיך לבצע מעבר בטוח לחציר חדש מבלי לסכן את מערכת העיכול של הסוס.

רכישת חציר היא לא פעולה פשוטה של "שגר ושכח", היא דורשת שיח מקצועי ושיתוף פעולה הדוק בין מנהל החווה לספק או לחקלאי. בעוד שהחקלאי מתמקד לרוב בתנובה לדונם ובהיבטים אגרונומיים, מנהל החווה חייב לשים בראש סדר העדיפויות את בריאות מערכת העיכול של הסוס, שהיא רגישה במיוחד. כדי להבטיח שהחציר שאתם מקבלים מתאים לסוסים שלכם, יש כמה שאלות קריטיות שחובה לשאול את הספק.

האם המגנים שנועדו לשמור על רגלי הסוס שלכם למעשה מסכנים אותן? מגנים ותחבושות פולו נועדו להגן מפני מכות, אך מחקרים חדשים חושפים נתון מדאיג: ציוד זה פועל כבידוד הפוגע בקירור הטבעי של הרגל. התוצאה היא התחממות מסוכנת של הגידים, שעלולה להוביל למוות תאי ופציעות. במדריך הבא נסקור את ההבדלים בין סוגי המגנים, נסביר מדוע בנדז'ים מפליז מחממים במיוחד, ונספק הנחיות מדעיות לשימוש חכם ובטוח באמת.

החלק הראשון במדריך המלא לבחירת חציר - מתחילים ממזון גס, ההתאמה לפיזיולוגיה של הסוס, לאקלים ולפעילות הגופנית. סוסים התפתחו לאכילת סיבים צמחיים דלים לאורך רוב שעות היממה כמקור האנרגיה העיקרי והבריא ביותר לסוס. המעי העיוור והמעי הגס של הסוס משמשים כמיכל תסיסה בו אוכלוסיית חיידקים ומיקרואורגניזמים המפרקים את הסיבים האלו. לכן, התזונה של סוסים תמיד תתחיל קודם כל ממזון גס - כלומר, סיבים, בד"כ חציר. כאשר חציר איכותי חייב להוות לפחות 75% מהארוחה היומית של הסוס, ובמשקל של לפחות 1.5% ממ

העבודה עם סוסים נשענת לעיתים קרובות על ניסיון, מסורת ואינטואיציה. אך מדעי ההתנהגות והנוירוביולוגיה מספקים לנו הבנה עמוקה יותר על כך שהתנהגות היא תוצר של מערכת עצבים, מצבים רגשיים ותהליכי למידה. והאחריות שלנו בעבודה עם סוסים, היא לא רק להשיג תוצאה התנהגותית, אלא לבחון את איכות החוויה הרגשית הנלווית על בסיס יישום אפקטיבי של ידע מדעי עדכני.

האם "הרגלים רעים" של סוסים הם בעצם דרך להירגע? מה אומר לנו הרוק שלהם? כולנו מכירים את זה – כשמפלס הלחץ עולה, חלקנו כוססים ציפורניים, אחרים מתופפים עם העיפרון על השולחן. כך גם סוסים מוצאים דרכים משלהם להתמודד עם הלחץ של היותם ספורטאים וחיות עובדות ברכיבה ובתחרויות. אך לעומתנו, הם לא בחרו להיות ספורטאים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE בנושא התנהגויות סטריאוטפיות בסוסי מרוץ וחשיבות הרוק כסמן לסטרס, חושף תובנות חדשות על מה שכבר ידענו שקורה להם בגוף.

האם קרה לכם שהגעתם לאורווה לחוצים, והסוס מיד הגיב בחוסר שקט? מתברר שזו לא רק תחושה – זה מדע. מחקר פורץ דרך מוכיח שסוסים מריחים את הכימיה של הסטרס והמתח שלנו, ומגיבים בעלייה בדופק ובשינויי התנהגות מידיים. ממצאים מדגישים את הצורך בשינוי הגישה שלנו בכל הנוגע לבטיחות באורווה ובמגרש, ולרווחת הסוס. זהו מידע קריטי למדריכי רכיבה טיפולית, מאלפים ובעלי סוסים: הרגש שלכם הוא גורם בטיחותי לכל דבר. בכתבה המלאה נצלול למשמעות של "הקשר הבלתי נראה", נבין איך זה משפיע על העבודה היומיומית ועל

שינויים במזג האוויר משפיעים רבות גם על הסוסים. ניתן להפחית את הסיכונים לבעיות רפואיות כמו התייבשות וקוליק בהתאמת הממשק, ההזנה וגורמים נוספים

טף הינו צמח ממשפחת הדגניים מהסוג בן-חילף, הגרעינים משמשים למאכל אדם באפייה והן להזנת בעלי חיים, ושארית הצמח והגבעולים משמשים כמספוא לסוסים.

מחקרים מדעיים מראים שסוסים מסוגלים להבדיל בין בני אדם שונים ומזהים אנשים מוכרים. ושהתגובה של הסוס משתנה בין ליטוף, לגירוד או חטיף.

ההתאחדות הבינלאומית לספורט הרכיבה על סוסים פרסמה הודעה רשמית על הקמת ועדה עצמאית שתהיה אמונה על פיתוח מערכת נהלים ישומיים שתאפשר לארגון להתי

הנגיף ECov - Equine Corona Virus נפוץ בעיקר בחורף ויכול לעבור מסוס לסוס בעיקר דרך צואה נגועה