top of page

סטרס, התנהגויות סטריאוטיפיות ורוק - מניעה או תמיכה, מה המפתח?

  • לפני יומיים
  • זמן קריאה 4 דקות

האם "הרגלים רעים" של סוסים הם בעצם דרך להירגע? מה אומר לנו הרוק שלהם?


כולנו מכירים את זה – כשמפלס הלחץ עולה, חלקנו כוססים ציפורניים, אחרים מתופפים עם העיפרון על השולחן. כך גם סוסים מוצאים דרכים משלהם להתמודד עם הלחץ של היותם ספורטאים וחיות עובדות ברכיבה ובתחרויות. אך לעומתנו, הם לא בחרו להיות ספורטאים.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE בנושא התנהגויות סטריאוטפיות בסוסי מרוץ וחשיבות הרוק כסמן לסטרס, חושף תובנות חדשות על מה שכבר ידענו שקורה להם בגוף.


מהן התנהגויות סטראוטיפיות?

סוסים שחיים באורווה, הרחק מהמרחבים הפתוחים, ולעיתים קרובות ללא גישה לתנועה חופשית בגדרה או מרעה או גישה לחברת סוסים אחרים, הם חיים בתא באורווה וכשנדרשים - יוצאים לאימון, תחרות, או אולי מתקן הליכה אוטומטי (ווקר).

סוסים אלו נוטים לפתח התנהגויות חוזרות ונשנות כמו 'בליעת אוויר' (Crib-biting) או נדנוד מצד לצד (Weaving). במשך שנים נחשבו התנהגויות אלו ל'פגמים' או לסימן של מצוקה קשה. כלומר, משהו שאנחנו רוצים לעצור ולמנוע, נכון? אז זהו, שלא.


המחקר החדש בא לחזק תיאריות קיימות, ובסופו של דבר - הרוק לא משקר.


חוקרים מאיטליה החליטו לבדוק את רמות הסטרס של הסוסים בצורה מדעית ומדויקת, אך מבלי להכניס אותם ללחץ נוסף. במקום בדיקות דם פולשניות, הם השתמשו בבדיקות רוק פשוטות. הם דגמו סוסי מרוץ מצטיינים מגזע תורוברד, כולל סוסים עם 'הרגלים רעים' (התנהגויות סטריאוטיפיות) וסוסי פנאי רגילים.

החוקרים חיפשו שלושה חומרים ברוק, ובראשם הקורטיזול – 'הורמון הסטרס' המפורסם, לצד הורמונים נוספים הקשורים בתגובת הדחק הפיזיולוגית של הסוס.


גרפים המראים חלק מתוצאות המחקר
איור 1: ריכוזי קורטיזול ורכיבים נוספים ברוק בקרב סוסי פנאי שאינם מתחרים (L), סוסי מרוץ ברמה גבוהה (A), וסוסי מרוץ המפגינים התנהגות סטראוטיפית (S). (איור 3 מתוך המאמר)

הממצא המפתיע: ההתנהגות שרצינו למנוע עוזרת לסוס

התוצאות הראו שדווקא סוסי המרוץ שלא הראו התנהגות סטיראוטיפית או התנהגות בלתי רצויה סבלו מרמות הקורטיזול הגבוהות ביותר. לעומתם, הסוסים שהפגינו את אותן התנהגויות סטראוטיפיות הראו רמות סטרס נמוכות יותר ברוק.


מה זה אומר?

המדענים מעריכים שההתנהגות החזרתית היא למעשה מנגנון התמודדות. הסוס יוצר לעצמו פעילות שעוזרת לו להוריד את רמת המתח הפנימי שנוצר מהחיים המוגבלים בתא, האימונים והתחרויות.


למה זה חשוב לנו?

המחקר הזה משנה את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על רווחת בעלי החיים.

  • אל תמהרו להפסיק את ההתנהגות - ניסיון למנוע מהסוס פיזית את ההתנהגות (למשל על ידי מחסומים) עלול למעשה למנוע ממנו את הדרך היחידה שלו להירגע, ובכך להעלות את רמת הסטרס שלו. זאת בהינתן שההתנהגות עצמה אינה גורמת לסוס נזק פיזי בריאותי.

  • כלי לאבחון מהיר ולא פולשני - השימוש בבדיקות רוק מאפשר לנו לקבל תמונה של המצב הרגשי של הסוס מבלי להכאיב לו או להלחיץ אותו. כך הבדיקה גם יותר אמינה ומשקפת.


עבור הסוס - מנגנון התמודדות

המדע מזכיר לנו שגם אצל סוסים, מה שנראה כלפי חוץ כ'הפרעה' עשוי להיות הדרך של הגוף לשמור על איזון בעולם תובעני.


עבורנו - דגל אדום!

התנהגות סטריאוטיפית משמעה שהסוס מתמודד עם רמות סטרס גבוהות וללא אמצעי אחר להרגעה או מפלט. ממש חוסר אונים נרכש. זה צריך להדליק אצלנו דגל אדום - לא כדי להפסיק את ההתנהגות בכוח, ובכך להוסיף לסטרס שהסוס חווה.

אלא על ידי הפחתת הסטרס בחיי הסוס - הפתרון הטוב ביותר שלנו כדי להפחית את הופעת ההתנהגויות הסטריאוטיפית הוא לחזור חזרה לחמשת המרחבים לרווחת הסוס, ולבדוק את עצמנו - איפה אנחנו יכולים לשפר את הרווחה של הסוס שלנו?


להלן סיפור מקרה

במסגרת עבודתי כתזונאית ויועצת מקצועית בתחום התזונה והרווחה של סוסים, הגיע אלי סוס צעיר שמתגרד באופן אובססיבי באורווה. מתיאור תנאי הממשק וסדר היום שלו, היה ברור שההתנהגות לא בהכרח נובעת כתוצאה מתגובה אלרגית (גרדת), אלא שייתכן כי הוא מבצע התנהגות זו גם כתגובה לרמות סטרס גבוהות עקב היעדר גישה לתנועה חופשית וחברת סוסים אחרים, לצד אימונים מתגברים ברכיבה לאחר אילוף ראשוני.


מה עשינו?

ביצענו שינויים קלים לשיפור רווחת הסוס בכל אחד מחמשת המרחבים; תזונה, בריאות, סביבה, אינטראקציות התנהגותיות, מצב נפשי.


המרחב הבריאותי - קודם כל השלמנו בירור וטרינרי כדי לשלול גורמים רפואיים.

סביבה ואינטראקציות התנהגותיות - הגדלנו את זמן השחרור בגדרה בחברת סוסים אחרים משעה בודדת אחת לכמה ימים ל-4 שעות בכל יום (בשאיפה ליותר).

סביבה - הסרנו את הגדר החשמלית שהותקנה בהיקף התא על מנת למנוע ממנו להתגרד.

התקנו אמצעים להתגרדות בטוחה בתא ובמגרש, כגון מברשות, משטחי גומי או דשא סינטטי, ופתרונות יצירתיים אחרים כיד הדמיון.

תזונה - הוספנו שימוש בשתי רשתות חציר להאכלה איטית בתא, בכדי להאט את זמן האכילה, למנוע שיעמום, ולעודד תנועה. כמו גם לתת מפלט לאנרגיה עצורה כתוצאה מדחק רגשי וכמובן, לשפר את פעילות מערכת העיכול להפחתת סטרס פנימי. כמו כן, התאמנו תוכנית תזונתית לאיזון ותמיכה ממוקדת גם בבריאות העור והפרווה.

מצב נפשי - כל המרחבים האחרים מתגבשים לכדי מרחב זה. אך גם הוספנו זמן להרגעה וחיזוק הקשר בין הבעלים לסוס, בו הבעלים גירד לסוס בעצמו באזורים שנעימים לסוס ובכך איפשר לו חוויה חיובית ומרגיעה גם פיזיולוגית וגם רגשית.


כעת, תורכם להתבונן בסוס שלכם, לבחון את הממשק ואורח החיים שלו, ומצוא את הדרך שלכם לעשות שינויים קטנים כדי לתמוך ברווחה חיובית. מניעה היא לא המפתח - אלא העשרה!


ואם תרצו ללמוד איך לראות את מה שמתרחש מתחת לפני השטח - הירשמו לקורס הקרוב, בו נלמד כיצד עקרונות במדעי ההתנהגות ופיזיולוגיה של הכאב יכולים לשמש אותנו כדי לתמוך בבריאות הפיזית והנפשית של הסוס.


מקורות:

Bazzano M, Marchegiani A, La Gualana F, Petriti B, Petrucelli M, et al. (2024) Competition and stereotypic behavior in Thoroughbred horses: The value of saliva as a diagnostic marker of stress. PLOS ONE 19(10): e0311697.

תגובות


bottom of page