רווחת סוסים - מה שאנחנו יודעים משנה

עודכן ב: ספט 13

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע

בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 – International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. כאשר אקווטציה או אקווטיישן הינו מושג הנובע מהמילה הלטינית 'אקווידה' (Equidae), באנגלית 'אקוויין' (Equine), שמשמעה בני משפחת הסוסיים. מושג זה מתייחס לכלל פעולות האימון, האילוף והרכיבה על סוסים וחמורים, או כל פעולה הקשורה בעבודה ואינטראקציה בין האדם לבין בן משפחת הסוסיים.

במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ליסה אשטון שהיא מאמנת רכיבה ומומחית בתחום מדעי האקוויטציה ורווחת סוסים ברכיבה ואימון, מייעצת להתאחדות הרכיבה הבינלאומית FEI, וארגונים בינלאומיים רבים אחרים בתחום.


בהרצאה, ליסה עסקה בנושאים שונים ברווחת סוסים תחת הכותרת 'מה שאנחנו יודעים משנה' (What we know matters), ודיברה על כך שמה שאנחנו יודעים משפיע באופן ישיר על רווחת סוסים.

מובא לכם להלן סיכום קצר של הנקודות העיקריות שהוצגו בהרצאה.

הסקרנות היא המפתח לשיפור רווחת סוסים ובעלי חיים בכלל, אך סקרנות גם מעודדת פגיעות. זריעת סקרנות במוחותיהם של אשים מזכירה זריעת זרעים באדמה, אנחנו יכולים לבחור האם לתת לזרעי הסקרנות לראות אור שמש, לנבוט ולצמוח בנו או שאנחנו עלולים להשאיר אותם להתייבש ולקמול בחושך. כשאנחנו מזהים פער בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו עושים או פער בידע שלנו, זה בעצם הפתח לסקרנות. אך הפער הזה עלול לגרום לנו לאי-נוחות מכיוון שבעצם ההכרה בפער אנחנו מכירים במצב של אי-ודאות ומעין אשליה של חוסר אונים. כשאנחנו יודעים יותר, או יותר טוב, כמו ב'אקוויטציה מבוססת עובדות' Evidence Based Equitation, רכיבה ואימון המבוססים על עובדות ומחקרים, אנחנו יכולים לעשות דברים בצורה טובה יותר למען הסוסים. אז מה בעצם אנחנו יודעים? להלן תמצית הדוגמאות שליסה הציגה. כאשר אנחנו יודעים עוד הרבה יותר מזה, וגם יש לנו תמיד עוד מה ללמוד.

  • אימון כל בעלי החיים ממקם את המאמן כגירוי לכל ההתנהגויות, בין אם בצורה מכוונת או לא, לא הסביבה היא הגירוי, אלא האדם. ובמובן מסוים, גירוי משמעו שליטה.

  • דומיננטיות באימון סוסים היא שיטה ומושג שנוצר על ידי האדם. כאשר בריחה (flight), לחימה (fight) ואדישות (אפטיה) הן כולן תגובות המביעות פחד.

  • הסרת גירוי דחיה, או 'חיזוק שלילי', כולל שימוש בלחץ והרפיה.

  • הוספת גירוי משיכה, או 'חיזוק חיובי', משמש לחיזוק של התגובות שאנחנו כן רוצים.

  • שיטת תגמול משולבת, המשלבת חיזוק חיובי וגם חיזוק שלילי, היא יעילה יותר מכל אחת מהן בנפרד.

מושגים מתוך ארגז הכלים לאימון סוסים

  • להתרגל לדברים - תהליך הביטואציה, או הרגלה (Habituation) לגירויים.

  • פרסים ותוצאות – שימוש בהתניה אופרנטית (Operant Conditioning), לחיזוק התנהגות המתרחשת באופן מקרי בתנאים מסוימים ותדירות הופעתה נשלטת על ידי תוצאותיה.

  • רמזים ואותות - שימוש בהתניה קלאסית (Classical Conditioning), לחיזוק ההקשר בין תגובה לגירוי שאינו מותנה לבין גירוי מותנה.

  • בניית התנהגויות שלב אחר שלב - עיצוב התנהגות (Shaping), תהליך המאפשר שכלול של תגובות פשוטות לכדי תגובה מורכבת.


"כל עוד נשאיר את עינינו סגורות לאופן בו סוסים באמת מרגישים, האמת על סוסים לעולם לא תצא לאוויר העולם". ליסה אשטון (2019)

ליסה הזכירה את הסרט מטריקס כמטפורה לשיטות באימון סוסים. ניו (הדמות שגילם קיאנו ריבס) חשד שיש איזושהי תקלה בעולם שלו, והסקרנות שלו גרמה לו לחפש את המקור לתקלה. ומורפיוס הבטיח לניו שאם ייקח את הקפסולה האדומה הוא יקבל את האמת, אבל אם ייקח את הקפסולה הכחולה יוכל לחזור חזרה לחיים הקודמים שלו ושום דבר לא ישתנה. כך בעצם הקפסולה האדומה מייצגת את האמת, את המידע המבוסס על עובדות ואיך סוסים באמת מרגישים בהקשר לשיטות אימון שונות. להכיר בסקרנות ולקבל ידע נוסף. ואילו בבחירה בקפסולה הכחולה, אנחנו בעצם מפספסים את האמת וחוזרים למציאות המדומה שלנו. שזה בסדר, אבל אנחנו בעצם מפסידים את המציאות האמיתית של איך הסוס שלנו מרגיש ואיך הפעולות שאנחנו בוחרים לבצע באמת משפיעות עליו. ולכן, מי שאנחנו משנה יותר ממה שאנחנו יודעים. שכן, כולנו אחראים למה שהופך למקובל באימון וברכיבה על סוסים, למה שנחשב אופנתי או לגיטימי, ומחפשים אישור חברתי. אך אם נשנה את התפיסה של מה שנחשב לגיטימי, בהתאם למה שבאמת תומך ברווחה של הסוס, זה יהיה המפתח ליצירת השינוי האמיתי עבור הסוסים.


מקור:

סיכום הרצאה של ליסה אשטון (EquiCoach.life) שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020


Lisa Ashton, ISES 2020. What we know matters

  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn

©Equida 2020