נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. (tal.nelken@mail.huji.ac.il)
לפני פריצת מגפת הקורונה היינו נוהגים לצאת לבלות, לפגוש חברים ומשפחה, ללכת לאירועים, לטייל ועוד. אך בתקופה האחרונה היו הגבלות רבות שמנעו זאת מאיתנו ורבים מצאו את עצמם יותר בודדים, משועממים, מתוסכלים ואף חווים דיכאון. התנאים המגבילים את אירועי החברה והפנאי בחיינו משפיעים על הרווחה שלנו, וכך גם אחזקת בעלי חיים בתנאים שלא מאפשרים להם חוויות מעשירות ומספקות עלול לגרום להם לחוות בדידות, שעמום, תסכול ודיכאון.
בכתבה הראשונה בסדרה תיארנו את חמשת החופשים עקרונות להבטחת הרווחה לבעלי חיים:
1) חופש מרעב, צמא ותת-תזונה
2) חופש מאי-נוחות וחשיפה למזג האוויר
3) חופש מכאב, פציעות ומחלות
4) חופש מפחד ומצוקה
5) חופש לבטא התנהגות נורמלית
הסברנו את הבעייתיות שבשימוש במילה 'חופש'. וכי החופשים מתייחסים בעיקר להפחתת מצוקות הישרדותיות אך הם אינם מבטיחים בהכרח חיים 'טובים', הכוללים חוויות חיוביות ומעשירות.
לכן, החוקרים מלור וריד (Mellor & Reid) גיבשו רשימה חדשה של 5 עקרונות
חמשת המרחבים (domains), לרווחת בעלי החיים:
עקרונות אלה מדגישים יותר את החשיבות של ההתנהגות, כולל אינטראקציה עם בני אדם, והמצב הרגשי/מנטלי של בעלי החיים לעומת גישת חמשת החופשים. בנוסף, הם מדגישים שהיעדר הסבל מחוויה שלילית לא שקול בהכרח לחוויה חיובית. מטרת המודל היא לאפשר מסגרת שיטתית, מובנית, ויסודית כדי להעריך את מצב הרווחה של בעל החיים. המטרה של כל מרחב היא להפנות תשומת לב לתחומים שהכי רלוונטיים לצורך הערכת מצב הרווחה של בעלי חיים.
מרחבים 1-3 המתייחסים לתזונה, סביבה ובריאות, משויכים לתחום ההישרדות. ניתן למדוד חוויה שלילית ומצוקה המשויכים למרחבים אלה באופן פיזיולוגי, פתולוגי וכד'. לדוגמה מחלה ניתן לאפיין על ידי מדידת חום, דופק ולחץ דם, בדיקת דם, שתן וצואה ועוד. כאמור, תחושת המצוקה באחד מהמרחבים האלה יכולה לנבוע ממנגנון גנטי הישרדותי שגורם להתנהגות מתאימה מצד בעל החיים, ומאפשרת לו לשרוד את המצב השלילי שנקלע אליו.
מרחב 4 המתייחס לאינטראקציות ההתנהגותיות, מדגיש את חשיבות ההתנהגות של בעל החיים כמדד לאופן בו הוא תופס את סביבתו. מרחב זה מדגיש את ההתנהגויות היזומות, הדורשות גמישות בתגובה לסביבה משתנה ואירועים (לרוב לא צפויים) שמתרחשים בסביבתו. כאשר בעלי החיים משתתפים בהתנהגויות רצוניות, יזומות ומכוונות מטרה, ניתן לראות בבירור הפעלת יוזמה בניגוד להתנהגויות הישרדותיות הנובעות ממצוקה במרחבים 1-3.
ניתן לחלק אינטראקציות התנהגותיות לשלושה סוגים עיקריים עליהם נרחיב בכתבה הבאה בסדרה:
עם הסביבה (לבד)
עם בעלי חיים אחרים
עם בני אדם
מרחב 5 מתייחס לתפיסה המנטלית והרגשית של בעל החיים, כשילוב כל המרחבים האחרים לכדי השפעתם על מצב הרווחה הכללי.
לסיכום, מודל חמשת המרחבים הוא מודל עדכני לרווחת בעלי חיים, המדגיש לא רק את חשיבות הרווחה הפיזית, אלא גם את חשיבות ההתנהגות והמצב הרגשי והמנטלי של בעלי החיים. גישה זו תואמת את מסקנות המחקרים הביולוגיים העדכניים ביותר הקשורים לרווחת בעלי חיים. ניתן לאמץ מתוך מודל "חמשת המרחבים" קווים מנחים לגידול בעלי חיים בתנאים המאפשרים להם איכות חיים טובה, ועל כך ועוד נרחיב בכתבה הבאה.
מקורות:
Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living”. Animals, 6, 21;
1. Mellor, David J., et al. "The 2020 Five Domains Model: Including Human–Animal Interactions in Assessments of Animal Welfare." Animals 10.10 (2020): 1870.