top of page

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על פולי סויה?

עודכן: 21 בספט׳

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע

 

ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים.

בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות.

בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של עשב זון במספוא.


והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של החלקים השונים של הסויה במזון משלים.

 

סויה, או פולי סויה, באנגלית: Soybean, בלטינית: Glycine max., הוא צמח ממשפחת הקטניות, הזן הנפוץ ביותר הוא הסויה השעירה התרבותית שפותחה מסוית בר, במקור בסין לפני כ-4000 שנים. חלקי הצמח השונים ותוצרי הלוואי של תעשיית הסויה משתלבים בהרבה סוגים של מזון משלים לסוסים וחמורים כמקור לחלבון איכותי, סיבים מסיסים וחומצות שומן.

כוספת סויה (Soybean meal): תוצר לוואי שנשאר לאחר מיצוי השמן מפולי הסויה. מהווה מקור לחלבון, עם הרכב חומצות אמינו טוב מאוד (כ-63% ליזין) וערך אנרגטי גבוה, יחסית עשירה בסוכר. כוספת סויה קלויה יכולה להגיע לכדי 90% נעכלות. 44-48% חלבון, 1-2% שומן. יחס סידן-זרחן ממוצע 1:0.5.

קליפות סויה (Soybean hulls): תוצר לוואי מקילוף פולי הסויה לפני מיצוי השמן. מהווה מקור לסיבים מסיסים טובים (פקטין), נעכלות טובה, יחסית דלה בסוכרים. 13-15% חלבון, 3-4% שומן

שמן סויה: מופק ממיצוי פולי סויה, מהווה מקור אנרגיה משומן, חומצות שומן, כולל אומגה-3 ואומגה-6 ו ונוגדי-חמצון כולל ויטמין E.


שימו לב - אסור להאכיל סוסים בפולי סויה שלמים, טריים ולא מעובדים.
*בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה.

פולי סויה טריים מכילים רכיבים אנטי-תזונתיים (Anti-nutrients) העלולים לפגוע בבריאות בעל החיים. בנוסף לתכונות הנפלאות של פולי סויה הם מכילים גם רכיבים מעקבי טריפסין, ספונינים ורכיבים אנטי-תזונתיים נוספים.

רכיבים מעקבי-טריפסין (Trypsin inhibitors): האנזים טריפסין מיוצר על ידי הסוס במערכת העיכול וחיוני לפירוק חלבון לחומצות אמינו (אבני הבניין של החלבון). עיכוב הטריפסין מונע את פירוק החלבון וכתוצאה מכך את ספיגת חומצות האמינו המשמשות לתפקודים שונים כולל בניית שריר.

ספונינים (Saponins): הם רכיבים אנטי-תזונתיים הנמצאים בפולי סויה בריכוזים גבוהים. ספונינים הם גליקוסידים צמחיים הנפוצים בקטניות, ומשערים שהם משמשים את הצמח בהגנה מפני פטריות. אך במערכת העיכול של בני משפחת הסוסיים הספונינים מעודדים תהליכים דלקתיים, עלולים לפגוע בפעילות תאית ומעכבים פירוק וספיגה של חלבונים, ויטמינים ומינרלים שונים.


תהליכים שונים, בראשם חימום בטמפרטורות גבוהות, משמשים להפחתת ריכוז הרכיבים האנטי-תזונתיים במוצרי סויה שונים המשמשים במזונות לסוסים. אך לרב נשאר בכל זאת ריכוז נמוך שיהיה בטוח במינונים נמוכים מתאימים, אך עלול לסכן את בעל החיים במינונים גבוהים מדי.

לכן רכיבי הסויה השונים מהווים חומרי גלם יעילים במזון משלים לסוסים, פחות בשימוש בהזנת חמורים שדרישות החלבון שלהם נמוכות יותר, אך יש להתאים את המינון לאיזון המנה היומית בהתאם לדרישות התזונתיות ובהכרח כתוספת לכמות מספקת של מזון גס (חציר) איכותי. כל הרכיבים הללו משולבים במוצרי מזון מרוכז ותוספי חלבון שונים. ניתן להוסיף כוספת סויה בנפרד למנה היומית לתוספת חלבון בעת הצורך, חשוב לשלב בהדרגה, בהתאם למנה היומית ולא לחרוג ממינון של 100 גרם לכל 100 קילו משקל סוס. חשוב לזכור שמעבר לרכיבים האנטי-תזונתיים, גם עודפי חלבון עלולים לגרום לתופעות כמו השתנת יתר ולפגוע בכושר של הסוס. ניתן לשלב שמן סויה איכותי במנה היומית, תוך ערבוב עם המזון המרוכז, יש להפסיק להוסיף את השמן במידה ומופיע שלשול. חשוב לשלב שמן בצורה מאוד הדרגתית במשך 10-14 יום, עד מינון של כוס ביום לסוס ממוצע (כ-500 ק"ג). וחשוב לזכור תמיד לאזן את המנה היומית תוך התחשבות בכלל המזונות והתוספים, על מנת להימנע מעודפים העלולים לפגוע בבריאות וביצועי הסוס.

 

מקורות:


1. Francis, G', Kerem, Z', Makkar, H', & Becker, K'. (2002). The biological action of saponins in animal systems: a review. British Journal of Nutrition, 88, pp. 587-605. British Journal of Nutrition(88), 587-605.


2. Lindberg, J.E. (2013). Applied Nutrition - Feeds, Feedstuff for Horses. In R. Geor, P. Harris, & M. Coenen (Eds.), Equine Applied and Clinical Nutrition: Health, Welfare and Performance (pp. 319-331). Elsevier Ltd.

3. Warren L.K., & Vineyard, K.R. (2013). Nutritional Foundations, Fat and Fatty Acids. in R. Geor, P. Harris, & M. Coenen (Eds.), Equine Applied and Clinical Nutrition: Health, Welfare and Performance (pp. 136-155). Elsevier Ltd.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page