צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על עשב זון?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע

ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים.

בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות.

בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של תלתן כתוספת למזון הגס העיקרי.


והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של עשב זון כמספוא.

עשב זון, באנגלית: Ryegrass, בלטינית: Lolium perenne, הינו עשב רב-שנתי ממשפחת הדגניים, נוח לגידול בעיקר בצפון הארץ. מאופיין בשיבולית פחוסה דמוית חרב ללא מלענים, מה שמקנה לו יתרון משמעותי בהאכלת סוסים. מינים מסוימים נפוצים כעשבים שוטים ובעייתיים בעיקר בשדות חיטה, אך הזון הרב-שנתי יעיל כצמח מרעה ומספוא, אף שאינו נפוץ כגידול בישראל.

אין הרבה מידע על הרכב הפיטוכימיקלים והתכונות הטיפוליות של זון, אך הוא מוכר כמזון גס דל עד בינוני מאוזן יחסית המתאים לשילוב עם מקורות מזון נוספים למנה היומית. ריכוז החלבון בעשב זון מתון יחסית ועומד על כ 10% חלבון, כאשר יחס הסידן-זרחן בחציר זון מאוזן ועומד על כ 2:1 לערך (כאשר יחס אידיאלי לסוסים במנה היומית הוא 2.1:1). הצמח מכיל מגוון של ויטמינים ומינרלים בריכוז בטוח ויעיל לסוסים.

נמצא קשר בין הזנת סוסים בעשב זון רב-שנתי לבין תסמונת נוירולוגית המכונה 'סטאגרס' (staggers) או בתרגום לעברית 'התנודדות', כתוצאה מזיהום של מיקוטוקסין (רעלן המופרש מפטריות). תסמונת זו מופיעה בסוסים שאכלו חציר או עשב זון טרי שנגוע בזיהום של פטרייה בשם Neotyphodium lolii. פטרייה זו נפוצה בעיקר באקלים טרופי, ולכן פחות נפוצה בישראל.


*שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה.

על כן, עשב זון יכול לשמש כחציר או כעשב טרי מאוזן במרעה בצורה בטוחה יחסית לסוסים, אך חשוב מאוד להקפיד להשלים ויטמינים ומינרלים ממקור אחר, כמו סוג נוסף של חציר, כופתיות חציר, או מזון מרוכז בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס. ותמיד להקפיד על איכות הצמח ונקיונו ממזהמים שונים.


מקורות:

1. Johnstone, L. K., & Mayhew, I. G. (2013). Flow-mediated K+ secretion in horses intoxicated with lolitrem B (perennial ryegrass staggers). New Zealand Veterinary Journal, 3(61), 159-164.

2. Woolford, M., & Tetlow, R. (1984). The effect of anhydrous ammonia and moisture content on the preservation and chemical composition of perennial ryegrass hay. Animal Feed Science and Techology(11), 159-166.

  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn

©Equida 2020