צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על שיבולת שועל?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע

ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים.

בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות.

בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של באקיה כמזון גס.


והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של שחת וגרעיני שיבולת שועל במזון גס ומשלים

שיבולת שועל תרבותית, באנגלית Common Oat, בלטינית Avena Sativa, היא צמח ממשפחת הדגניים שמגודל בדרך כלל לטובת הזרעים הנאכלים על ידי בני אדם ומשמשים גם להזנת בעלי חיים, ושארית הצמח משמש למספוא לסוסים וחיות משק. קיימים עוד מינים של שיבולת שועל, חלקם כצמחי בר גם בישראל.


גרעיני שיבולת שועל

גרעיני שיבולת שועל משמשים להזנת סוסים, כאשר עיבוד בלחיצה, חום או התפחה במים (או שילוב) משפר את הנעכלות של הגרעינים ומפחית את ריכוז העמילן. מומלץ להתפיח גרעיני שיבולת שועל שלמים לפחות שעה ועד 24 שעות, כשהם מכוסים במים במקום קריר בכדי למנוע קלקול ותסיסה מוגברת.


קיימים גרעיני שיבולת שועל בעלי קליפה בצבעים שונים; לבן, צהוב, אדום ושחור, כתוצאה מהכלאות גנטיות ולכדי תכונות תזונתיות שונות. מחקר שנעשה בארה"ב מצא כי סוסים העדיפו את גרעיני השיבולת הצהובה והשחורה יותר מהלבנה, אף על פי ששיבולת שועל לבנה נפוצה יותר בשיווק לסוסים. לגרעיני שיבולת השועל תכונות מועילות רבות בבני אדם, כמו הפחתת כולסטרול וסוכרים בדם, מעריכים כי עשויות להיות השפעות דומות בסוסים אך יש צורך במחקרים נוספים.

גרעיני שיבולת שועל מכילים בממוצע כ-45% עמילן, לעומת כ 55-60% בגרעיני שעורה ועד כ-70% עמילן בגרעיני תירס. לכן גרעיני שיבולת שועל הם הגרעינים הבטוחים ביותר בהזנת סוסים, כתוספת למנה היומית של מזון גס (חציר, שחת או שחמיץ). גרעיני שיבולת מתאימים בעיקר כמקור לתוספת אנרגיה מפחמימות ומעט שומן (7-10%), כאשר תכולת החלבון שלהם נמוכה יחסית כ , 11-14%, לרב מעט גבוה יותר בשיבולת שועל שחורה, אך הרכב החלבון, בדומה לגרעינים אחרים, לא איכותי במיוחד ביחס לקטניות.

סובין וגרעיני שיבולת שועל מכילים גם חומרים אנטי-תזונתיים כמו ספונינים, ולכן יש להימנע ממינונים גדולים במנה היומית. מינון מירבי מומלץ של גרעיני שיבולת שועל מותפחת הוא 300 גרם לכל 100 ק"ג משקל גוף סוס בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס. כלומר, עד כ-1.5 ק"ג ביום לסוס ממוצע ששוקל 500 ק"ג , ובלפחות שתי ארוחות.

השימוש בגרעינים כתוספת בתזונת סוסים התפתח בעיקר באזורים קרים כמו באירופה וצפון אמריקה, על מנת להוסיף אנרגיה מחממת לסוסים לקראת או בזמן החורף הקשה. אך באקלים החם והיבש ברב ישראל, חשוב לזכור להגביל את השימוש בגרעינים בכלל, כולל גרעיני שיבולת שועל, בהזנת סוסים. ובמיוחד בקיץ ובעונות החמות ואזורים מדבריים. שכן עודפים של אנרגיה מחממת בסביבה חמה בעצם גורמים לבזבוז אנרגיה ומשאבים בגוף הסוס בכדי להתמודד עם עודפי החום ובכך בעצם עלולים לגרום לתופעה של עייפות, חולשה ופגיעה בכושר הגופני.

כתוצאה מכך, קיימת תופעה שבה חושבים שיש חוסר של אנרגיה בתזונה של הסוס וממשיכים ומגדילים את כמות האנרגיה בתוספת גרעינים, אך ללא הטבה. כשבעצם עדיף דווקא להפחית את מינון הגרעינים ולהיעזר במקורות אנרגיה יעילים ומקררים יותר, כמו שמן צמחי וסיבים מסיסים איכותיים. כמו כן, מנות גדולות של גרעינים, אפילו בשיבולת שועל שיחסית דלה יותר בעמילן, עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות כיבי קיבה (אולקוס), עמידות לאינסולין, השמנת יתר, למינייטיס ובעיות מטבוליות.

*שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה.

שחת שיבולת שועל

גם גוף הצמח של שיבולת השועל משמש בהזנת סוסים וחמורים כמזון גס, בין אם כשחת יבשה (חציר) או לחה (שחמיץ). כאשר הסוסים ניזונים מהגבעולים והעלים, והגרעינים שנותרים לעיתים על הצמח. חציר שיבולת שועל מכיל בממוצע כ 5%-8 סוכר ועמילן ו8-10% חלבון, כתלות בתנאי הגידול, בשלב הבגרות של הצמח בעת הקציר ואופן השימור (ייבוש או כבישה).

עקב ריכוז גבוה של חומרים מסוימים בצמח הצעיר, שחת שיבולת שועל שנקצרה בשלב מוקדם מדי, כשהיא ירוקה ודקה מאוד, תהיה בד"כ מרירה לסוסים. בעוד בשחת שנקצרה בשלב מאוחר מאוד, הגבעולים יהיו צהובים, עשירים בסיבים בלתי-מסיסים ולכן פחות נעכלת, ותאבד מהערך התזונתי שלה. קציר מאוחר מאוד בדרך כלל קורה כאשר הצמח מגודל לגרעינים, והשחת נאספת למספוא לאחר איסוף הגרעינים, במצב כזה מדובר בקש ולא בחציר. לכן חשוב להקפיד לקצור את השחת למספוא בשלב המתאים כשהצמח עוד ירוק אך הגרעין טרם התמלא במלואו.

חציר שיבולת שועל מתאים להזנת סוסים וחמורים כמזון גס עיקרי בטוח ויחסית דל בעמילן ובחלבון. ניתן גם להזין בשחמיץ שיבולת שועל (שחת המשומרת בסביבה אל-אווירנית לחה) אך חשוב להקפיד על היגיינה ואריזות בגודל מתאים, על מנת להמנע מזיהום המזון הלח שמתחיל להתקלקל במגע עם אוויר. כמו כן, חשוב תמיד להקפיד על איכות החציר ונקיונו ממזהמים ביולוגיים, כימיים, ופיזיקלים. ובנוסף, מומלץ לשלב שחת שיבולת עם מקורות מזון נוספים בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס, לאיזון הערכים התזונתיים במנה היומית לבריאות וביצועים אופטימאלים.

מקורות:

1. Lindberg, J. E. (2013). Applied Nutrition - Feeds, Feedstuff for Horses. In R. Geor, P. Harris, & M. Coenen (Eds.), Equine Applied and Clinical Nutrition: Health, Welfare and Performance (pp. 319-331). Elsevier Ltd.

2. Heuschele, D.J., Catalano, D., Martinson, K., Wiersma, J., 2018. Consumer Knowledge and Horse Preference for Different Colored Oats. Journal of Equine Veterinary Science 71, 6–12.

3. Marycz, K., Moll, E., Grzesiak, J., 2013. Influence of Functional Nutrients on Insulin Resistance in Horses with Equine Metabolic Syndrome. Pakistan Veterinary Journal 34, 189–192.

4. Mazumder, Md.A.R., Kumagai, H., Mitani, K., 2004. Diversity of chemical composition, dry matter intake, in vivo digestibility and in situ dry matter degradability of oat hay. Animal Science Journal 333–338.



  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn

©Equida 2020