צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על עשב היבלית?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע

ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים.

בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות.

בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות של הגדילן המצוי כתוספת למנה היומית.


והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של היבלית המצויה.

היבלית המצויה, באנגלית: Scutch grass או Bermuda grass, בלטינית: Cynodon dactylon

היבלית הינה עשב בר רב-שנתי ממשפחת הדגניים העשבוניים, מאופיינת בעלים צרים, קצרים ושטוחים ותפרחות מאוצבעות. היא נחשבת לפעמים לעשב שוטה, במיוחד כשקני השורש שלה מתפשטים מתחת לפני הקרקע, מכיוון שהיא עמידה מאוד ומסוגלת לגדול על קרקעות שונות ובתנאים מגוונים.

צמח היבלית מכיל פיטוכימיקלים רבים המסייעים בשמירה על מאזן הנוזלים במערכת העיכול ותומכים במערכת החיסונית. ריכוז הסוכרים המורכבים מסוג פרוקטנים (Fructans), או פרוקטואוליגוסכרידים, הנמוך יחסית, וריבוי סיבים מסיסים כגון פקטין, הופכים אותה לצמח בעל נעכלות גבוהה ויחסית בטוח להזנת סוסים הנוטים להשמנת יתר, למינייטיס (דלקת העלעלים) ובעיות מטבוליות, ואף לסוסים עם קשיים בעיכול ונטייה לשלשולים כרוניים.

ריכוז החלבון ביבלית המצויה מתון יחסית ועומד על 9-13% חלבון, והנעכלות שלו בסוסים היא מעל 50% לרב. ריכוז הסידן ביבלית גבוה יחסית, אך יחס סידן-זרחן בחציר יבלית מאוזן ועומד על 2.2:1 לערך (כאשר יחס אידיאלי לסוסים במנה היומית הוא 2.1:1). הצמח מכיל מגוון של ויטמינים ומינרלים בריכוז טוב ואחוז גבוה של סיבים מסיסים איכותיים.


*שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה.

עשב היבלית המצויה, בין אם כחציר או כעשב טרי, מהווה מקור מאוזן ובטוח יחסית להזנת סוסים, במיוחד סוסים רגישים או הנמצאים בפעילות מתונה. אך חשוב מאוד להקפיד להשלים ויטמינים ומינרלים ממקור תזונתי אחר (סוג נוסף של חציר, כופתיות חציר, או מזון מרוכז בהתאם לדרישות של הסוס).


בתנאים מסוימים, פטרייה טפילית מסוג ארגוט (Ergot) עלולה לפלוש לגידולי היבלית, הפטרייה רעילה מאוד לסוסים ועלולה לגרום לתסמינים נוירולוגיים, ואף שיתוק. אך פטרייה זו נפוצה יותר באזורים טרופיים.

מקורות:


Eckert, J. V., Myer, R. O., Warren, L. K., & Brendemuhl, J. H. (2010). Digestibility and nutrient retention of perennial peanut and bermudagrass hays for mature horses. American Society of Animal Science, 6(88), 2055-2061.


Sturgeon, L., Baker, L., Pipkin, J., Haliburton, J., & Chirase, N. (2000). The Digestibility and Mineral Availability of Matua, Bermudagrass, and Alfalfa Hay in Mature Horses. Journal of Equine Veterinary Science, 20(1), 45-48.

  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn

©Equida 2020