נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע
בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון.
במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ד"ר אנדרו מקליאן שהוא ממייסדי הארגון ISES, זואולוג, דוקטור לפסיכולוגיית אימון סוסים ומרצה באוניברסיטאות וכנסים ברחבי העולם, פיתח ומנהל את המרכז להתנהגות סוסים באוסטרליה ומאמן רכיבה ותיק שהתחרה ברמת גרנד-פרי בקפיצות ובדרסז'.
בהרצאה ד"ר אנדרו מקליאן דיבר על הקשר והאינטראקציה בין ביומכניקה ותיאורית הלמידה ברכיבה, בדגש על התנועות השונות בדרסז' והקשר בין תהליך הלמידה, עיבוד הגירויים והאותות במוח והתגובה בתנועה של הסוס. כאשר המטרה העיקרית בדרסז' ובאימון סוסים בכלל, היא ליצור מצב של תנועה הרמונית בתגובה יעילה לגירויים קלים תוך שמירה על רווחת הסוס.
אימון סוסים לדרסז', המכונה רכיבה אומנותית, מתבסס בעיקר על ניצול התנועות הטבעיות של הסוס ברכיבה, כאשר מקורו במילה דרסר (Dresser) שמשמעה בצרפתית "לאמן". הדרסז' מתחיל בעצם מכך שמלמדים את הסוס להזיז את הרגליים באופן שבו הרוכב מבקש, תוך שימוש בסימנים שונים, בעיקר בחיזוק שלילי. כאשר כל התנועות מתבססות על שינויים בכיוון וגובה תנועות הרגליים בשלושה מקצבים (gates) שונים;
הליכה – 4 פעימות
טרוט (ריצה קלה) – 2 פעימות
קנטר (דהירה) – 3 פעימות
תנועות בדרסז' הן שרשרת תגובות רציפות המתבססות על אימון הבסיס בשיטה המכונה 'עיצוב התנהגות' (Shaping) הבונה תגובה התנהגותית בהדרגה. עיצוב מתבצע בהתניה אופרנטית כמו חיזוק חיובי במזון וחיזוק שלילי בהסרת גירוי דחיה כמו דרבון או נגיעה בשוט, או לחליפין התניה קלאסית כמו סימנים קוליים או במנח הגוף.
האמנות האמיתית ברכיבה שגורה בשקט. כלומר, שימוש בעזרים או בסימנים לכדי המינימום האפשרי, כך שהם כמעט בלתי נראים. וזה יכול להתקיים רק אם גוף הרוכב נמצא לגמרי בהרמוניה עם התנועה של הסוס ואינו גורם להפרעה של 'רעש לבן' מבחינת חיזוק שלילי או התניה. לדוגמא, השימוש בכיווץ שרירי השוקיים ברגלים בצורה מאוד עדינה וממוקדת לכדי תגובה יעילה מהסוס ושחרור הלחץ באופן מידי לכדי הסרת הלחץ לחיזוק שלילי יעיל, במקום דירבון ותנועות חזקות ונראות לעין של הרגל. או לחליפין, שינוי קל במנח הישיבה של גוף הרוכב לכדי תגובה יעילה מהסוס להתניה הקלאסית, במקום ישיבה בולטת אחורה או משיכה במושכות להאטה או עצירה. זאת לכדי שימוש אפקטיבי, אתי ויותר טוב לסוס ולרוכב, בצמצום התדר והתדירות של העזרים הללו ככל האפשר, עד לרמות הרכיבה הגבוהות ביותר, בהן נראה כמעט כאילו הסוס קורא את מחשבותיו של הרוכב, כי העזרים נסתרים מהעין.
הממשק בין תיאורית הלמידה וביומכניקה מתרחש בעצם במוח שמחבר בין תהליך הגירוי והלמידה העובר עיבוד במוח לכדי הפעלת תנועה בגוף הסוס. בין השאר, חשוב להכיר מעט את אופן הפעולה של אזורים שונים במוח כחלק מתהליך הלמידה, על מנת להבין מדוע חשוב כל כך להקפיד על אימון וסביבת למידה ידידותית, הרמונית וללא ענישה או יצירת פחד, לשם למידה יעילה בצורה שטובה לסוס ולמאמן.
לאזור במוח המכונה DMS תפקיד משמעותי בלמידה והעצמה ארוכת טווח של תהליך למידת הרגלים ועיצוב התנהגות. כאשר להיפוקמפוס תפקיד חשוב בזיכרון מרחבי. ותפקיד גרעין האקומבנס לשלוט במנגנוני הריכוז למיקוד בגירויים חיצונים.
אזור 'החומר השחור' הוא המקור הגדול ביותר לנוירוטרנסמיטר דופמין, בעל חשיבות רבה בשליטה בתנועה, קשב, למידה ורוגע. כך שככל שנקדים ללמד את הסוס לשלוט בתנועות הרגליים שלו כתגובה לגירויים שונים, כך המשך תהליך הלמידה יהיה רגוע ויעיל יותר.
האמיגדלה קשורה בזיכרון ותגובה לגירויים מפחידים ומלחיצים, ובאפשרות להתאוששות ספונטנית של זכרונות פחד, ולכן חשוב שנפחית את הסיכוי לזכרונות פחד בתהליך האימון והלמידה, מכיוון שקשה מאוד לבטל תגובות פחד באופן יעיל.
ההמשך בחלק ב' – מה אנחנו צריכים לדעת על ביומכניקה ברכיבה על סוסים?
מקור:
סיכום הרצאה של ד"ר אנדרו מקליאן שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020
Interaction of biomechanics and learning theory in dressage, Dr. Andrew McLean