ביומכניקה ותיאורית הלמידה בדרסז' – חלק ב

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע

בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון.

במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ד"ר אנדרו מקליאן שהוא ממייסדי הארגון ISES, זואולוג, דוקטור לפסיכולוגיית אימון סוסים ומרצה באוניברסיטאות וכנסים ברחבי העולם, פיתח ומנהל את המרכז להתנהגות סוסים באוסטרליה ומאמן רכיבה ותיק שהתחרה ברמת גרנד-פרי בקפיצות ובדרסז'.

בהרצאה ד"ר אנדרו מקליאן דיבר על הקשר והאינטראקציה בין ביומכניקה ותיאורית הלמידה ברכיבה, בדגש על התנועות השונות בדרסז' והקשר בין תהליך הלמידה, עיבוד הגירויים והאותות במוח והתגובה בתנועה של הסוס. כאשר המטרה העיקרית בדרסז' ובאימון סוסים בכלל, היא ליצור מצב של תנועה הרמונית בתגובה יעילה לגירויים קלים תוך שמירה על רווחת הסוס.

בחלק א' תיארנו את המקצבים והתנועות השונות בדרסז', והזכרנו שיטות שונות בלמידה אסוציאטיבית לאימון תוך התייחסות לחלק מהאזורים במוח שרלוונטיים ללמידה יעילה.

וכעת, נמשיך בעקרונות הביומכניקה שד"ר אנדרו מקליאן תיאר בהקשר לדרסז' ורכיבה על סוסים.

כאשר תנועת רגליים קדימה נחשבת להארכה (protraction), אחורה היא נסיגה (retraction) ולצדדים היא הצדדה לקירוב או ריחוק בהתאמה (abduction, adduction). בעוד השלבים בתהליך התנועה, כוללים את שלב הנפת הרגל באוויר (swing) ושלב הנחת הרגל על הקרקע (stance).

בלימוד ועיצוב תנועות חשוב לשמור על תהליך הדרגתי של לחץ-והרפיה בתזמון של 1-3 פעימות בקצב או כשתי שניות;

1. הבקשה – שימוש בעזרים קלים בצורה עדינה, למשל הגברה ראשונית של הלחץ ברגל או המתח במושכות.

2. עידוד ודרישה – שימוש חזק יותר בעזרים.

3. תודה – הרפיה ושחרור הלחץ או המתח כפרס מחזק, הסרת הלחץ בחיזוק שלילי.

קצב או תדירות המקצבים השונים תלוי בין השאר בגודל או גזע הסוס, לפונים לדוגמא קצב מהיר יותר מרב הגזעים הגדולים. כאשר הקצב הממוצע למקצבים השונים בדרסז' הוא יחסית אחיד, כלהלן;

הליכה – 50-60 פעימות בדקה

טרוט עבודה – 70-80 פעימות בדקה

טרוט מכונס – כ-65 פעימות בדקה

פיאף – 55-60 פעימות בדקה

קנטר עבודה – 70-110 פעימות בדקה

קנטר מכונס – 80-90 פעימות בדקה

כאשר מקצבים מכונסים ברמה גבוהה יותר הם איטיים יותר ותהליך הלמידה שלהם כולל האטה של הקצב במקצב עצמו. למשל, טרוט מכונס ופיאף הם בעצם מקצבי טרוט ברמה גבוהה יותר, איטיים יותר וכוללים זמן הנפת רגל ארוך יותר. הפעלת העזרים בזמן הנפת הרגל יעילה יותר לשליטה מודעת וקואורדינציה טובה יותר, לעומת המגבלות המכניות הקיימות בזמן הנחת הרגל. ולכן יש ערך משמעותי לאימון בהילוך איטי בהליכה, בה רמת השליטה גבוהה וניתן להשפיע בנפרד על כל רגל בארבע הפעימות יחסית בקלות.

מחקרים שונים מצאו כי תנוחת הראש והצוואר, או אורך האף-צוואר וגובה הקודקוד (poll), של הסוס נמצאת בקשר ישיר עם אורך הצעד, כחלק מהמכניקה של הכינוס או הארכת הצעד. בין השאר, כשאנחנו מנמיכים את ראש הסוס בעבודה זה עשוי להוריד את לחץ הדם של הסוס עקב השפעה על קולטנים בכלי הדם של הסוס.

התנועות השונות בדרסז' משלבות שרשרת תגובות רציפות עם מגוון שינויים בכיוון וקצב תנועת הרגליים כמו גם בתנוחת הצוואר והראש, והסדר ביניהם, לדוגמא;

שולדר-אין (Shoulder-in) – הצדדת הרגליים הקדמיות ותנועה קדימה.

טראברס (Travers) ורנברס (Renvers) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים האחוריות.

פירואט (Pirouette) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים הקדמיות והאחוריות, לכדי סיבוב במקום על רגל ציר.

האף-פאס (Half-pass) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים הקדמיות והאחוריות, לכדי תנועה צידית קדימה.

פסאז' (Passage) – טרוט איטי ואז קצר וגבוה.

פיאף (Piaffe) – טרוט קצר ואז איטי וגבוה.

ההמשך בחלק ג' – אסימטריה והקשר בין מגבלות ביומכניות לתנועה ולמידה.

מקור:

סיכום הרצאה של ד"ר אנדרו מקליאן שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020

Interaction of biomechanics and learning theory in dressage, Dr. Andrew McLean