נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע
מהי מחלת העכברת?
לפטוספירוזיס, המכונה גם "עכברת", היא מחלה זואונוטית, המופיעה בבעלי חיים ויכולה לעבור גם לבני אדם. מקורה בחיידק הלפטוספירה (Leptospira), שמו נובע מצורתו הסלילונית (ספירלה/סליל דק בלטינית). קיימים 250 זנים מחוללי מחלה, הזן שחוזר ומופיע בישראל בשנים האחרונות הוא סרובר לפטוספירה פומונה (L. Pomona). בין המאכסנים הנפוצים של המחלה נכללים חולדות ועכברים, ומכאן הכינוי העברי 'עכברת'. אך גם בכלבים, צאן, בקר וחזירי בר. בקר וחזירי בר הם המאכסנים העיקריים של זן הפומונה, ולכן הפרשותיהם מדבקות ומפיצות את החיידק, אך כלבים, סוסים ובני אדם שנדבקים בחיידק אינם זן מאכסן ולכן לא בהכרח מדביקים אחרים. החיידק מופרש בשתן ובצואה ויכול לשרוד שבועות ואף חודשים במים ובקרקע מזוהמת. בעלי חיים ובני אדם עלולים להידבק בחיידק בחשיפה לשתן או מים מזוהמים, בבליעה ודרך פצעים וריריות. הסיכון להדבקה מוגבר במים עומדים ונהוג להניח כי תיתכן הדבקה גם מכלבים לבעלי חיים אחרים ובני אדם.
הופעת המחלה
תסמיני מחלת העכברת בבני אדם נדירים יחסית אך עשויים לכלול חום גבוה, כאבי ראש, כאבי שרירים, דימום בלחמית העין, כאבי בטן, שלשולים והקאות. התסמינים עשויים להופיע לרב בין שבוע לשבועיים לאחר החשיפה. כאשר אבחון מהיר וטיפול אנטיביוטי יעיל בבעלי חיים ובבני אדם להחלמה מהירה.
בקיץ 2018 תועדה התפרצות משמעותית של מקרי הדבקה בבעלי חיים ובבני אדם בישראל, כתוצאה מזיהום בנחלים בצפון הארץ. בשנת 2017 הופיע המחלה בעדרי בקר בבית שאן, ובשנת 2015 בעדרי בקר באום-אל-פאחם. מחלה אקוטית בבקר מלווה בדרך כלל בחום, סימנים לצהבת, וסיכון מוגבר להפלות. בכלבים המחלה עשויה להיות קשה ולהתבטא גם בפגיעה נוירולוגית.
לפטוספירוזיס בסוסים
החשיפה ללפטוספירה בסוסים נפוצה יחסית. תסמינים נפוצים של מחלת לפטוספירוזיס אקוטית בסוסים כוללים: אפאטיות, חולשה, אובדן תיאבון, סימני צהבת, אובאיטיס, חום, אנמיה, הפלות בסוסות הרות.
אחת התופעות הנפוצות בסוסים שנדבקו בלפטוספירה היא התפתחות אובאיטיס, מחלה אוטואימונית דלקתית של העין הפוגעת בראייה, לעיתים עד כדי עיוורון. הקשר בין זיהום בלפטוספירה ואובאיטיס לא לגמרי ברור, אבל משערים שזה נובע מזיהום חוזר בעיניים או הפעלת תגובה חיסונית מוגברת. בין הסרוברים (זנים) שנמצאו קשורים בהופעת אובאיטיס באירופה ובארה"ב כוללים בין השאר גריפוטיפוסה, פומונה וברטיסלבה.
בארץ מחסנים כלבים בד"כ לזנים קניקולה (L. canicola) ואיכטרוהמוראגיה (L. icterohaemorrhagiae) במסגרת חיסון המשושה, אך קיים גם חיסון לזן הפומונה לכלבים. באירופה וארה"ב קיים גם חיסון לסוסים לזן הפומונה.
לאחרונה, במהלך חודש אוקטובר 2020, דווח על אירועי הדבקה בכלבים בודדים באזור נחל תבור, בדיקות מעבדה העידו על הדבקה בזן הפומונה. על כן, אף על פי שהמחלה לא נפוצה בדרך כלל, מומלץ להמנע מרחצה בנחלים ומעיינות, ולמנוע מבעלי חיים באזור מלשתות מהמים באזורים בהם דווח על זיהום והדבקה, כולל סוסים. אך זיכרו, סוסים אינם יכולים להדביק סוסים אחרים מכיוון שאינם מין מאכסן לזנים אלו של לפטוספירה.
מקורות:
1. אתר משרד הבריאות, מחלות, עכברת. המידע זמין גם בערבית.
2. "בהלת הלפטוספירה (עכברת)" (2018), רחלי גבריאלי (מנהלת תחום בקר לבשר) שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
3. Malalana, F et al., 2017. The role of Leptospira spp. in horses affected with recurrent uveitis in the UK. Equine veterinary journal, 49(6), pp.706–709.