צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על תלתן?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע

ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים.

בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות.

בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות של עשב היבלית כמזון גס עיקרי דל סוכרים.

והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של התלתן.

נתמקד בשני זנים עיקריים של צמח התלתן המשמש במספוא, באנגלית: Clover

תלתן אדום - Trifolium pratense - נפוץ יותר באירופה

תלתן אלכסנדרוני (לבן) - Trifolium alexandrinum - נפוץ כגידול מספוא בישראל, מכונה גם תלתן מצרי

צמח התלתן נפוץ בישראל בשדה, כחציר או בשחמיץ. מדובר בצמח חד-שנתי ממשפחת הקטניות, כאשר קיימים מינים שונים של תלתן הגדלים ומגודלים בישראל וברחבי העולם. בישראל לרב מגדלים למספוא את התלתן האלכסנדרוני בעל הפריחה הלבנה, לעומת התלתן האדום המוכר יותר באירופה.

צמחי התלתן עשויים לגרום להגברת ייצור רוק ותופעת ריור מוגבר בסוסים. לרב מדובר בתגובה לרעלנים הנוצרים על ידי עובשים מסוג Rhizoctonia leguminicola או Cymodothea trifolii המופיעים ככתמים שחורים על גבי העלים. עובשים אלו עלולים לגרום לרגישות יתר לשמש בעור הסוס ולפגיעה בכבד. לכן, חשוב להקפיד ולסלק חציר נגוע המציג כתמים שחורים כאלו על מנת לשמור על בריאות הסוס. ובמידה והסוס מייצר רוק באופן מוגבר, מומלץ לוודא שהוא מקבל מספיק מים בכדי להפחית סיכון להתייבשות ולהתייעץ עם וטרינר.

*שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה.

צמחי התלתן מכילים באופן טבעי פיטואסטרוגן (הורמון אסטרוגן צמחי) ולכן עשויה להיות להם השפעה על המערכת ההורמונלית והן על קרישת הדם. לכן, יש לנקוט משנה זהירות בהזנת סוסות בהיריון או מניקות בתלתן, ולהיות ערניים לבעיות בקרישת דם בסוסים עם בעיות רפואיות מסוימות. במקרים מסוימים יהיה צורך בהזרקת ויטמין k או שילוב מזון עשיר בויטמין K. כמו כן, התלתן מכיל ריכוזים גבוהים של יחסית של סאפונינים ואנטי-נוטריינטים אחרים היכולים לפגוע בכבד ובמערכות שונות במינונים גבוהים לאורך זמן.

אחוז החלבון בחציר תלתן אלכסנדרוני הנפוץ בישראל נע לרב בין 13-16%, לעומת בתלתן אדום הנפוץ באירופה שיכול להכיל עד 18% חלבון. כמו כן, חשוב לזכור כי החלבון בצמח התלתן אינו מספק לסוסים את כל חומצות-האמינו החיוניות (אבני הבניין של החלבונים) הדרושות להם. שכן, סוסים אינם יכולםי לייצר בעצמם חומצות-אמינו מסוימות, וחייבים לקבל אותם מהמזון, ולכן הן נקראות חיוניות. חסר בחומצות-אמינו חיוניות, מאפיין מקורות חלבון לא איכותיים, ובסוסים מסוימים לאורך זמן עלול להתבטא בעיכוב התפתחותי, פגיעה בכושר הגופני וקושי בבניית שריר (תופעת הטופליין הירוד). עודפי החלבון שאינו איכותי, וחלק גדול ממנו אינו משמש את הסוס, מופרשים בעיקר בשתן. ולכן יחד עם פיטוכימיקלים המגבירים יצירת שתן, כמויות גדולות של תלתן במנה היומית עשויים לגרום להשתנה מוגברת, והגדלת ריכוז האמוניה בשתן. זו עלולה להיות בעיה משמעותית בסוסים החיים באורווה, כגורם סיכון להפרעות בדרכי הנשימה, ובסוסים עם רגישויות אחרות.

אולם, ידוע כי לצמחי התלתן יש השפעה נוגדת דלקת ועוויתות, ולכן שילוב תלתן איכותי עד 20-30% מהמנה היומית עשוי לסייע בתהליכי שיקום לאחר פציעות אורטופדיות. אך חשוב לדעת גם שהתלתן עשיר בפיטו-כימיקלים (חומרים צמחיים פעילים) העשויים לעקב פעילות של תרופות מסוימות, ולכן במידה והסוס מקבל תרופות באופן תדיר, יש לוודא שאין מניעה ממתן תלתן (קונטרא-אינדיקציה). בכל מקרה, לא מומלץ להזין סוסים בתלתן כמזון גס עיקרי, אלא כתוספת למזון גס איכותי דל ומאוזן יותר ממשפחת הדגניים.

מקורות:

1. Day, A., & Taher, F. (1984). Hay from barley and berseem clover in a semiarid environment. Journal of the Arizon-Nevada Academy of Science, 19(2), 111-114.

2. Kagan, I. (2016). Blackpatch of Clover, Cause of Slobbers Syndrome: A Review of the Disease and the Pathogen, Rhizoctonia leguminicola. Frontiers in Veterinary Science, 3, 1-9.