My Items

Written by Shirley Ferber - equine nutritionist, founder of the Equida organization In August, the annual international conference of the Society for Equitation Science ISES 2020 - International Society for Equitation Science took place, due to the global pandemic the conference was held online. When equitation or equitation is a concept derived from the Latin word 'equida' (Equidae), in English 'equine' (Equine), which means members of the equine family. This concept refers to all the activities of training, taming and riding horses and donkeys, or any activity related to work and interaction between a person and a member of the equine family. During the conference there was also a fascinating lecture by Lisa Ashton who is a riding coach and an expert in the field of equitation science and horse welfare in riding and training, a consultant to the International Equestrian Federation FEI, and many other international organizations in the field. In the lecture, Lisa dealt with various topics in horse welfare under the title 'what we know matters' (What we know matters), and talked about how what we know directly affects the welfare of horses. Here is a brief summary of the main points presented in the lecture. Curiosity is the key to improving the welfare of horses and animals in general, but curiosity also encourages vulnerability. Planting curiosity in the minds of people is like planting seeds in the ground, we can choose whether to let the seeds of curiosity see sunlight, sprout and grow in us or we may leave them to dry and wither in the dark. When we recognize a gap between what we know and what we do or a gap in our knowledge, this is actually the opening to curiosity. But this gap may cause us discomfort because in the very act of recognizing the gap we recognize a state of uncertainty and a kind of illusion of helplessness.When we know more, or better, as in 'fact-based equity' Evidence Based Equitation, riding and training based on facts and research, we can do things better for the horses. So what do we actually know? Below is the summary of the examples that Lisa presented. When we know much more than that, and we also always have more to learn. The training of all animals places the trainer as a stimulus for all behaviors , whether intentionally or not, the environment is not the stimulus, but the person. And in a way, stimulation means control. Dominance in horse training is a man-made method and concept. When flight, fight and apathy are all reactions that express fear . Removing an aversive stimulus, or ' negative reinforcement ', including the use of pressure and relaxation. Adding an attraction stimulus, or ' positive reinforcement ', is used to reinforce the responses we do want. A combined reward method, which combines positive and negative reinforcement, is more effective than either of them separately. Concepts from the horse training toolbox Getting used to things - the habituation process, or Habituation to stimuli. Rewards and consequences - use of operant conditioning (Operant Conditioning), to strengthen a behavior that occurs randomly under certain conditions and the frequency of its appearance is controlled by its consequences . Clues and signals - use of classical conditioning (Classical Conditioning), to strengthen the context between a response to an unconditioned stimulus and a conditioned stimulus. Building behaviors step by step - Behavior design (Shaping), a process that enables the refinement of simple reactions into a complex reaction. "As long as we keep our eyes closed to how horses really feel, the truth about horses will never come out to the world". Lisa Ashton (2019) Lisa mentioned the movie Matrix as a metaphor for horse training methods. New (the character played by Keanu Reeves) suspected that there was some kind of malfunction in his world, and his curiosity made him look for the source of the malfunction. And Morpheus promised Neo that if he took the red capsule he would get the truth, but if he took the blue capsule he could go back to his previous life and nothing would change. So the red capsule actually represents the truth, the information based on facts and how horses really feel in relation to different training methods. Recognize curiosity and gain more knowledge. Whereas by choosing the blue capsule, we actually miss the truth and return to our virtual reality. Which is fine, but we are actually missing the true reality of how our horse feels and how the actions we choose to perform really affect him.And so, who we are matters more than what we know .For, we are all responsible for what becomes acceptable in training and riding horses, what is considered fashionable or legitimate, and seek social approval. But if we change the perception of what is considered legitimate, according to what really supports the welfare of the horse, this will be the key to creating the real change for the horses. Source: Summary of a lecture by Lisa Ashton (EquiCoach.life) presented at the ISES 2020 conference, August 2020 Lisa Ashton, ISES 2020. What we know matters

Written by < span style="color: textColor5;">Tal Nelkan - Graduated with a bachelor's degree in life sciences, a master's student in mathematics and a certified riding instructor. ( tal.nelken@mail. huji.ac.il ) Before the outbreak of the Corona epidemic, we used to go out to hang out, meet friends and family, go to events, travel and more. But in recent times there were many restrictions that prevented us from doing so and many found themselves more lonely, bored, frustrated and even experiencing depression. The conditions that limit the social and leisure events in our lives affect our well-being, as does keeping animals in conditions that do not allow them enriching and satisfying experiences may cause them to experience loneliness, boredom, frustration and depression. In the first article in the series we described the The Five Freedoms Principles for ensuring the welfare of animals: 1) Freedom from hunger, thirst and malnutrition 2) Freedom from discomfort and exposure to the weather 3) Freedom from pain, injury and disease 4) Freedom from fear and distress 5) Freedom to express normal behavior We explained the problematic of using the word 'freedom'. And that the freedoms refer mainly to reducing the hardships of survival, but they do not necessarily guarantee a 'good' life, which includes positive and enriching experiences. Therefore, researchers Mellor and Reid (Mellor & Reid) compiled a new list of 5 principles The five domains, for the well-being of animals: These principles emphasize more the importance of the behavior, including interaction with humans, and the emotional/mental state of the animals compared to the five freedoms approach. In addition, they emphasize that the absence of suffering from a negative experience does not necessarily equate to a positive experience. The purpose of the model is to enable a systematic, structured, and thorough framework to assess the welfare of the animal. The purpose of each space is to direct attention to the areas that are most relevant for the purpose of assessing the welfare of animals. Spaces 1-3 which refer to nutrition, environment and health, are associated with the field of survival. Negative experience and distress associated with these spaces can be measured physiologically, pathologically, etc. For example, a disease can be characterized by measuring temperature, pulse and blood pressure, testing blood, urine and feces, and more. As mentioned, the feeling of distress in one of these spaces can result from a survival genetic mechanism that causes appropriate behavior on the part of the animal, and allows it to survive the negative situation it finds itself in. Space 4 which refers to the behavioral interactions, emphasizes the importance of the animal's behavior as a measure of how it perceives its environment. This space emphasizes proactive behaviors, which require flexibility in response to a changing environment and (often unexpected) events that occur in its environment. When the animals participate in voluntary, proactive and goal-oriented behaviors, one can clearly see the exercise of initiative in contrast to the survival behaviors resulting from distress in spaces 1-3. Behavioral interactions can be divided into three main types, which we will expand on in the next article in the series: With the environment (alone) with other animals With humans Space 5 refers to the mental and emotional perception of the animal, as the integration of all the other spaces for their effect on the general state of well-being. In conclusion, the Five Spaces Model is an up-to-date model for animal welfare, which emphasizes not only the importance of physical well-being, but also the importance of the animals' behavior and emotional and mental state. This approach is consistent with the conclusions of the latest biological studies related to animal welfare. It is possible to adopt from the "five spaces" model Guidelines for raising animals under conditions that allow them a good quality of life, and we will expand on this and more in the next article. Sources: Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living” . Animals, 6, 21;

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע במגזין אקווידע תוכלו למצוא מגוון מידע על צמחים שיכולים לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של שיבולת שועל כחציר, עשב מרעה או גרעינים. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של שחת טף כמזון גס טף, מהסוג בן-חילף, באנגלית Teff, בלטינית Eragrostis Tef, הינו צמח ממשפחת הדגניים שמקורו באפריקה ובעיקר באתיופיה, שם מגודל בדרך כלל לטובת הזרעים המשמשים לאפיה והכנת אנג'רה, לחם ומחמצות למאכל אדם. גרגירי הטף קטנים מאוד בהשוואה לדגנים אחרים ואינו מכיל גלוטן . הטף משמש כמובן גם להזנת בעלי חיים, כולל כמספוא לסוסים וחיות משק. קיימים מגוון זנים של טף בעלי הרכב תזונתי ומינרלי מעט שונה. הטף הוא דגן עמיד יחסית המתאים לגידול על מגוון קרקעות כולל קרקע חרסיתית, ובמגוון תנאי אקלים במיוחד באזורים חמים ויבשים, לכן בעקבות שינוי האקלים הנרחב, נחשב לגידול מספוא חדשני בארץ ובעולם . כיום מתבצעים מחקרים רבים הבוחנים את הגידול בתנאים שונים, לשימושים שונים ולהתייעלות בחקלאות. גוף הצמח של הטף משמש בהזנת סוסים וחמורים כמזון גס, בין אם כשחת יבשה (חציר) או לחה (שחמיץ). כאשר הסוסים ניזונים מהגבעולים והעלים, והגרעינים שנותרים לעיתים על הצמח. מכיוון שגריגרי הטף כל כך קטנים, הגבעולים אינם צריכים לשאת משקל רב וצומחים דקים יחסית ורכים, במיוחד ביחס לדגניים אחרים המגודלים לגרעינים (כמו חיטה ושיבולת). הגבעולים הדקים מכילים יותר סיבי תאית נעכלים ופחות ליגנין שקשה לעיכול, זאת לכדי ערך אנרגטי גבוה מסיבים, שהם מקור האנרגיה העיקרי והבטוח ביותר לסוסים. חציר טף מכיל בממוצע כ4%-7 סוכר ועמילן ו2-4% חלבון, כתלות בתנאי הגידול, בשלב הבגרות של הצמח בעת הקציר ואופן השימור (ייבוש או כבישה). חציר טף מכיל בממוצע 2-3% שומן, במיוחד בתצורת אומגה 6. תכולת החלבון בחציר טף הינה בממוצע 12-15% חלבון גולמי, אך אינו מכיל מספר חומצות-אמינו חיוניות שנפוצות יותר בצמחים ממשפחת הקטניות. משמע שצמח הטף המיובש לחציר בעל רמת טעימות גבוה, קל יחסית לעיכול, אינו מכיל מלענים ומספק שפע של אנרגיה בעיקר ממקור סיבים איכותיים. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. חציר טף מתאים להזנת סוסים וחמורים כמזון גס עיקרי בטוח ויחסית דל בעמילן ובחלבון. ניתן גם להזין בשחמיץ טף (שחת המשומרת בסביבה אל-אווירנית לחה) אך חשוב להקפיד על היגיינה ואריזות בגודל מתאים, על מנת להימנע מזיהום המזון הלח שמתחיל להתקלקל במגע עם אוויר. כמו כן, חשוב תמיד להקפיד על איכות החציר ונקיונו ממזהמים ביולוגיים, כימיים, ופיזיקלים. ובנוסף, מומלץ לשלב שחת טף עם מקורות מזון נוספים בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס , לאיזון הערכים התזונתיים במנה היומית לבריאות וביצועים אופטימליים. זיכרו שתכולת הוויטמינים בצמחים מיובשים שואפת לאפס, עקב אבדן רב הוויטמינים בתהליך השימור, ולכן בסוסים שתזונתם מתבססת על מזון גס בלבד, חשוב להשלים ויטמינים חיוניים (כמו ויטמינים E ו-A) באמצעות הוספת מזון מרוכז מתאים, תוסף מזון או מוצר מאזן מנה. כמו כן, מכיוון שצמח הטף נוטה להיות עשיר בניטראטים (אנטי נוטריינטים שעשויים להיות מזיקים בריכוזים גבוהים) מומלץ לבצע בדיקות לחציר בדגש על בדיקת ניטראטים וניתן לשלב חציר מסוג אחר במנה היומית כמקדם בטיחות ולגיוון התזונה היומית . מקורות: 1. Staniar, W.B., Bussard, J.R., Repard, N.M., Hall, M.H. and Burk, A.O., 2010. Voluntary intake and digestibility of teff hay fed to horses . Journal of animal science, 88(10), pp.3296-3303. 2. McCown, S., Brummer, M., Hayes, S., Olson, G., Smith Jr, S.R. and Lawrence, L., 2012. Acceptability of teff hay by horses . Journal of Equine Veterinary Science, 32(6), pp.327-331. 3. Hansen, T.L., Fowler, A.L., Strasinger, L.A., Harlow, B.E., Hayes, S.H. and Lawrence, L.M., 2016. Effect of soaking on nitrate concentrations in teff hay . Journal of Equine Veterinary Science, 45, pp.53-57. 4. Shepherd, M., Harris, P. and Martinson, K.L., 2021. Nutritional considerations when dealing with an obese adult equine . Veterinary Clinics: Equine Practice, 37(1), pp.111-137.

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. ( tal.nelken@mail.huji.ac.il ) . עריכה על ידי שירלי פרבר . האם הסוס שלך מזהה אותך? זו אחת השאלות הנפוצות. ידוע שכלבים מזהים את הבעלים שלהם וגם זוכרים אנשים שהם פוגשים לעיתים תכופות, אך האם זה נכון גם לגבי סוסים? בשנת 2020 קבוצת חוקרים צרפתים (Kieson, et al) ערכו מחקר בניסיון לענות על שאלה זו. מאמנת לימדה קבוצת סוסים לעמוד כשהיא נותנת להם פקודה קולית ובזמן שהיא מסתכלת עליהם, תוך שימוש בחיזוק חיובי והתניה. בסוף תקופת אימון, בה הסוסים למדו לעמוד בהינתן הפקודה במשך כ-60 שניות בלי תזוזה, תגובות הסוסים נמדדו כאשר המאמנת, וגם איש זר שהסוסים מעולם לא נחשפו אליו, נתנו את הפקודה בכל אחד מארבעת המצבים הבאים: 1. פנים ומבט אל הסוס 2. פנים אל הסוס מבט אל התיקרה 3. פנים אל הסוס ועיניים עצומות 4. גב לסוס החוקרים מדדו את כמות הפעמים ומשך הזמן בהם הסוסים בחנו (monitored) את המאמנת ואת האיש הזר. הסוסים בחנו את האיש הזר פי שתיים יותר מאשר את המאמנת המוכרת, ועשו זאת במשך פי 10 יותר זמן מאשר בחינת המאמנת. יש לציין שהם בחנו את המאמנת מעט יותר כאשר עיניה היו עצומות וכאשר הגב שלה היה מסובב לעומת הפעמים בהם המאמנת עמדה עם הפנים אל הסוסים והסתכלה עליהם או על התקרה. בנוסף הסוסים צייתו במשך פחות זמן לפקודת האיש הזר. החוקרים הסיקו שהסוסים הצליחו לזהות את המאמנת ולא זיהו את האיש הזר (ולכן בחנו אותו יותר מאשר את המאמנת). בנוסף, הם הסיקו שסוסים מצליחים לזהות את ההבדל בין החלק הקדמי לאחורי של בני אדם (כי בחנו את המאמנת והאיש הזר יותר כאשר הם עמדו עם הגב לכיוונם). האם סוסים אוהבים שמלטפים אותם? זו שאלה נוספת שעולה לעיתים קרובות. במחקר אחד בדקו האם סוסים מעדיפים ליטופים או פשוט לעמוד בקרבת בני אדם. הם גילו שהסוסים במחקר הגיבו בצורה חיובית וביצירת קשר גם לקרבה ללא מגע (proximity sharing) ואף יותר ביחס לליטופים ומגע. בנוסף, בני האדם שהשתתפו בניסוי העידו על תחושת היקשרות (bonding) משמעותית יותר כאשר היו בקרבה ללא מגע עם הסוסים. במחקר אחר בדקו האם ליטופים או חטיפים יכולים להוות חיזוקים חיוביים עבור סוסים וגילו שחטיפים היוו גירוי חיובי יעיל יותר מאשר ליטופים, וזה לא משנה אם קיבלו את הליטופים / חטיפים מאדם מוכר או זר. בנוסף כל הסוסים בניסוי התרגשו כשקיבלו חטיף מסוג חדש. החוקרים הסיקו שחטיף מסוג חדש יכול להוות חיזוק חיובי שמרגש את הסוס בעוד שליטוף מהווה חיזוק חיובי שפחות מרגש את הסוס. לעומת זאת, מחקרים אחרים מצאו שבהשוואה בין ליטוף, טפיחה או גירוד, סוסים יגיבו בצורה חיובית יותר לגירוד. כך שנראה ש התגמול או החיזוק החיובי בו תבחרו צריך בעצם להתאים למטרה הספציפית. לעירור הסוס, הגברת הקשב ותשומת הלב ניתן לבחור בחטיף בעל ערך גבוה. בעוד להרגעה, חיזוק חיובי בעירור נמוך וחיזוק הקשר בין האדם לסוס - מומלץ ככל הנראה לבחור בגירוד ממושך באזורים הנעימים לסוס כמו ברעמה ובאזור הגבנון. מחקרים נוספים מתבצעים בכל שנה בכדי לבחון את מערכת היחסים בין האדם לסוס, כך שבכל פעם אנחנו יכולים ללמוד עוד ועוד איך לחזק ולשפר את הקשר עם הסוסים שלנו. מקורות: 1. C. Sankey, et al. " Do horses have a concept of person? ." Plos One 6.3 (2011): e18331. 2. E. Kieson, H. Dykes, C. Abramson. (2020), Proximity and Time as Shared Bonding Strategies for Horses and Humans: A Mixed-Methods Study on Interspecies Social Bonding . Journal of the International Society for Anthrozoology, Abstract 146, Routledge Taylor & Francis Group pp.120 3. E. Kieson, et al. " The effects of a choice test between food rewards and human interaction in a herd of domestic horses of varying breeds and experiences ." Applied Animal Behaviour Science 231 (2020): 105075.

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע השבוע, בתאריך ה-2 ביוני 2022, ההתאחדות הבינלאומית לספורט הרכיבה על סוסים (FEI) פרסמה הודעה רשמית על הקמת ועדה עצמאית שתהיה אמונה על פיתוח מערכת נהלים ישומיים שתאפשר לארגון להתייחס לסוגיות המורכבות בהווה ובעתיד בכל הנוגע לשימוש בסוסים בספורט. רשיון חברתי לפעול, באנגלית Social License to Operate (SLO), או בקיצור - רשיון חברתי, הינו מונח המתייחס לקבלה המתמשכת מצד הקהילה והציבור לגבי התנהלות מסויימת של ארגון או תעשייה. בפרסום הרשמי נשיא ה-FEI הסביר "בתעשייה שלנו, הרשיון החברתי לפעול (SLO) הוא מונח שמכנה את קבלת החברה כלפי הפעילות של ספורט הרכיבה על סוסים וכל הפעילויות הקשורות בו." הועדה תורכב מעשרה אנשים, כשבראשם פרופסור דר' נטלי וורן (ניו-זילנד), מרצה ומומחית בינלאומית ברווחת סוסים. פרופ' וורן הינה בין חמישה חברי ועדה חיוניים לארגון, שנבחרו בהתייעצות עם ארגונים מובילים בתחום הוטרינריה ורווחת סוסים. כאשר חמשת החברים הנוספים בועדה יהיו נציגים נבחרים מתוך הארגון, בהתאם לנסיון ותחום ההתמחות שלהם, בכדי לספק את נקודת המבט של הספורטאים ושל הנהלת ענפי הספורט השונים. "ספורט הרכיבה ופעילות ה-FEI נמצא תחת ביקורת ציבורית יותר מאי פעם, כאשר באמצעות הועדה אנחנו רוצים לחבוק את הביקורת בכדי להניע שינוי ולהאיר זרקור על בעל העניין מספר אחת שלנו - הסוס", ציין נשיא הארגון. "אני מרגישה כבוד רב על שנתבקשתי להוביל את הפרויקט הזה," סיפרה פרופ' וורן. "בעצם האיגוד של מומחים חיצוניים יחד, כדי להוביל פיתוח של נהלים המתייחסים ומקדמים את צרכי הרווחה של סוסי ספורט, ה-FEI נקטו בצעד חיוני קדימה מבחינת הרשיון החברתי לפעול. בנכונות להביט לאופק, ולהתייחס לאתגרים בהווה ובעתיד בהתייחס לרשיון החברתי של ספורט הרכיבה להמשיך לפעול, תוך הסתכלות על שינוי ככוח לטוב, ה-FEI והארגונים החברים יוכלו לספק את המנהיגות הנדרשת כדי להבטיח את עתיד ספורט הרכיבה על סוסים." הפגישה הרשמית הראשונה של הועדה, שחבריה טרם נבחרו, תתקיים במהלך יוני 2022, ותעזוק בתוכניות לשיתוף פעולה עם מגוון בעלי עניין בתעשייה ותתמקד בהרכבי קבוצות העבודה. הועדה מתוכננת לעבוד יחד על פני תקופה ראשונית של 18 חודשים, עם דוחות ביניים שיוצגו בהתכנסות הכללית של הארגון בנובמבר 2022, כשלאחר מכן יופק דוח נוסף שיוצג באפריל 2023 ודוח מסכם ותוכנית נהלים שתוגש לאישור בהתכנסות הכללית של הארגון במקסיקו במהלך שנת 2023. מדובר בצעד חשוב ומבורך בקידום רווחת סוסים בספורט הרכיבה ברחבי העולם. מהלך זה חיוני להמשך התקיימותו של הספורט, ולקידום מערכת היחסים בין בני אדם לסוסים לעידן חדש שמפקיד את האחריות בידי האדם ומאיר זרקור על הסוס שבמרכז מערכת היחסים הזו. לחצו כאן לקריאה נוספת על רווחת סוסים - מה שאנחנו יודעים משנה . מקורות: https://inside.fei.org/media-updates/equestrian-sport-have-independent-social-license-operate-commission

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע פורסם בתאריך 1.9.2020, עודכן בתאריך 30.4.2021 ראשית, DON'T PANIC אין סיבה לבהלה.
ברחבי העולם כבר מכירים את נגיף הקורונה COVID-19 שהביא למגיפה עולמית באוכלוסייה האנושית, שבעקבות מוטציה עבר מבעלי חיים לבני אדם. אמנם אכן קיים נגיף ממשפחת הקורונה גם בסוסים, אך נכון להיום הוא אינו מדבק לבני אדם או בעלי חיים אחרים.
הנגיף ECov - Equine Corona Virus נפוץ בעיקר בחורף ויכול לעבור מסוס לסוס בעיקר דרך צואה נגועה (אכילת גללים או מגע אוראלי עם משטח נגוע). נראה כי סוסים מסוימים יכולים להיות נשאים של הנגיף גם ללא הופעת תסמינים קליניים (והם מדבקים לתקופה מסוימת). ברב המקרים הנגיף לא מסוכן, התסמינים כוללים בעיקר שלשול, חולשה, או תסמינים נשימתיים דומים לשפעת. אך עשוי לגרום לסיבוכים (הפרעות נוירולוגיות, התייבשות, קוליק) שעלולים להוביל לתמותה, בעיקר בסייחים וסוסים מיניאטוריים. זמן דגירה: 2-4 ימים. זמן ההדבקה: בין 5-21 ימים מהופעת התסמינים. אבחון: וטרינרי, משלב גם בדיקת PCR לדגימת צואה. טיפול: בעיקר טיפול תומך (נוזלים, משככי כאבים וכדומה) ומתן נוזלים במידת הצורך. מניעה : לא קיים חיסון, ניתן בעיקר לצמצם הדבקה באמצעות בידוד ביולוגי והסגר במידת הצורך. סיבוכים אפשריים: אבדן חלבון, התייבשות, סימנים נוירולוגיים. פרוגנוזה (תחזית): טובה, מקדם הדבקה עד כ-85% מחשיפה, רב הנדבקים ללא סימנים קליניים, תמותה נמוכה וקשורה בסיבוכים. חשוב להבין שמדובר בנגיף אחר לגמרי מזה שגורם למגיפה הנוכחית בבני אדם. אז קחו נשימה, הקפידו על היגיינה, גם בחווה, ושימרו על הבריאות שלכם ושל הסוסים שלכם. עדכון לידיעתכם מתאריך 30.4.2021 בחודש מרץ 2021 פורסם מאמר (קישור במקורות בתחתית הכתבה) שבדק את ההתכנות וגורמי הסיכון הקשורים בחשיפה לוירוס הקורונה בסוסים (ECOV) בסוסים בריאים בישראל. המאמר פורסם במגזין Animals בעקבות תוצאות מחקר שבוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מבית הספר ע"ש קורט ללימודי וטרינריה בפקולטה לחקלאות (ד"ר גילי שוורץ, ד"ר שרון תירוש וד"ר אמיר שטיינמן), משרד החקלאות ואוניברסיטת דייוויס.
במחקר נבדקו 333 סוסים בריאים להמצאות נוגדנים לוירוס קורונה סוסים (Equine Corona Virus), מתוכם 41 נמצאו חיוביים, רובם בחוות באזור המרכז. בעקבות תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים לכלול את הוירוס כפתוגן פוטנציאלי ברשימת האבחנות האפשריות בסוסים בוגרים הסובלים מירידה חדה במשקל, חולשה משמעותית, חום, וסימנים למחלה במערכת העיכול בישראל. שימו לב! - הנתונים המפורטים בכתבה אינה המלצה וטרינרית ואין לראות בהם תחליף לבדיקה, ייעוץ או טיפול רפואי. בכל חשד למחלה או בעיה רפואית יש לפנות לוטרינר המטפל. מקורות: מסמך מסכם של פרטי המחלה על פי ארגון Equine Disease Communication Center ופורסם באתר AAEP של ההתאחדות האמריקאית של מטפלים וטרינריים בסוסים. EDCC, 2017. Equine Disease Communication Center: Disease Factsheet. מאמר סקירה ספרותית של מחקרים מדעיים בנושא שפורסם במגזין האסייתי להתקדמות וטרינרית ובבעלי חיים Asian Journal of Animal and Veterinary Advances. AJAVA, 2014. Coronavirus Infection in Equines: A Review. כתבה מקיפה בנושא באתר EQUUS. EQUUS, 2020. Coronavirus: An emerging threat? מאמר ממרץ 2021 שבדק את ההתכנות וגורמי הסיכון הקשורים בחשיפה לוירוס הקורונה בסוסים (ECOV) בסוסים בריאים בישראל. Schvartz G. et al., (2021) Seroprevalence and Risk Factors for Exposure to Equine Coronavirus in Apparently Healthy Horses in Israel. Animals (Basel).

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודשים האחרונים מתחוללת ברחבי העולם התפרצות של מחלה נוירולוגית ונשימתית בסוסים הנגרמת כתוצאה מהדבקות בנגיף הרפס סוסים (EHV-1), כאשר דווח על הדבקה גם בסוסים בישראל. בעקבות זאת בוטלו תחרויות ואירועי סוסים בינלאומיים ולאומיים רבים באירופה ובארה"ב על מנת למנוע הדבקה ולהשתלט על התפרצות הנגיף. כולל ביטול אירוע תחרות גמר אליפות העולם בדרסז' ובקפיצות ראווה (FEI World Cup) זו השנה השנייה ברציפות לאחר שבוטלה עקב נסיבות מגפת הקורונה העולמית. שימו לב - בכל מקרה של חשש למחלה יש ליצור קשר עם וטרינר! לאבחון, טיפול וקבלת הנחיות לממשק בטיחות ביולוגית מתאים. מהו נגיף הרפס סוסים? נגיף ההרפס EHV נפוץ בסוסים וחמורים ברב העולם, רב הסוסים נחשפים לחלק מהזנים בצעירותם והופכים לנשאים כשהנגיף רדום אך עשוי להפוך לפעיל במצבי סטרס (עקה). בין זני הנגיף קיימים שלושה אשר נפוצים יותר בישראל ובעולם: נגיף EHV-1 גורם למחלות נשימה, עצבים והפלות. נגיף EHV-4 גורם לרב למחלת נשימה קלה בסוסים צעירים, אך יכול לגרום גם למופעי מחלה דומים לנגיף EHV-1. מנגנון הדבקה: מגע ישיר ורסס אויר מדרכי הנשימה, בעיטוש או שיעול. או הדבקה עקיפה באמצעות ידי וביגוד אדם, והן ציוד וכלי מזון ושתיה נגועים. נשאים עשויים להיות מדבקים גם ללא תסמינים, ולכן נחשבים למקור אפשרי להדבקה עד שמתקבלת בדיקה שלילית לנגיף. זמן הדגירה מחשיפה להופעת סימנים: 2-10 ימים. אבחון: בדיקת דם סרולוגית ובדיקת מטוש ו-PCR. טיפול: טיפול תומך בלבד. לעיתים בשילוב טיפול נוגד דלקת, או טיפול אנטיביוטי בזיהום משני. למחלה מגוון מופעים ועשויה להתבטא כאחד או יותר מהם. סמיני מחלה נשימתית (בעיקר בסייחים וסוסים צעירים) חום, הפרשות נוזליות (נזלת) ושיעול, דכאון, בלוטות לימפה מוגדלות, חוסר תיאבון. סימני מחלה נוירולוגית עצבית פגיעה במערכת העצבים במוח ובעמוד השדרה, חוסר קואורדינציה, שיתוק בפלג גוף אחורי, רביצה ממושכת, אובדן בתפקוד שלפוחית השתן והזנב, סכנת מוות. הפלות (בסוסות בעיקר בשליש האחרון להריון) הפלת העובר, לרב ללא סימני מחלה ברורים. כיצד ניתן למנוע הדבקה בנגיף? ממשק בטיחות ביולוגית בידוד סוסים נגועים. מניעת מעבר סוסים , עובדים וציוד בין אורוות, תוך הטלת הסגר על האורווה הנגועה ואורוות סמוכות. והקפדה על היגיינה וחיטוי באורווה בחומרים מתאימים. קיים חיסון לנגיף EHV-1 החיסון לנגיף ניתן על פי גורמי סיכון ויש להתייעץ עם וטרינר לקבלת מידע נוסף. החיסון נדרש כחובה לסוסים מתחרים במתן בכל 6 חודשים. מדובר במחלה מדבקת רשומה המחייבת דיווח לשירותים הווטרינרים. על כל מגדל סוסים חלה אחריות להתנהל בהתאם להנחיות הנדרשות לבידוד הסוס החולה והחלת הסגר על האורווה בהתאם להנחיות הווטרינר המטפל, על מנת למנוע המשך הדבקה ולהגן על סוסים אחרים. תקופת ההסגר נקבעת על פי התפתחות המחלה באורווה והסימנים הקליניים של הסוסים והן מצב התחלואה הארצי. נגיף EHV-3 גורם למחלת מין המתבטאת בנגעים על אברי המין של זכרים ונקבות בסוסים. מנגנון הדבקה: במגע ישיר, במגע מיני, באופן עקיף בהזרעה מלאכותית. סוס נחשב למדבק עד להחלמה מלאה של הנגעים. זמן הדגירה מחשיפה להופעת סימנים: 5-9 ימים. אבחון: סימפטומטי בהתאם להופעת נגעים טיפוסיים, בדיקת PCR לנוזלים מהנגעים. טיפול: טיפול תומך. דרכי מניעה: הקפדה על היגיינה בתהליכי הרבעה והזרעה מלאכותית, סריקה ויזואלית של הסוסים לאיתור נגעים בטרם התהליך. *סיוע בתרגום: עדינה איסטון. שימו לב - בכל מקרה של חשש למחלה יש ליצור קשר עם וטרינר! מקורות: מסמך מסכם של פרטי המחלה על פי ארגון Equine Disease Communication Center ופורסם באתר AAEP של ההתאחדות האמריקאית של מטפלים וטרינריים בסוסים. Equine Disease Communication Center: Equine Herpesvirus Factsheet. מאמר סקירה ועמדה על נגיף הרפס סוסים EHV-1 שפורסם במגזין לרפואה פנימית וטרינרית. D.P. Lunn et al. (2009), Equine Herpesvirus-1 Consensus Statement. Journal of Veterinary Internal Medicine . חוזר מחלות חום בסוסים (פברואר, 2021). השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/briut_susim/pirsumim/Documents/mahalot_hom_susim.pdf כתבה שפורסמה באתר התאחדות ספורט הרכיבה הבינלאומית FEI FEI extends shutdown of international events in mainland Europe due to EHV-1 outbreak (March, 2021). Fédération Équestre Internationale.

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע במסגרת הכנס הוירטואלי של התאחדות היועצים להתנהגות בעלי חיים (APBC - Association of Pet Behaviour Counsellors) שהתקיים בנובמבר 2020, התקיימה הרצאה של אנה היינס (Anna Haines) שכותרתה ' התנהגות – לב ליבו של כל מה שאנחנו עושים בעמותות למען סוסים וחמורים ' (Behaviour – At the heart of everything we do in the equine charity sector). אנה היינס היא מטפלת קלינית בהתנהגות בעלי חיים , חברה בהתאחדות APBC ורשומה תחת המועצה ABTC, בוגרת תואר שני בהתנהגות בעלי חיים יישומית ורווחה (Applied Animal Behaviour and Welfare). בעלת נסיון בינלאומי בטיפול ובעבודה עם בעלי סוסים ממגוון רקעים וכיום עובדת כמטפלת בהתנהגות סוסים וחמורים בעמותה לסוסה והסייח ( The Mare and Foal Sanctuary ) וככתבת עבור מגזין Horse and Rider Magazine . להלן מובא עבורכם תקציר ההרצאה שלה. אנה פתחה בהדגשת החשיבות ברווחה הפיזית של בעל החיים בכל מקרה בו מתייחסים להתנהגותו, במיוחד בעבודה בעמותות אך בכל מקרה שהוא. היא הזכירה את מודל חמשת החופשים וגם את המודל החדש והעדכני יותר של חמשת המרחבים (דומיינים) והקשר הישיר בין הרווחה הפיזית וסביבתית של בעל החיים להתנהגותו ולבסוף גם לאינטראקציה בין בעל החיים לבני האדם. במהלך השיקום של הסוסים והחמורים שמגיעים לעמותה הם מבצעים כמובן בדיקה וטרינרית מקיפה וטיפול מתאים, אך ההתנהגות נמצאת בלב ליבו של כל שלב בשיקום, גם הפיזיולוגי. אנה תיארה את האתולוגיה של הסוסיים כיונקים חברתיים החיים בעדר, אוכלי עשב הניזונים בליכוך, ברירה מזון וזקוקים לגישה ממושכת למזון (Trickle Feeders), וכחיות נטרפות בעלות הגנה מפותחת כנגד טורפים. מכיוון שסוסים אינם מדברים במילים, שפת הגוף שלהם היא הדרך העיקרית שלהם להביע את עצמם, כולל תופעות מוכרות ברכיבה כמו עמידה על שתי רגליהם האחוריות או 'באקינג' בבעיטה ברגליהם האחרונות. אלו ניסיונותיו של הסוס לצעוק ולזעוק, התנהגויות אלו אינן מופיעות ללא סיבה. כמו גם סימנים שונים בהבעות הפנים העשויים להעיד על מתח, לחץ או כאב. התפתחו כלים שונים לזיהוי סימנים אלו, כולל אתוגרם 24 התנהגויות בסוסים רכובים שפותח על ידי סו דייסון והן הסולם להערכת הבעות פנים בסוסים (Horse Grimace Scale). לפעמים אנחנו שוכחים להקשיב לתגובות הסוס שלנו בשיחה, גם בזמן טיפול, טיפוח והברשה, זמנים שאמורים להועיל לסוס שלנו, לשמח אותו וטפח את מערכת היחסים שלנו איתו. אך אם אנחנו לא מקשיבים לנסיונותיו לתקשר ולספר מה נעים לו ומה לא, אנחנו מפספסים את ההזדמנות הזו. מטפלים בעמותה עוברים הכשרה לגבי התנהגות סוסיים, כולל הכרה עם תיאורית הלמידה. אנה הדגישה כי הכשרה שכזו חיונית לכל אדם שעובד עם סוסים וחמורים, אך במיוחד בתהליכי שיקום בעמותות. הכשרות כאלו מקנות כלים חשובים להבנת התנהגות בעל החיים בהקשר לזיהוי והבנת בעיות התנהגותיות שונות. כמו למשל, הבנה שכשעוברים עם סוס ממקום מואר למקום חשוך (כניסה לאורווה, מגרש מקורה או קרון) הוא עלול להציג בעיה התנהגותית שהמקור שלה בעצם שגור בכך שלעיניים של סוסים לוקח כ20-30 שניות להתרגל לשינויים בתאורה. " תן לאדם דג, הוא ישבע ליום אחד; למד אותו לדוג, הוא ישבע כל חייו. " השפה בה אנחנו משתמשים מאוד חשובה בהקשר להתנהגות בעלי חיים. תיאור הסוס במילים כמו 'שובב', 'דומיננטי' ו'חצוף' בעייתי מאוד ובעל קונוטציה של האשמה כלפי הסוס, ולא תומך בהבנה ותקשורת. וניכר כי לאחר הכשרה בסיסית בהקשר להתנהגות סוסיים ותיאורית הלמידה השפה משתנה משמעותית. מושגים עדיפים כוללים למשל 'מפחד', 'כואב', 'לחוץ', מתוך הבנה שיש גורם כלשהו להתנהגות המסוימת, זיהוי הגורם, ואולי בהתאם לכך גם התייחסות מתאימה לטיפול בגורם לפתרון הבעיה ההתנהגותית. יש עדות לכך שסוסים המתגוררים בקבוצה מראים פחות סימני לחץ חזותיים ופיזיולוגיים ביחס לסוסים החיים בתאים לבד. שכן, הזמן בקבוצה מאפשר לסוס גישה לחברה, תנועה והבעת התנהגויות טבעיות חיוניות. תוך הקפדה על התאמת הסביבה לבעל החיים המסוים, בהתאם לדרישות הספציפיות שלו, התאמה בין חברים בקבוצות, הפחתת השינויים בהרכב הקבוצה ושימוש בהעשרה. העשרה יכולה להתייחס לשימוש במשחקים ומתקנים, אך יש גם סוגים שונים של העשרה, כמו למשל בסוס שצריך להיות במנוחה בתא לתקופה. אך חשוב לזכור שכל סוס זקוקה לחיים מועשרים, ולא מספיק רק לספק להם את התנאים הבסיסיים להישרדות. בעמותה הם משתמשים בעבודתם עם בעלי החיים בגישת LIMA שמתייחסת לכמה שפחות פולשנית ועם הרתעה מינימלית, תוך שימוש מוגבר בשימוש בחיזוק חיובי כשאפשר ולבטל את השימוש בהענשה. אך ברור להם שזה לא קורה בין לילה. הערת המערכת: בבריטניה, ייעוץ התהגותי מתבצע תמיד בעקבות הפניה של וטרינר ובסופו מועבר דו"ח מלא לוטרינר ולצוות המטפל. בכדי להיות יועץ התנהגותי או מטפל קליני בהתנהגות בעלי חיים יש צורך בהכשרה אקדמית ויישומית מתאימה, שאינה קיימת כיום בישראל. ההכשרה המקיפה והרגולציה על תחום זה חיונית בכדי לשמור על רווחת בעלי החיים לטיפול אחראי של מטפלים מוסמכים ולאפשר לבעלים להרגיש בטוחים יותר ולוודא את ההכשרה של המטפל שהם שוכרים. מקור: Anne Haines, Behaviour – At the heart of everything we do in the equine charity sector. The APBC 2020 Virtual Equine Conference .

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. ( tal.nelken@mail.huji.ac.il ) לפני פריצת מגפת הקורונה היינו נוהגים לצאת לבלות, לפגוש חברים ומשפחה, ללכת לאירועים, לטייל ועוד. אך בתקופה האחרונה היו הגבלות רבות שמנעו זאת מאיתנו ורבים מצאו את עצמם יותר בודדים, משועממים, מתוסכלים ואף חווים דיכאון. התנאים המגבילים את אירועי החברה והפנאי בחיינו משפיעים על הרווחה שלנו, וכך גם אחזקת בעלי חיים בתנאים שלא מאפשרים להם חוויות מעשירות ומספקות עלול לגרום להם לחוות בדידות, שעמום, תסכול ודיכאון. בכתבה הראשונה בסדרה תיארנו את חמשת החופשים עקרונות להבטחת הרווחה לבעלי חיים: 1) חופש מרעב, צמא ותת-תזונה 2) חופש מאי-נוחות וחשיפה למזג האוויר 3) חופש מכאב, פציעות ומחלות 4) חופש מפחד ומצוקה 5) חופש לבטא התנהגות נורמלית הסברנו את הבעייתיות שבשימוש במילה 'חופש'. וכי החופשים מתייחסים בעיקר להפחתת מצוקות הישרדותיות אך הם אינם מבטיחים בהכרח חיים 'טובים', הכוללים חוויות חיוביות ומעשירות. לכן, החוקרים מלור וריד (Mellor & Reid) גיבשו רשימה חדשה של 5 עקרונות חמשת המרחבים (domains), לרווחת בעלי החיים: עקרונות אלה מדגישים יותר את החשיבות של ההתנהגות, כולל אינטראקציה עם בני אדם, והמצב הרגשי/מנטלי של בעלי החיים לעומת גישת חמשת החופשים. בנוסף, הם מדגישים שהיעדר הסבל מחוויה שלילית לא שקול בהכרח לחוויה חיובית. מטרת המודל היא לאפשר מסגרת שיטתית, מובנית, ויסודית כדי להעריך את מצב הרווחה של בעל החיים. המטרה של כל מרחב היא להפנות תשומת לב לתחומים שהכי רלוונטיים לצורך הערכת מצב הרווחה של בעלי חיים. מרחבים 1-3 המתייחסים לתזונה, סביבה ובריאות, משויכים לתחום ההישרדות. ניתן למדוד חוויה שלילית ומצוקה המשויכים למרחבים אלה באופן פיזיולוגי, פתולוגי וכד'. לדוגמה מחלה ניתן לאפיין על ידי מדידת חום, דופק ולחץ דם, בדיקת דם, שתן וצואה ועוד. כאמור, תחושת המצוקה באחד מהמרחבים האלה יכולה לנבוע ממנגנון גנטי הישרדותי שגורם להתנהגות מתאימה מצד בעל החיים, ומאפשרת לו לשרוד את המצב השלילי שנקלע אליו. מרחב 4 המתייחס לאינטראקציות ההתנהגותיות, מדגיש את חשיבות ההתנהגות של בעל החיים כמדד לאופן בו הוא תופס את סביבתו. מרחב זה מדגיש את ההתנהגויות היזומות, הדורשות גמישות בתגובה לסביבה משתנה ואירועים (לרוב לא צפויים) שמתרחשים בסביבתו. כאשר בעלי החיים משתתפים בהתנהגויות רצוניות, יזומות ומכוונות מטרה, ניתן לראות בבירור הפעלת יוזמה בניגוד להתנהגויות הישרדותיות הנובעות ממצוקה במרחבים 1-3. ניתן לחלק אינטראקציות התנהגותיות לשלושה סוגים עיקריים עליהם נרחיב בכתבה הבאה בסדרה: עם הסביבה (לבד) עם בעלי חיים אחרים עם בני אדם מרחב 5 מתייחס לתפיסה המנטלית והרגשית של בעל החיים, כשילוב כל המרחבים האחרים לכדי השפעתם על מצב הרווחה הכללי. לסיכום, מודל חמשת המרחבים הוא מודל עדכני לרווחת בעלי חיים, המדגיש לא רק את חשיבות הרווחה הפיזית, אלא גם את חשיבות ההתנהגות והמצב הרגשי והמנטלי של בעלי החיים. גישה זו תואמת את מסקנות המחקרים הביולוגיים העדכניים ביותר הקשורים לרווחת בעלי חיים. ניתן לאמץ מתוך מודל "חמשת המרחבים" קווים מנחים לגידול בעלי חיים בתנאים המאפשרים להם איכות חיים טובה, ועל כך ועוד נרחיב בכתבה הבאה. מקורות: Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living” . Animals, 6, 21; 1. Mellor, David J., et al. " The 2020 Five Domains Model: Including Human–Animal Interactions in Assessments of Animal Welfare ." Animals 10.10 (2020): 1870.

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של באקיה כמזון גס. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של שחת וגרעיני שיבולת שועל במזון גס ומשלים שיבולת שועל תרבותית, באנגלית Common Oat, בלטינית Avena Sativa, היא צמח ממשפחת הדגניים שמגודל בדרך כלל לטובת הזרעים הנאכלים על ידי בני אדם ומשמשים גם להזנת בעלי חיים, ושארית הצמח משמש למספוא לסוסים וחיות משק. קיימים עוד מינים של שיבולת שועל, חלקם כצמחי בר גם בישראל. גרעיני שיבולת שועל גרעיני שיבולת שועל משמשים להזנת סוסים, כאשר עיבוד בלחיצה, חום או התפחה במים (או שילוב) משפר את הנעכלות של הגרעינים ומפחית את ריכוז העמילן. מומלץ להתפיח גרעיני שיבולת שועל שלמים לפחות שעה ועד 24 שעות, כשהם מכוסים במים במקום קריר בכדי למנוע קלקול ותסיסה מוגברת. קיימים גרעיני שיבולת שועל בעלי קליפה בצבעים שונים ; לבן, צהוב, אדום ושחור, כתוצאה מהכלאות גנטיות ולכדי תכונות תזונתיות שונות. מחקר שנעשה בארה"ב מצא כי סוסים העדיפו את גרעיני השיבולת הצהובה והשחורה יותר מהלבנה, אף על פי ששיבולת שועל לבנה נפוצה יותר בשיווק לסוסים. לגרעיני שיבולת השועל תכונות מועילות רבות בבני אדם, כמו הפחתת כולסטרול וסוכרים בדם, מעריכים כי עשויות להיות השפעות דומות בסוסים אך יש צורך במחקרים נוספים. גרעיני שיבולת שועל מכילים בממוצע כ-45% עמילן, לעומת כ 55-60% בגרעיני שעורה ועד כ-70% עמילן בגרעיני תירס. לכן גרעיני שיבולת שועל הם הגרעינים הבטוחים ביותר בהזנת סוסים, כתוספת למנה היומית של מזון גס (חציר, שחת או שחמיץ). ג רעיני שיבולת מתאימים בעיקר כמקור לתוספת אנרגיה מפחמימות ומעט שומן (7-10%), כאשר תכולת החלבון שלהם נמוכה יחסית כ , 11-14%, לרב מעט גבוה יותר בשיבולת שועל שחורה, אך הרכב החלבון, בדומה לגרעינים אחרים, לא איכותי במיוחד ביחס לקטניות. סובין וגרעיני שיבולת שועל מכילים גם חומרים אנטי-תזונתיים כמו ספונינים, ולכן יש להימנע ממינונים גדולים במנה היומית. מינון מירבי מומלץ של גרעיני שיבולת שועל מותפחת הוא 300 גרם לכל 100 ק"ג משקל גוף סוס בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס. כלומר, עד כ-1.5 ק"ג ביום לסוס ממוצע ששוקל 500 ק"ג , ובלפחות שתי ארוחות. השימוש בגרעינים כתוספת בתזונת סוסים התפתח בעיקר באזורים קרים כמו באירופה וצפון אמריקה, על מנת להוסיף אנרגיה מחממת לסוסים לקראת או בזמן החורף הקשה. אך באקלים החם והיבש ברב ישראל, חשוב לזכור להגביל את השימוש בגרעינים בכלל, כולל גרעיני שיבולת שועל, בהזנת סוסים. ובמיוחד בקיץ ובעונות החמות ואזורים מדבריים. שכן עודפים של אנרגיה מחממת בסביבה חמה בעצם גורמים לבזבוז אנרגיה ומשאבים בגוף הסוס בכדי להתמודד עם עודפי החום ובכך בעצם עלולים לגרום לתופעה של עייפות, חולשה ופגיעה בכושר הגופני. כתוצאה מכך, קיימת תופעה שבה חושבים שיש חוסר של אנרגיה בתזונה של הסוס וממשיכים ומגדילים את כמות האנרגיה בתוספת גרעינים, אך ללא הטבה. כשבעצם עדיף דווקא להפחית את מינון הגרעינים ולהיעזר במקורות אנרגיה יעילים ומקררים יותר, כמו שמן צמחי וסיבים מסיסים איכותיים. כמו כן, מנות גדולות של גרעינים, אפילו בשיבולת שועל שיחסית דלה יותר בעמילן, עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות כיבי קיבה (אולקוס), עמידות לאינסולין, השמנת יתר, למינייטיס ובעיות מטבוליות. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. שחת שיבולת שועל גם גוף הצמח של שיבולת השועל משמש בהזנת סוסים וחמורים כמזון גס, בין אם כשחת יבשה (חציר) או לחה (שחמיץ). כאשר הסוסים ניזונים מהגבעולים והעלים, והגרעינים שנותרים לעיתים על הצמח. חציר שיבולת שועל מכיל בממוצע כ 5%-8 סוכר ועמילן ו8-10% חלבון, כתלות בתנאי הגידול, בשלב הבגרות של הצמח בעת הקציר ואופן השימור (ייבוש או כבישה). עקב ריכוז גבוה של חומרים מסוימים בצמח הצעיר, שחת שיבולת שועל שנקצרה בשלב מוקדם מדי, כשהיא ירוקה ודקה מאוד, תהיה בד"כ מרירה לסוסים. בעוד בשחת שנקצרה בשלב מאוחר מאוד, הגבעולים יהיו צהובים, עשירים בסיבים בלתי-מסיסים ולכן פחות נעכלת, ותאבד מהערך התזונתי שלה. קציר מאוחר מאוד בדרך כלל קורה כאשר הצמח מגודל לגרעינים, והשחת נאספת למספוא לאחר איסוף הגרעינים, במצב כזה מדובר בקש ולא בחציר. לכן חשוב להקפיד לקצור את השחת למספוא בשלב המתאים כשהצמח עוד ירוק אך הגרעין טרם התמלא במלואו. חציר שיבולת שועל מתאים להזנת סוסים וחמורים כמזון גס עיקרי בטוח ויחסית דל בעמילן ובחלבון. ניתן גם להזין בשחמיץ שיבולת שועל (שחת המשומרת בסביבה אל-אווירנית לחה) אך חשוב להקפיד על היגיינה ואריזות בגודל מתאים, על מנת להמנע מזיהום המזון הלח שמתחיל להתקלקל במגע עם אוויר. כמו כן, חשוב תמיד להקפיד על איכות החציר ונקיונו ממזהמים ביולוגיים, כימיים, ופיזיקלים. ובנוסף, מומלץ לשלב שחת שיבולת עם מקורות מזון נוספים בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס, לאיזון הערכים התזונתיים במנה היומית לבריאות וביצועים אופטימאלים. מקורות: 1. Lindberg, J. E. (2013). Applied Nutrition - Feeds, Feedstuff for Horses. In R. Geor, P. Harris, & M. Coenen (Eds.), Equine Applied and Clinical Nutrition: Health, Welfare and Performance (pp. 319-331). Elsevier Ltd. 2. Heuschele, D.J., Catalano, D., Martinson, K., Wiersma, J., 2018. Consumer Knowledge and Horse Preference for Different Colored Oats . Journal of Equine Veterinary Science 71, 6–12. 3. Marycz, K., Moll, E., Grzesiak, J., 2013. Influence of Functional Nutrients on Insulin Resistance in Horses with Equine Metabolic Syndrome . Pakistan Veterinary Journal 34, 189–192. 4. Mazumder, Md.A.R., Kumagai, H., Mitani, K., 2004. Diversity of chemical composition, dry matter intake, in vivo digestibility and in situ dry matter degradability of oat hay . Animal Science Journal 333–338.

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של פולי סויה במזון משלים. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של צמח הבקיה כמספוא. בקיה (באקיה), באנגלית vetch, בלטינית Vicia, היא צמח מטפס עשבוני הנפוץ באזורי חוף הים התיכון, שייכת לתת-משפחת הפרפרניים במשפחת הקטניות. ביניהם גם בקיית הגינה המוכרת לנו בשם פול. ישנם אף מיני בר אנדמיים (בלעדיים לארץ) הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל. נתמקד בשני זנים עיקריים למספוא בישראל: הבקיה התרבותית Vicia sativa – גידול מספוא בקרקע כבדה. הבקיה הבנגלית Vicia benghalensis – נפוצה כגידול מספוא בקרקע גירנית בישראל. צמחי הבקיה מכילים נוגדי חמצון וחומצות אמינו חיוניות, כולל מתיונין והיסטדין והן מגוון של ויטמינים ומינרלים. שריכוזם משתנה לאחר הפריחה ולאחר היווצרות הזרעים. בעוד הצמח הפורח בהחלט טוב ועשיר בערכים תזונתיים, הזרעים מכילים רכיבים בעייתיים רבים שעשויים להיות רעילים לסוסים (וגם למעלי גירה), כולל חומצת אמינו לא חלבונית בשם L.cavanine שהינה רעילה מאוד לבעלי חיים. לכן, חשוב לוודא שהחציר נקצר בזמן, בשלב הפריחה, ואינו מכיל זרעים כלל. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. ריכוז החלבון בבקיה התרבותית גבוה מאוד ועומד על כ 19-23% חלבון, בעוד הבקיה הבנגלית מכילה ריכוזים מעט יותר נמוכים העומדים על 16-20%. ואילו ריכוז הסידן הגבוה ביחס לזרחן, לכדי יחס ממוצע של 4-5:1 דורש התייחסות בהרכבת המנה היומית למאזן מינרלים אופטימלי. חציר הבקיה בעל רמת טעימות ונעכלות גבוהה. אך מכיוון שהצמח משתרע ולעיתים שכוב על הקרקע ובעייתי לקצירה, לרב נראה שחבילות החציר מלאות באבק, אדמה ואבנים. לכן, חשוב לבדוק היטב את חבילות החציר בטרם רכישה והאכלה. לסיכום, בקיה היא צמח מצוין לשילוב במנה היומית של הסוס, אך חשוב לשים לב שהיא עשירה בחלבון ורכיבים אנטי-תזונתיים, ולכן מומלץ שילוב זהיר של עד כ 30% מהמנה היומית לסוסים פעילים, בשילוב עם חציר ממשפחת הדגניים (חיטה, שיבולת וכד'), וככלל לא מומלצת כחציר עיקרי. מקורות: 1. Abbeddou, S. et al., 2011. Nutritional composition of lentil straw, vetch hay, olive leaves, and saltbush leaves and their digestibility as measured in fat-tailed sheep . Small Ruminant Research, (2011), 126-135, 96(2-3) 2. Abreu, J. M. F. ; Bruno Soares, A. M., 1998. Characterization and utilization of rice, legume and rape straws . Options Méditerranéennes. Série B, Etudes et Recherches, 17: 39-51

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. ( tal.nelken@mail.huji.ac.il ) לפני פריצת מגפת הקורונה היינו נוהגים לצאת לבלות, לפגוש חברים ומשפחה, ללכת לאירועים, לטייל ועוד. אך בתקופה האחרונה היו הגבלות רבות שמנעו זאת מאיתנו ורבים מצאו את עצמם יותר בודדים, משועממים, מתוסכלים ואף חווים דיכאון. התנאים המגבילים את אירועי החברה והפנאי בחיינו משפיעים על הרווחה שלנו, וכך גם אחזקת בעלי חיים בתנאים שלא מאפשרים להם חוויות מעשירות ומספקות עלול לגרום להם לחוות בדידות, שעמום, תסכול ודיכאון. בתחילת שנות ה-90 גיבשו את רשימת 'חמשת החופשים' – 5 עקרונות בסיסיים לרווחת חיות משק: חופש מרעב, צמא ותת-תזונה – גישה למקור מים נקי וזמין, מזון מזין שמאפשר לשמור על בריאות מלאה וחיוניות. (שוקת או דלי מים נקיים, חציר איכותי בכמות מתאימה). חופש מאי-נוחות וחשיפה למזג האוויר –אחזקה באזור המתאים לבעל החיים עם גישה למחסה ואזור מנוחה נוח. (לדוגמה – מחסה מהשמש / מהגשם). חופש מכאב, פציעות ומחלות –מניעת פציעות ומחלות– ככל האפשר, ואבחון וטיפול מהירים במידת הצורך (חיסונים, טיפולי שיניים, טילוף או פרזול בפרקי זמן מתאימים וטיפול וטרינרי במידת הצורך). חופש מפחד ומצוקה –אספקת תנאים וטיפול המאפשרים לבעל החיים לחיות ללא מצוקה (סביבה בטוחה ושקטה, ללא אלימות והענשה). חופש לבטא התנהגות נורמלית –מרחב מחייה מרווח מספיק, תשתיות מתאימות וחברה של בעלי חיים נוספים מתאימים. (תאים מרווחים, שחרור הסוסים לתנועה וחברה בגדרות או שטחי מרעה). משמעות המילה חופש ברשימת העקרונות היא 'חופשי ככל הניתן' ולא בהכרח חופשי לחלוטין. ברור שלא תמיד ניתן למלא את התנאים באופן מלא, לדוגמה לא תמיד ניתן למנוע כל מחלה או פציעה. לכן הבחירה במילה חופש עלולה להטעות ולכפות גישה שלא ניתן לקיים. כמו כן, החיים עם 'חמשת החופשים' מספקים תנאים בסיסיים להישרדות והיעדר סבל, אך לא בהכרח מספקים איכות חיים טובה. בנוסף קיימות ב'חופשים' סתירות מסוימות – לדוגמה, אם משחררים מספר סוסים יחד למרעה או גדרה מספקים להם חופש לבטא התנהגות נורמלית, אך הם עלולים לריב אחד עם השני ולהיפצע ובכך מונעים מהם חופש מכאב ופציעות. יתר על כן, אם מתבוננים במחקרים ביולוגיים מ-30 השנים האחרונות, לא ברור אם 'חמשת החופשים' הם באמת העקרונות החשובים ביותר להבטחת רווחת בעלי החיים. לפי מחקרים ביולוגיים עדכניים יש שני סוגים של חוויות שליליות ביונקים הנוצרות כתוצאה מקלט חושי (Sensory input): ביטוי של יציאה מאיזון או הפרעה במצב הפיזי הפנימי או התפקודי של בעל החיים. כגון קוצר נשימה, צמא, רעב, כאב, בחילה, סחרחורת, תשישות, חולשה, ותחושת חולי. ביטוי התורם להערכה הקוגניטיבית של הסביבה החיצונית של בעל החיים. כגון חרדה, פחד, פאניקה, תסכול, כעס, חוסר אונים, בדידות, שעמום ודיכאון. זיהו שחלק מהחוויות השליליות, בעיקר מהסוג הראשון, מהוות מרכיבים חיוניים להפעלת מנגנונים התנהגותיים בסיסיים הנחוצים להישרדות. החוויה השלילית גורמת לבעלי החיים להפעיל באופן מידי התנהגויות שמאפשרות להפסיק את החוויה השלילית. לדוגמה, צמא גורם לבעלי החיים לחפש מקורות מים, רעב גורם להם לחפש אוכל וכו'. חוויות שליליות מהסוג השני עשויות לנבוע מאחזקת בעל חיים חברותי באופן מבודד. ואילו, החזקת בעל חיים חברותי בחברת בעלי חיים אחרים מתאימים בסביבה מרווחת, בטוחה ועשירה בגירויים מספקת לבעל החיים הזדמנות לבצע התנהגויות שיתנו לו סיפוק והנאה. למשל, פעילויות של שיטוט וחיפוש מזון, גישה למזון מגוון, גישה לאזורי שחרור מרווחים עם חברת בעלי חיים נוספים. סוסים מעדיפים להיות עם סוסים נוספים מאשר להישאר בתא או בגדרה לבד. ההשפעות החיוביות הפוטנציאליות מתנאי מחייה כאלה כוללות נוחות, הנאה, עניין, ביטחון, ותחושת שליטה. חשוב להדגיש שבעל חיים הסובל מחוויה שלילית מהסוג הראשון, הקריטי להישרדות, לא יחפש לבצע התנהגויות חברתיות אלא קודם כל ינסה לספק את הצורך הנובע מהמצוקה שלו. לכן כמובן שהבסיס לרווחת בעלי החיים הוא סיפוק הצרכים הפיזיים הקריטיים להישרדותם. אך חמשת החופשים לא בהכרח נותנים מענה מספיק טוב לשמירה על רמת החיים של בעלי החיים, ודורשים חידוד והבהרה. בכתבה הבאה בסדרה נכיר את העקרונות העדכניים יותר לרווחת בעלי החיים, 'חמשת המרחבים' (דומיינים), ונבין את היתרונות בהשוואה לחמשת החופשים. מקורות: Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living” . Animals, 6, 21; Lee, J., Floyd, T., Erb, H. and Houpt, K. (2011). Preference and demand for exercise in stabled horses . Applied Animal Behaviour Science, 130 (3-4), 91-100. Goodwin, D., Davidson, H. P. B. and Harris, P. (2007). Responses of horses offered a choice between stables containing single or multiple forages . Veterinary Record, 160: 548-551. Collins, J., et al. "The structure and regulation of the Irish equine industries: Links to considerations of equine welfare". Irish veterinary journal 61.11 (2008): 746.