My Items

כולנו אוהבים את הסוסים שלנו ומשקיעים משאבים רבים בתזונה, ציוד וטיפול וטרינרי. אבל האם שאלתם את עצמכם פעם האם הסביבה שאנחנו מספקים להם באמת מתאימה לצרכים הטבעיים שלהם? ל"תוכנה" הפנימית שלהם? מאמר מדעי חדש מציג מסגרת חשיבה מרתקת להבנת רווחת בעלי חיים, המבוססת על מושג הנקרא "הטלאונום" (The Teleonome). הבנת המושג הזה יכולה לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו מגדלים ומאמנים סוסים. מהו בעצם הטלאונום? הטלאונום הוא המערכת הביולוגית המאורגנת שדרכה אורגניזמים חותרים להשגת המטרות הביולוגיות שלהם, הישרדות ורבייה. מערכת זו עוצבה על ידי תהליך אבולוציוני בברירה טבעית, והיא מספקת את הבסיס הביולוגי שעליו ניתן לבנות סטנדרטים של רווחה, על ידי זיהוי מה שבאמת חשוב לבעלי החיים מנקודת המבט האבולוציונית שלהם. במילים אחרות, הטליאונום הוא "מערכת ההפעלה" האבולוציונית של הסוס. מסגרת זו לא באה להגיד לנו מה מוסרי לעשות, אלא מסבירה למה החוויות הרגשיות חשובות לבעל החיים: הן מאפשרות לו לזהות מה רלוונטי עבורו, לתעדף צרכים ולהתאים את ההתנהגות כדי לשרוד. ארבע הרמות של הטליאונום: ממין ועד לפרט כדי להבין באמת את הסוס שניצב מולנו באורווה, המודל מחלק את הטלאונום ל-4 רמות היררכיות המשפיעות זו על זו: הטלאונום ברמת המין (Species-level Teleonome): תכונות טלאונומיות מורשות המשותפות לכל חברי המין (כלומר, מורפולוגיה, פיזיולוגיה, התנהגות ויכולות רגשיות האופייניות למין בעל החיים). בסוסים, רמה זו כוללת את היותם חיית עדר נטרפת שנועדה לרעות לאורך רב היממה ולנוע מרחקים ארוכים מדי יום. הטלאונום ברמת המורפוטיפ (Morphotype-level Teleonome): התאמות טלאונומיות ספציפיות לתת-אוכלוסייה (אקוטיפים, תת-מין, גזעים/זנים); כלומר, שכלולים יציבים של טלאונום המין לטיפוס מורפולוגי. זו הרמה שמסבירה למשל את ההבדלים המובנים בין סוס דראפט כבד המותאם למשיכת משקלים באקלים לח וקריר, לבין סוס ערבי המותאם לסיבולת באקלים חם ויבש. הטלאונום ברמת הפרט (Individual-level Teleonome): תצורה מורשת ייחודית, תוצאה של רקומבינציה גנטית וסימנים אפיגנטיים. לכל סוס ספציפי יש מטען גנטי ואפיגנטי משלו המעצב את הפוטנציאל הייחודי שלו להתמודד עם אתגרים. הטלאונום המבוטא (Expressed Teleonome): ההתגלמות בזמן אמת של טלאונום המין ← המורפוטיפ ← הפרט, מותאמת ללא הרף על ידי מגוון גורמים לא גנטיים. זהו למעשה הסוס שאתם רואים כעת – ההתנהגות והמצב שלו ברגע זה מושפעים מגילו, מחוויות הלמידה שלו בעבר, מהסביבה המיידית שלו, כמו גודל התא או הציוד עליו, ומהמצב הנפשי הנוכחי שלו. הקונפליקט באורווה המודרנית מול הטלאונום המבוטא אחד הרעיונות המרכזיים בגישה זו הוא שבעלי חיים זקוקים לסביבה שמספקת להם "הזדמנויות פעולה" (Affordances) או "מזמינויות" שמתאימות למבנה ולצרכים האבולוציוניים שלהם, המוגדרות כתכונות של הסביבה המזמינה או מאפשרת התנהגות מסוימת. הבעיה מתחילה כאשר אנו מציבים חיות מבויתות בסביבות מלאכותיות שאינן תואמות את מה שהמערכת שלהן נועדה לעשות, שלא מאפשרות את ההתנהגויות הטבעיות שלהן. הבעיה הגדולה ביותר ברווחת סוסים כיום היא שרבים מהם מאכלסים סביבות שכבר אינן תואמות את התנאים שהארגון התפקודי שלהם התפתח כדי להתמודד איתם. השימוש בציוד כגון מתגים וחוטמיות הדוקות, או אחזקת סוסים בתאים מבודדים, נחשבים לתנאי עבודה וגידול נפוצים, אך למעשה הם אינם תואמים את הטלאונום של הסוס. סוסים לא התפתחו כדי לפתור את האתגרים שהתנאים הללו מציבים בפניהם, ותנאים אלו רחוקים מאוד מההקשר האקולוגי והחברתי שעיצב את התפתחות הסוס. סכנת השחיקה הסמויה - עומס אלוסטטי מה קורה כשהסוס חי בסביבה שאינה תואמת את הצרכים האבולוציוניים שלו? המערכות שלו מנסות להסתגל ללא הרף. אמנם התאמות קצרות-טווח עוזרות לסוס לשרוד, אך דרישות ממושכות או חוזרות ונשנות מייצרות שחיקה פיזיולוגית מצטברת המכונה עומס אלוסטטי (Allostatic load). פעמים רבות, נראה לנו כאילו סוסים התרגלו כביכול למצב, אך למעשה הם ממשיכים לתפקד תוך צבירת נזק סמוי. התמדה זו של החיה בנסיונות להסתגל יכולה להסתיר באופן שיטתי מסלול של הידרדרות ברווחתה. בסופו של דבר, עומס זה מוביל לירידה בחוסן הנפשי והגופני, ופוגע קשות ברווחת הסוס. השורה התחתונה גישת הטליאונום מזכירה לנו שבעלי חיים אינם מכונות פסיביות, אלא סוכנים פעילים. הסוס הוא מערכת ביולוגית מורכבת שבה ההיסטוריה של המין כולו, מאפייני הגזע, הגנטיקה הפרטית והסביבה הנוכחית מתנקזים לרגע אחד. כאשר אנו בוחרים ציוד רכיבה או מתכננים את הממשק וסדר היום של הסוס באורווה, עלינו לשאול את עצמנו: האם הסביבה הזו מאפשרת ל"מערכת ההפעלה" שלו לעבוד בצורה חלקה, או שהיא מאלצת אותו להתמודד עם אתגרים שהטבע מעולם לא הכין אותו אליהם? מקורות: Wilkins CL, Henshall C, Lykins AD, Mellor DJ, Fillios M and McGreevy PD (2026) The teleonome: a framework for understanding animal welfare integrating adaptive capabilities, affective regulation, agency, and environmental affordances. Front. Anim. Sci. https://doi.org/10.3389/fanim.2026.1768519

השבוע חגגנו את יום הסוס הבינלאומי (11.7), זה יום שאינו רק חגיגה של חיה יפהפייה, אלא רגע קריטי להתבוננות עצמית. במשך אלפי שנים, הסוסים נתנו לנו הכל; הם נשאו את הציביליזציה על גבם, חרשו את שדותינו וקיצרו עבורנו מרחקים. אך כיום, דרך העדשה של אנתרוזואולוגיה (מדע יחסי אדם-חיה) ומדעי האקוויטציה (Equitation Science), המשוואה משתנה. השאלה אינה עוד "מה הסוס יכול לעשות עבורנו?", אלא "מה אנחנו יכולים לעשות למענו?". כדי להעניק להם את החופש פשוט "להיות סוסים", עלינו להעמיד את רווחתם בראש סדר העדיפויות, ולבסס את ההזנה,הממשק, האימון והרכיבה שלנו על מדע, ביולוגיה והקשבה. לגדל סוסים בצורה מודעת, מכבדת ושמעודדת סוסים להיות סוסים. ולא רק כלי. עלינו לשאול - לא מה הסוס יכול לעשות עבורנו, אלא "מה אנחנו יכולים לעשות למענו?" (AI) עקרון שלושת החופשים: הבסיס הפיזיולוגי והנפשי לכל סוס על פי הסטנדרטים הבינלאומיים לרווחת סוסים, שכבר נפרסו בפניכם בעבר כאן ברחבי האתר, אי אפשר לדרוש שותפות מסוס שצרכיו הבסיסיים לא נענים. צרכים אלו, מוכרים כשלושת החופשים (או באנגלית The Three F's - Freedom, Friends, Forage), אינם מותרות, אלא הכרח ביולוגי ואתולוגי מובהק: החופש התזונתי (Forage): בניגוד לאדם, הקיבה של הסוס מפרישה חומצה באופן רציף, 24 שעות ביממה והמעי הגס שלהם בעל התפקיד המרכזי בעיכול סיבים. מערכת העיכול שלהם מותאמת לאכילה איטית ומתמשכת של סיבים. כליאת סוסים בתא במשך רב שעות היום ומניעת גישה רציפה לחציר או למרעה מובילות לעיתים קרובות להתפתחות של כיבי קיבה (אולקוס) וקוליק (חסימות וסיבוכי מעי). הדרך הראשונה לעזור לסוס שלנו היא להבטיח לו גישה רציפה למזון סיבי דל ואיכותי עם לא יותר מ3 שעות צום רציפות, מה שמסייע גם בוויסות רגשי ומונע שעמום. החופש החברתי (Friends): הסוס הוא חיה נטרפת החיה בעדר. בידוד חברתי הוא מצב טראומטי עבורו שמפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית (מצב הילחם או ברח או קפיאה). סוסים זקוקים לקשר עין, למשחק משותף, וליכולת לבצע גירוד הדדי (Allogrooming) – פעולה שהוכחה מדעית כמורידה את קצב הלב ומפרישה אנדורפינים במוח הסוס. סוס שחי בבידוד חברתי ללא גישה מינמלית לחברה לפחות בין קירות התאים, נמצא בסטרס קבוע ועלול לפתח התנהגויות בלתי רצויות וסטריאוטיפיות (כמו בליעת אוויר ונשיכות) ואף בעיות בריאותיות הנובעות מסטרס כרוני. חופש תנועה (Freedom/Free-roaming): בטבע, סוסים נעים קילומטרים רבים ביום תוך כדי רעייה. שהייה ממושכת בתא ללא תנועה חופשית בגדרה או מרעה, פוגעת בביומכניקה של הסוס, בזרימת הדם לפרסות, מחלישה את המפרקים והשרירים ומגבירה משמעותית את הסיכון להתפתחות התנהגויות סטריאוטיפיות הנובעות מסטרס כרוני ומתסכול. במיוחד כשאנחנו דורשים מהסוס להיות ספורטאי ולהתאמן, חשוב שנשמור על הגוף שלו בתנועה, למען בריאותו, רווחתו וגם לטובת הביצועים שלו. טיפוח הדדי בין סוסים - החופש לחברה (צילום: שירלי פרבר) השפה השקטה: להקשיב למיקרו-הבעות הטעות האנושית הנפוצה ביותר היא הציפייה שהסוס יתקשר כמונו. במשך שנים פירשנו התנגדויות כ"עקשנות" והגבנו בלחץ מוגבר. במחקרים מודרניים, כפי שמפורט בספרה של רייצ'ל דרייסמה על סימני הרגעה בסוסים (Language Signs and Calming Signals of Horses) שזמין לרכישה ממש כאן באתר, נחשף עולם שלם של סימני הרגעה. אלו פעולות זעירות – מצמוץ מהיר, תנועות לעיסה קלות בשפתיים (ללא אוכל), פיהוק, או הפניית הראש הצידה. סוסים משתמשים בסימנים אלו כדי להפיג מתח ולהרגיע את מערכת העצבים שלהם ושל סביבתם. כשאנו לומדים לזהות את המיקרו-הבעות הללו ומגיבים בהתאם (למשל, על ידי הפסקת הלחץ), אנו בונים אמון אמיתי ומונעים את הסלמת הלחץ לכדי בריחה או התנגדות אקטיבית. אבל חשוב להבין שסימני הרגעה אינם בהכרח סימנים של מצב רוגע, הם לרב מתבצעים כתגובה לסטרס קיים. כלומר, אם למשל חשפנו את הסוס לגורם מלחיץ כמו מטרייה נפתחת, הוא יהיה בלחץ (בסטרס) וכתוצאה מכך יופרשו בגופו הורמוני סטרס שנועדו להפיג ולשחרר את המתח. הורמונים אלו, כמו קורטיזול, גורמים בין השאר ליובש בפה המוביל לליקוק שפתיים, ולצורך לפהק בכדי להכניס יותר חמצן לגוף. סוס שמלקק שפתיים אינו סוס רגוע, הוא סוס שמנסה להירגע. סוס רגוע זו תמונה אחרת ופחות דינאמית שנראה כשהסוס מקבל מענה לשלושת החופשים שמגדירים חלק מהצרכים הבסיסיים ביותר שלו וכוללים מזון, תנועה וחברה. מוסר, ספורט ותורת הלמידה סוסים לא בחרו להיות ספורטאים אולימפיים או מטפלים רגשיים; אנחנו בחרנו זאת עבורם. לפיכך, האחריות האתית שלנו כלפיהם היא מוחלטת. כפי שמלמדת ליסה אשטון בספרה (Welfare Horse Sports: A Blueprint for Positive Change) ומומחים אחרים במדעי האקוויטציה (מדעי הרכיבה ואימון סוסים), להיות טובים יותר עבור הסוסים דורש מאיתנו עבודה עצמית: התאמת ציוד: חובה לוודא שהציוד אינו גורם לכאב או מפריע לתנועת הסוס. סוסים נוטים להסתיר כאב באופן שעלול להתפתח לחוסר אונים נרכש, וזהו אחד הגורמים המרכזיים להתנהגויות בלתי רצויות ברכיבה ועל הקרקע. באחריותנו להתבונן גם במה שמסתתר מתחת לפני השטח בעזרת כלים תצפיתיים כמו זיהוי סימני כאב בהבעות פנים וברכיבה. יישום תורת הלמידה: עלינו להימנע מהצפת הסוס בגירויים ולהשתמש באופן אתי מודע ומדויק בחיזוקים חיוביים ושליליים ועקרונות אחרים על בסיס מדעי ההתנהגות, ולא על בסיס עונשים ושיטות בלתי מבוססות. סוס שמבין מה מצופה ממנו ופועל מתוך בחירה (Agency) ולא מתוך פחד, הוא סוס רגוע ושמח יותר. שמים את הסוס במרכז: עלינו לשים את טובת הסוס במרכז הבחירות שלנו. לשאול את עצמנו כל יום מחדש "מה הסוס שלי צריך?" ואיך אנחנו יכולים לשפר, צעד צעד, את הדרך שבה אנחנו מגדלים ועובדים עם הסוסים שלנו. ביום הסוס הבינלאומי, הדרך הטובה ביותר לכבד את הסוסים היא להבטיח שאנחנו לא רק משתמשים בהם, אלא דואגים לרווחתם. זו ההזדמנות שלנו לעצור, להקשיב ללחישות העדינות שלהם, ולעבוד בכל יום כדי להיות בני האדם שהסוסים שלנו ראויים לפגוש. לקריאה נוספת והעמקה מקצועית באתר: רווחת הסוס - שלושת החופשים וחמשת המרחבים תורת הלמידה - איך סוסים לומדים והיישום באימון ורכיבה סוסים מריחים סטרס - ההשפעה שלנו על המצב האפקטיבי של הסוס בלעדי בחנות אקווידע - ספרים מקצועיים שהוזכרו בכתבה:

בחירת חציר איכותי היא הבסיס לתזונה נכונה ובריאה לסוסים ולחמורים. המדריך המלא לבחירת חציר איכותי לסוסים וחמורים מורכב ממספר חלקים שיפורסמו מדי שבוע. לחצו כאן לקריאת שאר חלקי המדריך. חמורים ופרדות אינם סוסים קטנים. ההבדלים הפיזיולוגיים ביניהם משפיעים ישירות על דרישות התזונה שלהם, במיוחד בכל הנוגע למזון הגס. הבנת הצרכים הייחודיים של חמורים ופרדות חשובה מאוד למניעת בעיות בריאותיות חמורות ולשמירה על איכות חייהם. הבדלים פיזיולוגיים בין חמורים לסוסים חמורים התפתחו בסביבות צחיחות ומדבריות, בדומה לאקלים הישראלי בחלק ניכר מהשנה. לעומתם, סוסים התפתחו בערבות עשב פתוחות. סביבה זו הכתיבה מערכת עיכול שונה ויעילה יותר בחמורים, עם ניצול אנרגיה גבוה בכ-30% מזה של סוסים. המשמעות היא שחמורים זקוקים לפחות חלבון ומסוגלים להפיק אנרגיה ממזון דל יותר. פרדות, שהן הכלאה בין חמור לסוסה, מצויות בנקודת האמצע מבחינת דרישות תזונתיות. סכנות בהזנת חמורים בחציר סוסים חציר המיועד לסוסי ספורט, כמו חציר חיטה או קציר מוקדם ועשיר של שיבולת שועל או חציר קטניות כגון אספסת ותלתן, עלולים להזיק לחמורים. מערכת העיכול של החמור יעילה בניצול האנרגיה ממזון כזה, מה שעלול לגרום למגוון בעיות כולל; השמנת יתר מסוכנת, הצטברות כיסי שומן באזור הצוואר, תסמונת מטבולית (EMS) ולמינייטיס. בנוסף, חמורים רגישים מאוד להיפרליפמיה, מצב מסכן חיים שבו משתחררים שומנים רבים לדם. מצב זה עלול להתרחש אם החמור נכנס למאזן אנרגטי שלילי אפילו למספר ימים. הצורך ברצף אכילה דל קלוריות כדי למנוע בעיות אלו, חשוב לספק לחמורים רצף אכילה מתמיד אך דל מאוד בקלוריות. זה מאפשר שמירה על פעילות תקינה של מערכת העיכול ומניעת שעמום וכיבי קיבה. עדר חמורים ופרדות אוכלי קש שעורה - זיכרו שחמורים מעדיפים לאכול בצפיפות בקבוצה חברתית לתחושת ביטחון הפתרון המדעי: קש וחציר דל-אנרגיה הבסיס התזונתי המומלץ לחמורים בישראל הוא קש – גבעולים יבשים של דגניים כמו קש שיבולת או שעורה, שנותרו לאחר קציר הגרעינים. קש עשיר בליגנין וסיבים קשיחים, ודל מאוד באנרגיה ובחלבון. ההמלצה הכללית היא להאכיל חמורים בוגרים במנוחה במנה שמכילה: 75% קש איכותי (נקי מעובש) 25% חציר דגניים בוגר (קציר מאוחר) שילוב זה מאפשר לחמור ללעוס שעות ארוכות, מה שמונע שעמום וכיבי קיבה, ושומר על מיקרוביום תקין במעי הגס מבלי לגרום להשמנה. שימו לב שקש חיטה עשיר בעמילן גם ללא הגרעינים, ולכן אינו מומלץ לחמורים. התאמת התזונה לפרדות פרדות זקוקות לרוב ליחס מאוזן יותר בין קש לחציר, בהתאם לרמת הפעילות שלהן. יחס מומלץ הוא כ-50% קש בשילוב עם 50% חציר דגניים בוגר. חשוב להימנע ממתן דגנים עתירי עמילן (כמו חיטה) לחמורים ופרדות, אלא במקרים מיוחדים כמו נקבות מיניקות או מצבים רפואיים ספציפיים. וניתן לשלב אחוז נמוך (עד 20% מהמנה היומית) של אספסת בנקבות הרות או מניקות או בפעילות מוגברת. טיפים מעשיים להזנת חמורים ופרדות ודאו שהקש והחציר נקיים מעובש ומזיקים הימנעו מחציר צעיר ועשיר מדי בחלבון וקלוריות ספקו מים נקיים וזמינים תמיד עקבו אחר המשקל והמצב הגופני של החמור או הפרדה כדי למנוע השמנה במידת הצורך, התייעצו עם וטרינר או תזונאי מוסמך לגבי תוספי תזונה להשלמת ויטמינים ומינרלים בחלק 5 נציג חלופות חלופות מזון גס לסוסים – כל מה שצריך לדעת על שחמיץ, כופתיות וסופר-סיבים

בחירת חציר איכותי היא הבסיס לתזונה נכונה ובריאה לסוסים ולחמורים. המדריך המלא לבחירת חציר איכותי לסוסים וחמורים מורכב ממספר חלקים שיפורסמו מדי שבוע. לחצו כאן לקריאת שאר חלקי המדריך. [חלק 1 - מתחילים ממזון גס] [חלק 2 - חמש שאלות חשובות לספק החציר שלכם] אסטרטגיות לרכישה ואחסון חציר רכישת חציר איכותי ואחסונו בצורה נכונה הם אבני יסוד בתזונת הסוס ובריאותו. בישראל, שוק החציר עונתי ותנודתי, ולכן ניהול נכון של מלאי החציר יכול לחסוך כסף רב ולמנוע בעיות בריאותיות חמורות לסוסים. במאמר זה נסקור כיצד לתכנן אסטרטגיית רכש שנתית, כיצד לאחסן את החציר ואיך לבצע מעבר בטוח לחציר חדש מבלי לסכן את מערכת העיכול של הסוס. אסטרטגיית הרכש השנתית: לקנות בזמן ולהבטיח עקביות שוק החציר בישראל מושפע ישירות מכמויות המשקעים בחורף וזמינות שטחי הגידול ברחבי הארץ, בעיקר בצפון. רוב החציר הדגני, כמו שיבולת שועל וחיטה, וכן הקטניות כגון בקיה, נקצר ברובו באביב ותחילת הקיץ (אפריל עד יוני). זו התקופה האידיאלית לבצע את הרכש השנתי. למה חשוב לרכוש באביב? מחיר זול ויציב – רכישה מוקדמת מונעת עליות מחירים בחורף, כאשר הביקוש עולה וההיצע מצטמצם. עקביות תזונתית – התחייבות לספק על כמות שנתית מאותה חלקה מבטיחה שההרכב התזונתי של החציר יישאר יציב לאורך כל השנה. זה חשוב למערכת העיכול של הסוס, שמגיבה היטב לשינויים הדרגתיים ולא לגלים פתאומיים בהרכב המזון. עבור עשבי קיץ וגידולי שלחין כמו אספסת או רודוס, ניתן ליהנות ממספר קצירים לאורך העונה החמה. עם זאת, בישראל, איכות החציר מושפעת לעיתים יותר מגיל הצמח ותנאי ההשקיה מאשר ממספר הקציר עצמו. אחסון נכון של חציר לשמירה על איכות ובריאות הסוס אחסון החציר הוא שלב קריטי לשמירה על איכותו לאורך זמן. חציר שאוחסן בתנאים לא מתאימים עלול לאבד מערכו התזונתי ואף לפתח עובשים או טפילים המזיקים לסוס. טיפים לאחסון חציר: אחסנו את החציר במקום יבש ומאוורר, הרחק מלחות ומגע ישיר עם הקרקע. השתמשו בכיסוי מתאים למניעת חדירת מים, אך אפשרו זרימת אוויר למניעת עובש. סדרו את החציר כך שיהיה נגיש ונוח לשליפה הדרגתית, כדי למנוע חשיפה ממושכת של החציר הישן ללחות ורטיבות. בדקו את החציר באופן קבוע לאיתור סימני עובש, ריח לא תקין או חרקים. פיזיולוגיה של מעבר בטוח לחציר חדש שינוי פתאומי במזון הגס עלול לגרום לקוליק גזים, חסימה ופגיעה במיקרוביום (אוכולסיית החיידקים והמיקרואורגניזמים) במערכת העיכול של הסוס. המיקרוביום במערכת העיכול זקוק לזמן התאמה של בין שבועיים לחודש כדי להסתגל להרכב החדש של תאית. פרוטוקול מעבר בטוח לחציר חדש: ימים 1-4: 75% חציר ישן עם 25% חציר חדש ימים 5-8: 50% חציר ישן עם 50% חציר חדש ימים 9-12: 25% חציר ישן עם 75% חציר חדש יום 13 ואילך: 100% חציר חדש שימו לב חשוב לערבב את החציר באותה רשת או עמדת האכלה. סוסים נוטים להיות בררנים ועלולים לאכול רק את החציר החדש יותר, מה שמבטל את ההדרגתיות במעבר. המלצות נוספות: במקרים של סוסים עם היסטוריה של קוליק או רגישויות, יש להקפיד על המעבר ההדרגתי ואפילו להאריך אותו ולהתייעץ עם וטרינר. יש להקפיד על זמינות מים טריים ונקיים לאורך כל תקופת המעבר. ותמיד. מומלץ לעקוב אחרי סימנים של אי נוחות במערכת העיכול, כמו נפיחות, שינוי בהתנהגות האכילה או יציאות לא סדירות. סיכום ניהול נכון של אסטרטגיית הרכש, אחסון החציר ומעבר בטוח לחציר חדש הם שלבים חיוניים לשמירה על בריאות הסוס ואיכות התזונה שלו. רכישה מוקדמת באביב מבטיחה מחיר יציב ועקביות תזונתית, אחסון נכון שומר על איכות החציר, ומעבר הדרגתי מונע בעיות עיכול. השקעה בתכנון נכון של כל השלבים האלה תחזיר את עצמה בבריאות טובה יותר של הסוסים ובחיסכון כלכלי משמעותי. בחלק 4 נציג התאמות חשובות בבחירת חציר להזנת חמורים ופרדות, ומדוע הם כל כך שונים מסוסים.

בחירת חציר איכותי היא הבסיס לתזונה נכונה ובריאה לסוסים ולחמורים. המדריך המלא לבחירת חציר איכותי לסוסים וחמורים מורכב ממספר חלקים שיפורסמו מדי שבוע. לחצו כאן לקריאת שאר חלקי המדריך. [חלק 1: מתחילים ממזון גס – התאמה לפיזיולוגיה, אקלים ופעילות] חמש שאלות חשובות לספק החציר שלכם רכישת חציר היא לא פעולה פשוטה של "שגר ושכח", היא דורשת שיח מקצועי ושיתוף פעולה הדוק בין מנהל החווה לספק או לחקלאי. בעוד שהחקלאי מתמקד לרוב בתנובה לדונם ובהיבטים אגרונומיים, מנהל החווה חייב לשים בראש סדר העדיפויות את בריאות מערכת העיכול של הסוס, שהיא רגישה במיוחד. כדי להבטיח שהחציר שאתם מקבלים מתאים לסוסים שלכם, יש כמה שאלות קריטיות שחובה לשאול את הספק. מתי נקצר החציר ומה הייתה רמת הבשלות של הצמח? השלב הפנולוגי שבו נקצר החציר משפיע ישירות על הערך התזונתי שלו. חציר שנקטף לפני הפריחה יהיה עשיר בסיבים אך דל יותר בחלבון ובקלוריות, בעוד שחציר שנקטף בשלב הבשלת הגרעין יכיל יותר אנרגיה וחלבון, אך פחות סיבים. חשוב לשאול את הספק: באיזה שלב של הצמח התבצע הקציר? לפני הפריחה, בתחילת הבשלת הגרעין או לאחר התייבשות חלקי הצמח? האם יש מידע על איכות התזונה של החציר בהתאם לשלב הקציר? מידע זה יעזור לכם להתאים את החציר לסוגי הסוסים השונים בחווה. לדוגמה, סוסים צעירים או סוסים בפעילות עצימה זקוקים לחציר עשיר יותר באנרגיה, ואילו סוסים מבוגרים או פחות פעילים יכולים להסתפק בחציר פחות עשיר. תנאי האריזה והאחסון לאחר הקציר האריזה והאחסון הם קריטיים לשמירה על איכות החציר. בישראל, החציר נארז לרוב בבלות גדולות מרובעות. יש לברר: באיזה אחוז לחות נארז החציר? חציר עם לחות מעל 15%-18% עלול לעבור תסיסה פנימית, לגרום לעובש ואף לסכנת התלקחות. כיצד אוחסן החציר לפני שהגיע אליכם? האם עמד על הקרקע החשופה או על משטחי עץ? האם כוסה בברזנט או תחת סככה? לחות גבוהה וחשיפה לקרקע רטובה עלולות להרוס את השכבה התחתונה של הבלות. עובש שנוצר שם עלול לגרום למחלות נשימה כרוניות בסוסים. לכן, חשוב לוודא שהחציר נשמר בתנאים יבשים ונקיים. היגיינה, אבק ועשבייה זרה חקלאות בישראל חשופה לרוחות עזות, אבק ועשבים שוטים. אבק יכול לגרום לבעיות נשימה בסוסים, גם אם אין עובש. בנוסף, עשבים רעילים עלולים להסתתר בתוך החציר. שאלו את הספק: האם החלקה טופלה נגד עשבייה? האם בוצע סיור מקדים לוודא שאין צמחים רעילים בחציר? סוסים בדרך כלל יימנעו מצמחים רעילים במרעה, אך בחציר מיובש הם עלולים לאכול אותם בטעות. במקרה של חציר מאוד מאובק אך ללא עובש, מומלץ להשרות את החציר במים למשך 15-30 דקות או להשתמש בקיטור להפחתת חלקיקים נשאפים. עקביות החבילות השאלה החשובה ביותר למנהל החווה היא האם הספק יכול לספק חציר מאותה חלקה או מאותו קציר לאורך כל השנה. עקביות באיכות החציר מאפשרת תכנון תזונתי מדויק ומונעת הפתעות בתזונת הסוסים. חוסר עקביות עלול לגרום לשינויים בתזונה, שעלולים לפגוע במערכת העיכול של הסוסים. סיכום והמלצות למנהל החווה רכישת חציר איכותי היא תהליך שדורש תשומת לב לפרטים רבים. שאלות על שלב הקציר, תנאי האריזה והאחסון, היגיינה ועקביות באספקה הן קריטיות לשמירה על בריאות הסוסים. אל תסתפקו במידע כללי – דרשו תשובות מפורטות מהספק שלכם, כולל תוצאות בדיקת מעבדה לדגימה מייצגת מהחציר. השלב הבא הוא לבנות מערכת תקשורת פתוחה עם הספק, שתאפשר לכם לקבל מידע בזמן אמת ולהתאים את תזונת הסוסים בהתאם. כך תוכלו להבטיח שהחציר לא רק יספק את הצרכים התזונתיים, אלא גם ישמור על בריאות מערכת העיכול וימנע מחלות נשימה. זיכרו: חציר איכותי הוא הבסיס לתזונה טובה של הסוסים שלכם. אל תתפשרו על בקרת איכות – היא תשתלם בטווח הארוך. בחלק 3 נציג אסטרטגיות חשובות לרכישת חציר במהלך השנה בהתאם ליכולות לצרכי האורווה ואחסון מיטבי לשמירה על איכות ובטיחות.

שימוש במגנים ובנדז'ים הוא חלק שגרתי בטיפול בסוסים, במיוחד במהלך אימונים ופעילויות ספורטיביות. המטרה העיקרית היא להגן על החלק התחתון של רגלי הסוס מפני פגיעות פיזיות וטראומות. עם זאת, מחקרים וטרינריים מהשנים האחרונות מגלים כי לצד ההגנה המכנית, יש למגנים ותחבושות השפעה פיזיולוגית משמעותית שעלולה להזיק לגידים ולרצועות, במיוחד בשימוש לא נכון. במאמר זה נבחן את הסיבות לשימוש במגנים ובנדז'ים, את ההבדלים בין סוגי המוצרים ואת הסכנות הסמויות הנובעות מהתחממות יתר של הרגל. איור 1: הדמיית חום (תרמוגרפיה) של רגליים קדמיות של סוס [Westermann et al. 2014] איור 1 מציג הדמיית חום (תרמוגרפיה) של רגליים קדמיות במנוחה ולאחר אימון. במצב מנוחה מסומנים אזורי המדידה על עצם הקנה ומפרק הפוטלוק. לאחר האימון (כאשר רגל אחת נחבשה בבנדז' והשנייה במגן גידים), ניכרת התחממות משמעותית לאורך כלי הדם הראשיים של הרגל, במיוחד בחלקה הפנימי (המדיאלי). סקאלת הצבעים מימין מציגה את הטמפרטורות. למה משתמשים במגנים ובנדז'ים? התאמה לסוג הספורט ולצורך החלק התחתון של רגל הסוס, מורכב בעיקר מגידים ורצועות ללא שרירים שיכולים להגן עליו באופן טבעי. לכן, אזור זה חשוף מאוד לפגיעות ישירות, במיוחד בזמן תנועה מהירה או קפיצות. סוגי המגנים והתחבושות מחולקים לפי מטרתם: מגני גידים ופטלוקים (Tendon/Brush Boots) מגנים אלו מיועדים להגן מפני מכות ישירות, לדוגמה כאשר הסוס בועט בעצמו עם הרגל הנגדית. הם נפוצים בענפי קפיצות ראווה וקרוס-קאנטרי. תחבושות פולו / בנדז'ים (Polo Wraps) עשויים בדרך כלל מפליז, פופולריים בענפי הדרסז' והריינינג. בניגוד למיתוס, הם אינם מספקים תמיכה מבנית לגידים, אלא נועדו בעיקר למנוע שפשופים ופציעות שטח. פעמונים (Bell Boots) מגנים על פרסות הרגליים הקדמיות ואזור העקבים מפני פגיעות שנגרמות מהשגת יתר של הרגליים האחוריות. הבחירה במגן או בתחבושת צריכה להתאים לסוג הפעילות ולצרכים הספציפיים של הסוס. שימוש לא נכון או מיותר עלול לגרום לנזק במקום להגן. ההשפעה הפיזיולוגית של מגנים ותחבושות – הסכנה של התחממות יתר הבעיה המרכזית בשימוש במגנים ותחבושות היא שהם יוצרים שכבת בידוד סביב הרגל, לוכדים חום ומונעים את קירור הרקמות. במהלך פעילות גופנית, רקמות החיבור בגידים מייצרות חום. מחקרים מעבדתיים הראו כי כאשר טמפרטורת הליבה של הגיד עולה לטווח של 43°C עד 48°C, מתחיל תהליך של מוות תאי בתאי הפיברובלסט, התאים האחראים על תיקון רקמות החיבור. אירועים חוזרים של התחממות יתר מעלים את הסיכון לפציעות גידים ורצועות, פציעות שיכולות להיות קשות להחלמה ואף לסכן את הקריירה הספורטיבית של הסוס. פגיעה במנגנון הקירור הטבעי של הרגל הרגל החשופה מסתמכת על מנגנון קירור טבעי הנקרא הסעה (Convection), שבו זרימת האוויר סביב הרגל מסייעת לפיזור החום. במחקר שנערך על סוסים בפעילות, טמפרטורת הרגל החשופה ירדה במהלך האימון והגיעה לנקודה הנמוכה ביותר של 27.7°C בדקה התשיעית. לעומת זאת, ברגליים שנחבשו במגנים או תחבושות, מנגנון הקירור נפגע. הטמפרטורה ברגל עלתה עד ל-36°C כבר בדקה ה-15 של האימון. עלייה זו בטמפרטורה יוצרת סביבה חמה ולחה, שמגבירה את הסיכון לפציעות. ​זמן ההתאוששות - הנתון המדאיג מכל לאחר תום האימון, נמדדו הרגליים לאורך זמן התאוששות בעמידה. הממצא הקריטי הוא שגם לאחר 3 שעות של מנוחה, כל סוגי המגנים והתחבושות כשלו בניסיון להחזיר את הרגל לטמפרטורת הבסיס ולרמת הלחות שהייתה טרם האימון. מכך עולה כי אף באימון בעצימות מתונה ובתנאי מזג אוויר נוחים יחסית, רגל חבושה עלולה להגיע לטמפרטורות מזיקות ולשמור עליהן שעות ארוכות. הבדלים בין סוגי המוצרים – בנדז'ים מול מגנים תחבושות הפולו המסורתיות, העשויות מפליז, נמצאו כגורם המחמם והאטום ביותר. רמת הלחות תחת תחבושת הפולו הגיעה ל-94%, הנתון הגבוה ביותר בין כל סוגי המגנים והתחבושות שנבדקו. מגני גידים וקרסוליים, לעומת זאת, מאפשרים אוורור טוב יותר ומפחיתים את רמת הלחות והחום שנלכדים ברגל. לכן, במקרים רבים עדיף להשתמש במגנים על פני תחבושות, במיוחד באימונים ארוכים או בתנאי חום גבוהים. טיפים לשימוש נכון במגנים ובנדז'ים לאור הממצאים המחייבים מחקרים נוספים על זמני התאוששות וקירור פסיבי, ארגוני סוסים מקצועיים ומחקרים ממליצים לאמץ את הכללים הבאים: בחרו את המגן או התחבושת המתאימים לסוג הפעילות לדוגמה, בקפיצות ראווה מומלץ להשתמש במגני גידים וקרסוליים, בעוד שבריינינג ודרסז' ניתן להסתפק בתחבושות פולו. הימנעו משימוש מיותר או ממושך עבור עבודת "פלאט" שגרתית ברמה קלה, ייתכן שרגל חשופה (ללא מגן כלל) היא הבחירה הבריאה ביותר לגידים. הסירו מיד בסיום הרכיבה מכיוון שהמגנים והתחבושות לא מאפשרים לרגל להתקרר גם לאחר 3 שעות, הורידו אותם מיד בתום האימון. בדקו את התאמת המגן או התחבושת מגן הדוק מדי עלול להגביר את הלחץ ולפגוע בזרימת הדם, בעוד שמגן רפוי מדי לא יגן כראוי. זרימת אוויר חיונית להורדת טמפרטורת העור וליבת הגיד. הימנעו משימוש בפליז אטום בימים חמים והעדיפו מגנים בעלי פתחי אוורור. הסירו את המגנים מיד לאחר האימון כדי למנוע הצטברות חום ולחות, הסירו את המגנים או התחבושות מיד בסיום הפעילות. קירור אקטיבי - שטיפת הרגליים לאחר השימוש מכיוון שהתקררות פסיבית לוקחת זמן רב מדי, הדרך היעילה ביותר למנוע נזק סמוי היא לשטוף את הרגליים במים קרים למשך מספר דקות מיד לאחר הסרת המגנים, כדי לעזור לרגל לחזור לטמפרטורת בסיס תקינה. עקבו אחר סימני פציעה או חום מוגבר בדקו את הרגליים לאחר אימון, חפשו אדמומיות, נפיחות או חום חריג. בכל חשד לפגיעה או בעיה רפואית יש להתייעץ עם וטרינר. ​מקורות: ​Brock, L., & Spooner, H. (2022). A comparison among equine boots and legwraps on leg surface temperature during and after exercise. Journal of Equine Veterinary Science, 100, 103491. https://doi.org/10.1016/j.jevs.2021.103491 ​Dailey, K. E., Bryk-Lucy, J. A., & Ritchie, L. M. (2023). Effect of leg wraps on skin temperature in exercising horses. Journal of Equine Veterinary Science, 124, 180. https://doi.org/10.1016/j.jevs.2023.104526 Westermann, S., Windsteig, V., Schramel, J. P., & Peham, C. (2014). Effect of a bandage or tendon boot on skin temperature of the metacarpus at rest and after exercise in horses. American Journal of Veterinary Research, 75(4), 375-379 https://doi.org/10.2460/ajvr.75.4.375

בחירת חציר איכותי היא הבסיס לתזונה נכונה ובריאה לסוסים ולחמורים. מערכת העיכול שלהם התפתחה לאורך מיליוני שנים כדי לעכל סיבים תזונתיים דלים במשך שעות רבות במהלך היום. לכן, המפתח לשמירה על בריאות הסוס או החמור הוא שקודם כל מתחילים מהמזון הגס. הראשון בסדר העדיפויות, הראשון בסדר ההאכלה והראשון בפתרון בעיות. מזון גס איכותי תומך בבריאות, בביצועים מיטביים וגם בחיסכון כלכלי משמעותי. המדריך המלא לבחירת חציר איכותי לסוסים וחמורים מורכב ממספר חלקים שיפורסמו מדי שבוע. מתחילים ממזון גס – התאמה לפיזיולוגיה, אקלים ופעילות בחלק זה במדריך נסקור את העקרונות המרכזיים לבחירת חציר איכותי, נבין את חשיבות סוג הצמח וגיל הצמח בקציר, ונלמד כיצד להתאים את התזונה לסוס, לחמור ולאקלים הישראלי. התאמה למערכת העיכול של הסוס סוסים התפתחו לאכילת סיבים צמחיים דלים לאורך רוב שעות היממה כמקור האנרגיה העיקרי והבריא ביותר לסוס. המעי העיוור והמעי הגס של הסוס משמשים כמיכל תסיסה בו אוכלוסיית חיידקים ומיקרואורגניזמים המפרקים את הסיבים האלו. לכן, התזונה של סוסים תמיד תתחיל קודם כל ממזון גס - כלומר, סיבים, בד"כ חציר. כאשר חציר איכותי חייב להוות לפחות 75% מהארוחה היומית של הסוס, ובמשקל של לפחות 1.5% ממשקל גוף הסוס בחומר יבש מדי יום. כך נשמר תפקוד תקין של מערכת העיכול, וניתן להפחית מחלות והפרעות במערכת העיכול כמו קוליק, ומתקבל מקור אנרגיה יציב ובריא. התאמת איכות הסיבים איכות הסיבים בחציר משפיעה על יכולת ספיחת הנוזלים, אופי התסיסה החיידקית במעי, רמת הנעכלות ויעילות תהליך העיכול וניצול האנרגיה. ככל שאיכות הסיבים טובה יותר - הנעכלות טובה יותר, יותר אנרגיה מנוצלת בצורה יעילה יותר, ויותר נוזלים חופשיים לשמש את שאר מערכות הגוף של הסוס. כשאיכות הסיבים ירודה יותר - הסיכויים להשמנת יתר ולהתייבשות גבוהים יותר, וכך גם שינויים ביציאות והפרעות במערכת העיכול. אף על פי כי לעיתים יש מקום לשילוב של תחליפי סיבים או בתוספות של חציר מעובד בתזונה היומית (כמו כופתיות וקוביות דחוסות), ואף בהשלמת התזונה באמצעות מוצרי תערובת מסוגים שונים - צמצום המזון הגס לטובת מזון מרוכז הוא טעות חמורה שלצערנו נפוצה מדי. לכן, חשוב להקפיד על מינימום של חציר איכותי בתפריט, במהלך כל השנה. התאמת סוג החציר - סוג הצמח תוכלו למצוא מידע מפורט יותר על כל אחד מסוגי הצמחים הנפוצים כחציר לסוסים בכתבות נרחבות באתר, אך לנוחיותכם, סיכום כללי על קבוצות הסוגים. דגניים קלאסיים (שיבולת שועל, חיטה) - הנפוצים והנגישים ביותר בישראל. לרוב מספק רמת אנרגיה בינונית. עם זאת, אם הוא נקצר מאוחר כשהגרעין כבר מלא, רמות העמילן בו עלולות להיות גבוהות מדי, במיוחד בחציר חיטה. כשחציר חיטה גם מכיל מלענים אשר עלולים לגרום לפציעה ברקמת החניכיים ובמערכת העיכול. ​קטניות (בקיה, תלתן, אספסת) - עשירים מאוד בחלבון ובסידן. מתאימים לסייחים בגדילה, סוסות מיניקות או תמיכה במצב גופני ופעילות גופנית מאומצת. עם זאת, רמות החלבון הגבוהות (שעשויות לחצות את רף ה-18%) מטילות עומס על הכליות לשם פינוי עודפי החנקן דרך השתן (מה שמוביל לשתייה והשתנה מרובות), ולכן נהוג לשלב חציר קטניות רק כתוספת חלקית למנה כעד 20-30% מהמנה היומית ולא כבסיס הבלעדי או העיקרי. כאשר אספסת היא הקטנית המועדפת מכיוון שמכילה פחות סוכרים מהשאר. ​עשבים דגניים (יבלית, זון, טף, רודוס): מתאימים יותר לרב הסוסים ובמיוחד לסוסים הסובלים מהשמנת יתר, הפרעות מטבליות, והיסטוריה של למיניטיס. צמחים אלו מכילים פחות סוכרים ועמילנים, ואיכות הסיבים בהם טובה יותר. גיל הצמח בקציר – מדד קריטי לאיכות רבים טועים לחשוב שהערך התזונתי של החציר נקבע רק לפי סוג הצמח. בפועל, גיל הצמח במועד הקציר משפיע גם הוא באופן דרמטי על הרכבו התזונתי. קציר מוקדם – כאשר הצמח צעיר וירוק, החציר עשיר יותר בחלבון, בעל נעכלות גבוהה ודל בסיבים קשים כמו ליגנין (החומר המקשה את דופן התא). דל יחסית בעמילנים אך עשוי להיות עשיר בסוכרים כתלות בסוג הצמח. קציר מאוחר – כאשר הצמח הגיע לבגרות, הפך יבש עוד בטרם הקציר, עם גבעול קשיח, החציר מכיל סיבים קשיחים ונעכלותו נמוכה יותר. חציר כזה מתאים לסוסים בפעילות גופנית בעצימות נמוכה או סוסים בהשמנה, אך עשוי לגרום לנפיחות בטנית, המכונה לפעמים "בטן חציר", ואף לנוזלים חופשיים ביציאות וצואה פרתית. התאמה לפעילות הגופנית של הסוס לסוסים פעילים וספורטיביים מומלץ לבחור בחציר צעיר יותר. לסוסים עם פעילות נמוכה או סוסים שמנים מומלץ לשלב חציר בוגר יותר עם פחות תכולה אנרגטית. בחודשי הקיץ יש להקפיד על חציר צעיר יותר שגורם לפחות תסיסה מחממת, ובחורף ניתן לשלב חציר בוגר ואף מעט קש איכותי. בחירת חציר איכותי היא השקעה ישירה בבריאות ובביצועים של הסוס או החמור. הבנת מערכת העיכול, התאמת החציר לאקלים ולצרכים המטבוליים, ושימת לב לגיל הצמח בקציר, יאפשרו לכם להעניק לסוס את התזונה הטובה ביותר. אל תתפשרו על איכות החציר – היא משפיעה על כל היבט בתפקוד וברווחת הסוס. טיפים לשמירה על איכות החציר לאורך זמן אחסנו את החציר במקום יבש ומאוורר היטב. הימנעו מחשיפה ישירה לשמש ולגשם. בדקו את החציר לפני ההאכלה בכדי לוודא שאין עובש או ריח לא תקין. בחלק 2 - נציג שאלות שחייבים לשאול את ספק החציר כדי לבטיח את איכות ותאימות החציר לסוסים ולממשק באורווה. ​

נכתב על ידי מיקלה בן טובים - מתמחה בהתנהגות סוסים ותקשורת מקרבת העבודה עם סוסים נשענת לעיתים קרובות על ניסיון, מסורת ואינטואיציה. אך בעשורים האחרונים, מדעי ההתנהגות והנוירוביולוגיה מספקים לנו הבנה עמוקה יותר של רגש ולמידה כדי לנסות להבין יותר ויותר מה מניע סוסים להתנהג כפי שהם מתנהגים. מדוע הבנת התנהגות היא אחריות של כל בעל סוס? התנהגות איננה תכונת אופי. היא תוצר של מערכת עצבים, מצבים רגשיים ותהליכי למידה. כשאנחנו לא מכירים את המנגנונים הללו, אנחנו עלולים לפרש תגובות הישרדותיות כבעיות משמעת, כמו עקשנות והתפרעות, ולהגיב באופן שמגביר את רמות לחץ במקום להפחית אותו. אתולוגיה של הסוס - נקודת המוצא אתולוגיה היא תחום מדעי העוסק בחקר התנהגותם של בעלי חיים בטבע בסביבתם הטבעית, ובתגובתם לסביבה. הסוס (Equus ferus caballus) הוא חייה נטרפת עם מערכת עצבים רגישה במיוחד לגירויים סביבתיים, לתנועה, למרחב ולמגע, כהתאמות שהתפתחו במהלך האבולוציה בכדי שיוכלו לברוח מהטורף, ולשרוד. דפוסי ההתנהגות המעצבים את הסוס כוללים בין השאר: צורך בתנועה מתמשכת ארגון חברתי עדרי רגישות גבוהה לשינויים פתאומיים הסתמכות על תגובות מהירות לאיום מחקרים באתולוגיה יישומית מדגישים כי התעלמות מהצרכים הטבעיים של הסוס קשורה לעלייה בהתנהגויות סטריאוטיפיות ולמדדי סטרס פיזיולוגיים (Cooper & McGreevy, 2007). כאשר אנו עובדים עם סוס, אנו למעשה פועלים בתוך מערכת הישרדותית פעילה. מערכות רגשיות והתנהגות מחקרים בנוירוביולוגיה של רגש מצביעים על קיומן של מערכות רגשיות בסיסיות במוח היונקים, ובהן: פחד | מצוקת היפרדות | זעם | חיפוש מערכות אלו אינן תוצר של פרשנות קוגניטיבית, הן מנגנונים עצביים עמוקים המניעים התנהגות. כאשר סוס מגיב בבריחה, קיפאון או התנגדות, סביר להניח שמערכת הפחד פעילה. כאשר הוא משתף פעולה מתוך סקרנות ויוזמה, מערכת החיפוש (SEEKING) עשויה להיות מעורבת. הבנת ההבדל חיונית לא רק לניהול ההתנהגות, אלא לרווחה הרגשית של הסוס. אותה התנהגות, מערכת ריגשית נלוות שונה למידה והחוויה הרגשית הנלווית תהליכי למידה בסוסים מתרחשים באמצעות: למידה לא-אסוציאטיבית | התניה קלאסית | למידה אופרנטית אך מעבר להתנהגות הנראית לעין, כל תהליך למידה מלווה בתגובה רגשית מותנית (Conditioned Emotional Response). משמעות הדבר היא שסוס אינו לומד רק מה לעשות, אלא גם איך להרגיש ביחס לגירוי או לסיטואציה. למידה תחת עוררות גבוהה של פחד עלולה ליצור קישור רגשי שלילי מתמשך, גם אם ההתנהגות הרצויה מתקיימת. לעומת זאת, למידה בתנאים של שליטה (לסוס), צפיות וחיזוק חיובי קשורה להפחתת סטרס ולעלייה במדדי רווחה (Sankey et al., 2010). חשיבות הרווחה מול מבחן התוצאה מחקרים העוסקים ברווחת סוסים מצביעים על כך שביצוע התנהגות איננו מדד מספק לרווחה. הסוס עשוי לבצע פעולה תוך שהוא מציג סימנים עדינים של דחק (לחץ, סטרס) כרוני. וכאן נכנסת האחריות של בעלי הסוסים: לא רק להשיג תוצאה התנהגותית — אלא לבחון את איכות החוויה הרגשית הנלווית. מהמדע ליישום יומיומי הבנה של אתולוגיה, רגש ולמידה מאפשרת לנו לבנות תהליכי הקהייה שיטתית תחת סף תגובה, להשתמש בהתניה נגדית להפחתת פחד, להפחית שימוש בלחץ כגורם מרכזי בלמידה, ואף ליצור מנגנוני בחירה והסכמה (Cooperative Care Models). גישה זו איננה אידאולוגיה, אלא יישום אפקטיבי של ידע מדעי עדכני. מתחת לפני השטח הקורס “מתחת לפני השטח” נועד להנגיש את הידע המדעי העדכני על התנהגות, רגש ולמידה — ולהפוך אותו לכלים יישומיים באורווה — עבור כל מי שמגדל ועובד עם סוסים. המטרה איננה אקדמיזציה של העבודה עם סוסים, אלא העמקה, בכדי להבין את המערכת שאיתה אנחנו עובדים, וליצור רווחה, ביטחון ושיתוף פעולה אמיתי. כי מתחת לפני השטח של כל התנהגות יש חוויה ריגשית. וכאשר אנחנו מבינים אותם אנחנו יכולים לבחור טוב יותר עבור הסוסים שאנחנו אוהבים. רשימת מקורות Panksepp j. (1998) Affective Neuroscience: The Foundations of Human and Animal Emotions Cooper, J., McGreevy, P. (2007). Stereotypic Behaviour in the Stabled Horse: Causes, Effects and Prevention without Compromising Horse Welfare Sankey, C. et al. (2010). Positive interactions lead to lasting positive memories in horses, Equus caballus.

האם "הרגלים רעים" של סוסים הם בעצם דרך להירגע? מה אומר לנו הרוק שלהם? כולנו מכירים את זה – כשמפלס הלחץ עולה, חלקנו כוססים ציפורניים, אחרים מתופפים עם העיפרון על השולחן. כך גם סוסים מוצאים דרכים משלהם להתמודד עם הלחץ של היותם ספורטאים וחיות עובדות ברכיבה ובתחרויות. אך לעומתנו, הם לא בחרו להיות ספורטאים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE בנושא התנהגויות סטריאוטפיות בסוסי מרוץ וחשיבות הרוק כסמן לסטרס, חושף תובנות חדשות על מה שכבר ידענו שקורה להם בגוף. מהן התנהגויות סטראוטיפיות? סוסים שחיים באורווה, הרחק מהמרחבים הפתוחים, ולעיתים קרובות ללא גישה לתנועה חופשית בגדרה או מרעה או גישה לחברת סוסים אחרים, הם חיים בתא באורווה וכשנדרשים - יוצאים לאימון, תחרות, או אולי מתקן הליכה אוטומטי (ווקר). סוסים אלו נוטים לפתח התנהגויות חוזרות ונשנות כמו 'בליעת אוויר' (Crib-biting) או נדנוד מצד לצד (Weaving). במשך שנים נחשבו התנהגויות אלו ל'פגמים' או לסימן של מצוקה קשה. כלומר, משהו שאנחנו רוצים לעצור ולמנוע, נכון? אז זהו, שלא. המחקר החדש בא לחזק תיאריות קיימות, ובסופו של דבר - הרוק לא משקר. חוקרים מאיטליה החליטו לבדוק את רמות הסטרס של הסוסים בצורה מדעית ומדויקת, אך מבלי להכניס אותם ללחץ נוסף. במקום בדיקות דם פולשניות, הם השתמשו בבדיקות רוק פשוטות. הם דגמו סוסי מרוץ מצטיינים מגזע תורוברד, כולל סוסים עם 'הרגלים רעים' (התנהגויות סטריאוטיפיות) וסוסי פנאי רגילים. החוקרים חיפשו שלושה חומרים ברוק, ובראשם הקורטיזול – 'הורמון הסטרס' המפורסם, לצד הורמונים נוספים הקשורים בתגובת הדחק הפיזיולוגית של הסוס. איור 1: ריכוזי קורטיזול ורכיבים נוספים ברוק בקרב סוסי פנאי שאינם מתחרים (L), סוסי מרוץ ברמה גבוהה (A), וסוסי מרוץ המפגינים התנהגות סטראוטיפית (S). (איור 3 מתוך המאמר) הממצא המפתיע: ההתנהגות שרצינו למנוע עוזרת לסוס התוצאות הראו שדווקא סוסי המרוץ שלא הראו התנהגות סטיראוטיפית או התנהגות בלתי רצויה סבלו מרמות הקורטיזול הגבוהות ביותר. לעומתם, הסוסים שהפגינו את אותן התנהגויות סטראוטיפיות הראו רמות סטרס נמוכות יותר ברוק. מה זה אומר? המדענים מעריכים שההתנהגות החזרתית היא למעשה מנגנון התמודדות. הסוס יוצר לעצמו פעילות שעוזרת לו להוריד את רמת המתח הפנימי שנוצר מהחיים המוגבלים בתא, האימונים והתחרויות. למה זה חשוב לנו? המחקר הזה משנה את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על רווחת בעלי החיים. אל תמהרו להפסיק את ההתנהגות - ניסיון למנוע מהסוס פיזית את ההתנהגות (למשל על ידי מחסומים) עלול למעשה למנוע ממנו את הדרך היחידה שלו להירגע, ובכך להעלות את רמת הסטרס שלו. זאת בהינתן שההתנהגות עצמה אינה גורמת לסוס נזק פיזי בריאותי. כלי לאבחון מהיר ולא פולשני - השימוש בבדיקות רוק מאפשר לנו לקבל תמונה של המצב הרגשי של הסוס מבלי להכאיב לו או להלחיץ אותו. כך הבדיקה גם יותר אמינה ומשקפת. עבור הסוס - מנגנון התמודדות המדע מזכיר לנו שגם אצל סוסים, מה שנראה כלפי חוץ כ'הפרעה' עשוי להיות הדרך של הגוף לשמור על איזון בעולם תובעני. עבורנו - דגל אדום! התנהגות סטריאוטיפית משמעה שהסוס מתמודד עם רמות סטרס גבוהות וללא אמצעי אחר להרגעה או מפלט. ממש חוסר אונים נרכש. זה צריך להדליק אצלנו דגל אדום - לא כדי להפסיק את ההתנהגות בכוח, ובכך להוסיף לסטרס שהסוס חווה. אלא על ידי הפחתת הסטרס בחיי הסוס - הפתרון הטוב ביותר שלנו כדי להפחית את הופעת ההתנהגויות הסטריאוטיפית הוא לחזור חזרה לחמשת המרחבים לרווחת הסוס, ולבדוק את עצמנו - איפה אנחנו יכולים לשפר את הרווחה של הסוס שלנו? להלן סיפור מקרה במסגרת עבודתי כתזונאית ויועצת מקצועית בתחום התזונה והרווחה של סוסים, הגיע אלי סוס צעיר שמתגרד באופן אובססיבי באורווה. מתיאור תנאי הממשק וסדר היום שלו, היה ברור שההתנהגות לא בהכרח נובעת כתוצאה מתגובה אלרגית (גרדת), אלא שייתכן כי הוא מבצע התנהגות זו גם כתגובה לרמות סטרס גבוהות עקב היעדר גישה לתנועה חופשית וחברת סוסים אחרים, לצד אימונים מתגברים ברכיבה לאחר אילוף ראשוני. מה עשינו? ביצענו שינויים קלים לשיפור רווחת הסוס בכל אחד מחמשת המרחבים; תזונה, בריאות, סביבה, אינטראקציות התנהגותיות, מצב נפשי. המרחב הבריאותי - קודם כל השלמנו בירור וטרינרי כדי לשלול גורמים רפואיים. סביבה ואינטראקציות התנהגותיות - הגדלנו את זמן השחרור בגדרה בחברת סוסים אחרים משעה בודדת אחת לכמה ימים ל-4 שעות בכל יום (בשאיפה ליותר). סביבה - הסרנו את הגדר החשמלית שהותקנה בהיקף התא על מנת למנוע ממנו להתגרד. התקנו אמצעים להתגרדות בטוחה בתא ובמגרש, כגון מברשות, משטחי גומי או דשא סינטטי, ופתרונות יצירתיים אחרים כיד הדמיון. תזונה - הוספנו שימוש בשתי רשתות חציר להאכלה איטית בתא, בכדי להאט את זמן האכילה, למנוע שיעמום, ולעודד תנועה. כמו גם לתת מפלט לאנרגיה עצורה כתוצאה מדחק רגשי וכמובן, לשפר את פעילות מערכת העיכול להפחתת סטרס פנימי. כמו כן, התאמנו תוכנית תזונתית לאיזון ותמיכה ממוקדת גם בבריאות העור והפרווה. מצב נפשי - כל המרחבים האחרים מתגבשים לכדי מרחב זה. אך גם הוספנו זמן להרגעה וחיזוק הקשר בין הבעלים לסוס, בו הבעלים גירד לסוס בעצמו באזורים שנעימים לסוס ובכך איפשר לו חוויה חיובית ומרגיעה גם פיזיולוגית וגם רגשית. כעת, תורכם להתבונן בסוס שלכם, לבחון את הממשק ואורח החיים שלו, ומצוא את הדרך שלכם לעשות שינויים קטנים כדי לתמוך ברווחה חיובית. מניעה היא לא המפתח - אלא העשרה! ואם תרצו ללמוד איך לראות את מה שמתרחש מתחת לפני השטח - הירשמו לקורס הקרוב, בו נלמד כיצד עקרונות במדעי ההתנהגות ופיזיולוגיה של הכאב יכולים לשמש אותנו כדי לתמוך בבריאות הפיזית והנפשית של הסוס. מקורות: Bazzano M, Marchegiani A, La Gualana F, Petriti B, Petrucelli M, et al. (2024) Competition and stereotypic behavior in Thoroughbred horses: The value of saliva as a diagnostic marker of stress. PLOS ONE 19(10): e0311697.

רבים מאיתנו מכירים את התחושה שאנחנו מגיעים לאורווה אחרי יום עמוס, לחוץ או כעוס, ופתאום הסוס שלנו, שבדרך כלל רגוע, נהיה חסר מנוחה, קופצני או מסרב לשתף פעולה. האמירה הישנה "סוסים יכולים להריח פחד" מקבלת כעת אישור מדעי, אך התמונה רחבה הרבה יותר - הם לא מריחים רק פחד, אלא את הכימיה של המתח שלנו. מה שאנחנו מרגישים משפיע על התנהגות הסוסים שמריחים את המתח שלנו מחקר חדש ופורץ דרך שפורסם בינואר 2026 בכתב העת המדעי PLOS ONE, שופך אור חדש על התקשורת הכימית המתרחשת בינינו לבין הסוסים. החוקרים בדקו כיצד סוסים מגיבים לריחות הנחבאים בזיעה של בני אדם שנלקחו במצבים רגשיים שונים. איך בוצע המחקר? תמונה 1: הזמם ששימש לחשיפת הסוסים לריחות בזמן המחקר. איסוף דגימות הריח: זיעה נאספה מ-14 נבדקים בזמן שצפו בסרטי אימה (ליצירת פחד) או סרטונים משעשעים (ליצירת שמחה). המצב הרגשי אומת באמצעות שאלונים כדי להבטיח הבחנה ברורה בין רגשות שליליים (סטרס/פחד) לחיוביים. אוכלוסיית הסוסים: 43 סוסות פוני וולש, החיות במרעה ורגילות למגע אדם, חולקו אקראית לשלוש קבוצות: פחד, שמחה וביקורת (ריח ניטרלי). הריח הוצג להן באמצעות זמם ייעודי במהלך הניסוי. מדדים פיזיולוגיים: קצב לב - ניטור רציף וחישוב ערכי דופק ממוצע ומקסימלי (לאחר סינון שגיאות). קורטיזול ברוק - דגימה לפני ואחרי המבחנים לחישוב השינוי ברמת הסטרס במהלך הניסוי. מבחני ההתנהגות: כל סוסה נבחנה במתחם סגור, בנוכחות סוסה מלווה להפחתת לחץ כתוצאה מהפרדה מהעדר, בסדרה של ארבעה מבחנים. מבחן טיפוח - בדיקת נכונות הסוסה ליזום מגע בזמן שהחוקר מגרד אותה. גישה חופשית - בדיקת נכונות הסוסה לגשת לחוקר העומד פסיבי. מבחן פתאומיות - מדידת עוצמת הבהלה (מנסיגה ועד בריחה בסיבוב ונפילה) בתגובה לפתיחת מטרייה פתאומית בזמן אכילה. חפץ חדש - בדיקת רמת הפחד מחפץ זר (נמדד לפי כמות המבטים החששניים לעומת כמות הנגיעות בחפץ). תמונה 2: תיאור גרפי של מבחני ההתנהגות ששימשו במחקר. מה גילו החוקרים? כאשר הסוסות נחשפו לריח של אדם שחווה מצב של מתח רגשי שלילי גבוה, הן הגיבו בשינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים ברורים. קצב הלב שלהן עלה, והם הפגינו סימני דריכות, תגובת קפיאה במקום ורתיעה מיצירת מגע. לעומת זאת, ריח של אדם שחווה מצב רגשי חיובי משמח, משעשע או נינוח לא עורר תגובת סטרס, ואף הביאו לנכונות גבוהה יותר ליצור אינטראקציה עם האדם. תמונה 3: ההתנהגות והפיזיולוגיה של סוסים בזמן מבחנים לפי אפיון ריח. המסקנה: רגשות אינם נשארים פרטיים, הם עוברים לסוס באמצעות כימו-סיגנלים (מולקולות כימיות המשמשות לתקשורת) ומשפיעים עליו ישירות. הקשר לרווחת הסוס ומודל חמשת המרחבים כדי להבין את המשמעות העמוקה של הממצאים, עלינו להסתכל עליהם דרך מודל חמשת המרחבים, המודל המוביל כיום להערכת רווחת בעלי חיים. המודל מדגיש שרווחה אינה רק בריאות פיזית, אלא מושפעת דרמטית מאינטראקציות עם בני אדם המשפיעות על המצב המנטלי של הסוס. המחקר מוכיח שאינטראקציה שלילית לא חייבת לכלול אלימות או צעקות. היא יכולה להיות שקטה לחלוטין – מבוססת על הריח והמתח שהרוכב או המדריך מביא עמו. סוס שנחשף תדיר לריח של מתח, כעס או חרדה מצד המטפל שלו, חווה ירידה ברווחה המנטלית, מה שעלול להוביל לסטרס כרוני ולהופעת התנהגויות בלתי רצויות (או "בעיות התנהגות"). מה זה אומר בפועל? ממצאים אלו מחייבים אותנו לשינוי תפיסתי - למען הבטיחות שלנו ורווחת הסוסים: ברכיבה טיפולית: סוסי רכיבה טיפולית נושאים על גבם רוכבים שמתמודדים לעיתים עם חרדות, טראומה או וויסות רגשי נמוך. הסוס מריח את המתח הזה ועלול לפרש אותו כסימן סכנה ולהגיב בתגובת סטרס שעלולה להיות מסוכנת. על המדריך מוטלת האחריות לא רק ללמד רכיבה או לטפל, אלא לתווך את הסיטואציה, ליצור סביבה רגועה במיוחד ולשמש כעוגן ביטחון, כדי לאזן את המסרים הכימיים שהסוס מקבל מהמטופל. באילוף ורכיבה: כשאנחנו ניגשים לסוס מתוך כעס, תסכול או לחץ של זמן, אנחנו מכניסים אותו למצב הישרדותי עוד לפני שעלינו על האוכף. זהו מתכון לסיכונים מיותרים ותאונות. סוס לחוץ הוא סוס פחות קשוב, פחות מסוגל ללמוד דברים חדשים, והרבה יותר תגובתי. מה אנחנו עדיין לא יודעים? חוש הריח הוא אמצעי התקשורת הנפוץ ביותר בבעלי חיים, אך רב הנסתר על הגלוי בנוגע לתפקידו. לכן חשוב לציין גם את מגבלות המחקר. הניסוי נערך בתנאי מעבדה סטריליים יחסית. באורווה האמיתית ישנם ריחות חזקים (חציר, אמוניה, סוסים אחרים) שעשויים למסך את הריח האנושי. בנוסף, עדיין לא ברור האם סוסים יכולים "להתרגל" לריח המתח של מטפל קבוע לאורך זמן, או האם ההשפעה נשחקת. אלו שאלות שידרשו מחקר נוסף. המתח שאנחנו מרגישים משפיע על מה שהם מריחים התנהגות כמפתח לבריאות היכולת שלנו לנהל את הרגשות שלנו ולנהל את העבודה שלנו עם סוסים בהתאם, אינה רק עניין של אווירה טובה, אלא עקרון בטיחותי ומקצועי ממדרגה ראשונה. עלינו ללמוד לזהות את הסימנים העדינים ביותר בשפת הגוף של הסוס המעידים על שינוי במצבו המנטלי, ברמת הסטרס ואף סימנים לכאב ואי נוחות. בדיוק בנושאים אלו אנו מעמיקים בקורס מתחת לפני השטח. הקורס עוסק בהתנהגות כמפתח לבריאות ורווחת הסוסים, ומעניק כלים לזיהוי אותם מסרים בלתי נראים. כלים אלו יפתחו בפניכם את העולם שמתחולל מתחת לפני השטח ויאפשר לכם לזהות סימנים לסטרס, כאב ואי נוחות. המטרה היא לבנות תקשורת עמוקה יותר, בטוחה, אתית ומקדמת רווחה – לנו ולסוסים שלנו. Jardat P, Destrez A, Damon F, Tanguy-Guillo N, Lainé AL, et al. (2026) Human emotional odours influence horses’ behaviour and physiology. PLOS ONE 21(1): e0337948. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0337948 *האיורים עובדו מתוך המאמר המקורי באישור הכותבים, תוך תרגום התוויות לעברית.

לא משנה אם זו עונת החורף, הקיץ, הסתיו או האביב - שינוי האקלים יוצר שינויים תכופים במזג האוויר. שינויים אלו משפיעים לא רק עלינו ועל החקלאות, אלא גם באופן ישיר ועקיף על בעלי החיים, כולל סוסים וחמורים. ככל שמזג האוויר והסביבה משתנים, כך גם אנחנו צריכים לדאוג לשנות ולהתאים את הממשק, את המזון, את אופי הפעילות, ואת רמת ההשגחה שלנו. בכל שינוי קיצוני, עולה הסיכון להתפתחות בעיות רפואיות שונות. בכתבה זו, וכתבות נוספות שיעלו בהמשך בנושא סוסים ועונות השנה, נסקור מגוון גורמים המגבירים את הסיכון לסוסים, התופעות שכדאי לשים לב אליהן, ומה אנחנו יכולים לעשות בכדי להפחית את הסיכונים האלו ולשמור על הבריאות והרווחה של הסוסים שלנו. *שימו לב - בכל חשד לסימני אי נוחות לסוס או בעיה רפואית יש לפנות בהקדם לוטרינר! בוודאי שמתם לב שבשבוע האחרון חלה התקררות במזג האוויר וירידה משמעותית בלחות באוויר. אנחנו מרגישים את השפעת מזג האוויר הקר והיבש הזה על עצמנו, שפתיים סדוקות, יובש בעור ובאף שמעיקים עלינו, וגם החמרה בתסמינים של אלרגיות עוריות ונשימתיות ואסתמה. אז חשוב לשים לב שגם הסוסים שלנו מתמודדים עם אותו מזג אוויר מאתגר וחווים את השפעותיו, רק שיותר קשה להם לתקשר לנו שמשהו מפריע להם. ולכן זו האחריות שלנו כבעלי סוסים לפקוח עין, לשים לב לשינויים גופניים והתנהגותיים, ולהקפיד על מספר עקרונות שיכולים לסייע לנו להפחית סיכונים. חלק מהסיכונים הנפוצים במזג אוויר קר ויבש: התייבשות - שמסוכנת בפני עצמה ועלולה גם להוביל לקוליק עקב חסימת מעיים, לפגיעה במנגנון ההזעה (אנהידרוסיס). במידה ואתם מבחינים בסימני אי נוחות במערכת העיכול, ו/או הזעה מופחתת או לא סימטרית בפעילות, ו/או קושי בהסדרת דופק ונשימה לאחר פעילות, או כל סימן אחר למצוקה - אנא פנו לוטרינר המטפל בהקדם! התפתחות תסמינים נשימתיים מאלרגיה ואסתמה - במידה ואתם מבחינים בהופעת שיעול, נשימות מהירות שאינן קשורות למאמץ או כל סממן נשימתי אחר - אנא פנו לוטרינר המטפל בהקדם! הפרשה מוגברת של דמעות - תופעה נפוצה באוויר יבש וברוח. הדמעות אינן בעייתיות בפני עצמן, אך עשויות למשוך זבובים ו/או להגביר סיכוי לחדירת חול ואבק, שעלולים לגרום לדלקות. מומלץ לנקות את העיניים בצמר גפן נקי או מגבון טיפולי המיועד לניקוי עיניים, במידת הצורך להיעזר במסיכת רשת נגד זבובים. בכל סימן של נפיחות, הפרשות שאינן צלולות או גירוי בעין - יש לפנות לוטרינר המטפלן בהקדם! מוזמנים לצפות בסרטון הסברה קצר בנושא הזנת סוסים בעונות המעבר, צולם בשנת 2020: המלצות ועקרונות בסיסיים להפחתת סיכונים במזג אוויר יבש: גישה חופשית למים בדלי או שוקת מצוף עמוקה - בשינויי מזג אוויר בעונות המעבר, ובמיוחד במזג אוויר קר ויבש, סוסים נותים לשתות פחות. ובמיוחד כאשר הגישה למים לא נוחה ומזמינה. מחקרים מצאו שסוסים מעדיפים לשתות מכלי מים עמוקים. שוקת הלחיצה הנפוצה בארץ הינה רדודה, ודורשת מאמץ מהסוס שלעיתים אינו נוח לו ועלול לפגוע במוטיבציה לשתיה. הוספת אלקטרוליטים, מלח וקוביות מינרלים - צריכת מלחים (אלקטרוליטים) מסייעת בשמירה על מאזן הנוזלים בגוף וגם מעודדת שתיה. ניתן להוסיף כפית מלח בישול רגיל או הימלאיה (מכילים בעיקר נתרן וכלור) במזון המרוכז, או להיעזר בתוסף אלקטרוליטים מותאם לסוסים המכיל מינרלים חיוניים נוספים. מירה על בריאות העור והפרווה (במיוחד בסוסים רגישים עם נטייה לגרדת) - עדיף להשתמש במברשת גומי בגלל החשמל הסטטי. להימנע משימוש בסבון או שמפו ובמידת הצורך לשטוף את הסוס במים בלבד. שכן, סבונים ושמפו, אפילו כאלה המיועדים לסוסים, עלולים לפגוע בשכבות ההגנה הטבעיות של הסוס. שטיפת חציר מאובק בזרם מים - במקרה של רגישות ו/או תסמינים נשימתיים, לאחר בירור וטרינרי והתאמת טיפול (!) - מומלץ לשטוף את החציר במים בכדי להפחית אבק ולהקל על הסוס בבליעה והעברת בולוס המזון בושט למניעת צ'וק משני. ניתן להיעזר ברשת חציר לממשק נוח יותר גם לשטיפה וגם להאכלה שלא על הרצפה. שימו לב - לסלק חציר שהורטב ולא נאכל בתוך 12 שעות בכדי להמנע מהתפתחות עובשים! שימו לב - בכל מקרה של חשש לבעיה רפואית יש ליצור קשר עם וטרינר!

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע במגזין אקווידע תוכלו למצוא מגוון מידע על צמחים שיכולים לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של שיבולת שועל כחציר, עשב מרעה או גרעינים. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של שחת טף כמזון גס טף, מהסוג בן-חילף, באנגלית Teff, בלטינית Eragrostis Tef, הינו צמח ממשפחת הדגניים שמקורו באפריקה ובעיקר באתיופיה, שם מגודל בדרך כלל לטובת הזרעים המשמשים לאפיה והכנת אנג'רה, לחם ומחמצות למאכל אדם. גרגירי הטף קטנים מאוד בהשוואה לדגנים אחרים ואינו מכיל גלוטן. הטף משמש כמובן גם להזנת בעלי חיים, כולל כמספוא לסוסים וחיות משק. קיימים מגוון זנים של טף בעלי הרכב תזונתי ומינרלי מעט שונה. הטף הוא דגן עמיד יחסית המתאים לגידול על מגוון קרקעות כולל קרקע חרסיתית, ובמגוון תנאי אקלים במיוחד באזורים חמים ויבשים, לכן בעקבות שינוי האקלים הנרחב, נחשב לגידול מספוא חדשני בארץ ובעולם. כיום מתבצעים מחקרים רבים הבוחנים את הגידול בתנאים שונים, לשימושים שונים ולהתייעלות בחקלאות. גוף הצמח של הטף משמש בהזנת סוסים וחמורים כמזון גס, בין אם כשחת יבשה (חציר) או לחה (שחמיץ). כאשר הסוסים ניזונים מהגבעולים והעלים, והגרעינים שנותרים לעיתים על הצמח. מכיוון שגריגרי הטף כל כך קטנים, הגבעולים אינם צריכים לשאת משקל רב וצומחים דקים יחסית ורכים, במיוחד ביחס לדגניים אחרים המגודלים לגרעינים (כמו חיטה ושיבולת). הגבעולים הדקים מכילים יותר סיבי תאית נעכלים ופחות ליגנין שקשה לעיכול, זאת לכדי ערך אנרגטי גבוה מסיבים, שהם מקור האנרגיה העיקרי והבטוח ביותר לסוסים. חציר טף מכיל בממוצע כ4%-7 סוכר ועמילן ו2-4% חלבון, כתלות בתנאי הגידול, בשלב הבגרות של הצמח בעת הקציר ואופן השימור (ייבוש או כבישה). חציר טף מכיל בממוצע 2-3% שומן, במיוחד בתצורת אומגה 6. תכולת החלבון בחציר טף הינה בממוצע 12-15% חלבון גולמי, אך אינו מכיל מספר חומצות-אמינו חיוניות שנפוצות יותר בצמחים ממשפחת הקטניות. משמע שצמח הטף המיובש לחציר בעל רמת טעימות גבוה, קל יחסית לעיכול, אינו מכיל מלענים ומספק שפע של אנרגיה בעיקר ממקור סיבים איכותיים. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. חציר טף מתאים להזנת סוסים וחמורים כמזון גס עיקרי בטוח ויחסית דל בעמילן ובחלבון. ניתן גם להזין בשחמיץ טף (שחת המשומרת בסביבה אל-אווירנית לחה) אך חשוב להקפיד על היגיינה ואריזות בגודל מתאים, על מנת להימנע מזיהום המזון הלח שמתחיל להתקלקל במגע עם אוויר. כמו כן, חשוב תמיד להקפיד על איכות החציר ונקיונו ממזהמים ביולוגיים, כימיים, ופיזיקלים. ובנוסף, מומלץ לשלב שחת טף עם מקורות מזון נוספים בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס, לאיזון הערכים התזונתיים במנה היומית לבריאות וביצועים אופטימליים. זיכרו שתכולת הוויטמינים בצמחים מיובשים שואפת לאפס, עקב אבדן רב הוויטמינים בתהליך השימור, ולכן בסוסים שתזונתם מתבססת על מזון גס בלבד, חשוב להשלים ויטמינים חיוניים (כמו ויטמינים E ו-A) באמצעות הוספת מזון מרוכז מתאים, תוסף מזון או מוצר מאזן מנה. כמו כן, מכיוון שצמח הטף נוטה להיות עשיר בניטראטים (אנטי נוטריינטים שעשויים להיות מזיקים בריכוזים גבוהים) מומלץ לבצע בדיקות לחציר בדגש על בדיקת ניטראטים וניתן לשלב חציר מסוג אחר במנה היומית כמקדם בטיחות ולגיוון התזונה היומית. מקורות: 1. Staniar, W.B., Bussard, J.R., Repard, N.M., Hall, M.H. and Burk, A.O., 2010. Voluntary intake and digestibility of teff hay fed to horses. Journal of animal science, 88(10), pp.3296-3303. 2. McCown, S., Brummer, M., Hayes, S., Olson, G., Smith Jr, S.R. and Lawrence, L., 2012. Acceptability of teff hay by horses. Journal of Equine Veterinary Science, 32(6), pp.327-331. 3. Hansen, T.L., Fowler, A.L., Strasinger, L.A., Harlow, B.E., Hayes, S.H. and Lawrence, L.M., 2016. Effect of soaking on nitrate concentrations in teff hay. Journal of Equine Veterinary Science, 45, pp.53-57. 4. Shepherd, M., Harris, P. and Martinson, K.L., 2021. Nutritional considerations when dealing with an obese adult equine. Veterinary Clinics: Equine Practice, 37(1), pp.111-137.