My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

התנהגות – לב ליבו של כל מה שאנחנו עושים עם סוסים וחמורים

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע במסגרת הכנס הוירטואלי של התאחדות היועצים להתנהגות בעלי חיים (APBC - Association of Pet Behaviour Counsellors) שהתקיים בנובמבר 2020, התקיימה הרצאה של אנה היינס (Anna Haines) שכותרתה 'התנהגות – לב ליבו של כל מה שאנחנו עושים בעמותות למען סוסים וחמורים' (Behaviour – At the heart of everything we do in the equine charity sector). אנה היינס היא מטפלת קלינית בהתנהגות בעלי חיים, חברה בהתאחדות APBC ורשומה תחת המועצה ABTC, בוגרת תואר שני בהתנהגות בעלי חיים יישומית ורווחה (Applied Animal Behaviour and Welfare). בעלת נסיון בינלאומי בטיפול ובעבודה עם בעלי סוסים ממגוון רקעים וכיום עובדת כמטפלת בהתנהגות סוסים וחמורים בעמותה לסוסה והסייח (The Mare and Foal Sanctuary) וככתבת עבור מגזין Horse and Rider Magazine. להלן מובא עבורכם תקציר ההרצאה שלה. אנה פתחה בהדגשת החשיבות ברווחה הפיזית של בעל החיים בכל מקרה בו מתייחסים להתנהגותו, במיוחד בעבודה בעמותות אך בכל מקרה שהוא. היא הזכירה את מודל חמשת החופשים וגם את המודל החדש והעדכני יותר של חמשת המרחבים (דומיינים) והקשר הישיר בין הרווחה הפיזית וסביבתית של בעל החיים להתנהגותו ולבסוף גם לאינטראקציה בין בעל החיים לבני האדם. במהלך השיקום של הסוסים והחמורים שמגיעים לעמותה הם מבצעים כמובן בדיקה וטרינרית מקיפה וטיפול מתאים, אך ההתנהגות נמצאת בלב ליבו של כל שלב בשיקום, גם הפיזיולוגי. אנה תיארה את האתולוגיה של הסוסיים כיונקים חברתיים החיים בעדר, אוכלי עשב הניזונים בליכוך, ברירה מזון וזקוקים לגישה ממושכת למזון (Trickle Feeders), וכחיות נטרפות בעלות הגנה מפותחת כנגד טורפים. מכיוון שסוסים אינם מדברים במילים, שפת הגוף שלהם היא הדרך העיקרית שלהם להביע את עצמם, כולל תופעות מוכרות ברכיבה כמו עמידה על שתי רגליהם האחוריות או 'באקינג' בבעיטה ברגליהם האחרונות. אלו ניסיונותיו של הסוס לצעוק ולזעוק, התנהגויות אלו אינן מופיעות ללא סיבה. כמו גם סימנים שונים בהבעות הפנים העשויים להעיד על מתח, לחץ או כאב. התפתחו כלים שונים לזיהוי סימנים אלו, כולל אתוגרם 24 התנהגויות בסוסים רכובים שפותח על ידי סו דייסון והן הסולם להערכת הבעות פנים בסוסים (Horse Grimace Scale). לפעמים אנחנו שוכחים להקשיב לתגובות הסוס שלנו בשיחה, גם בזמן טיפול, טיפוח והברשה, זמנים שאמורים להועיל לסוס שלנו, לשמח אותו וטפח את מערכת היחסים שלנו איתו. אך אם אנחנו לא מקשיבים לנסיונותיו לתקשר ולספר מה נעים לו ומה לא, אנחנו מפספסים את ההזדמנות הזו. מטפלים בעמותה עוברים הכשרה לגבי התנהגות סוסיים, כולל הכרה עם תיאורית הלמידה. אנה הדגישה כי הכשרה שכזו חיונית לכל אדם שעובד עם סוסים וחמורים, אך במיוחד בתהליכי שיקום בעמותות. הכשרות כאלו מקנות כלים חשובים להבנת התנהגות בעל החיים בהקשר לזיהוי והבנת בעיות התנהגותיות שונות. כמו למשל, הבנה שכשעוברים עם סוס ממקום מואר למקום חשוך (כניסה לאורווה, מגרש מקורה או קרון) הוא עלול להציג בעיה התנהגותית שהמקור שלה בעצם שגור בכך שלעיניים של סוסים לוקח כ20-30 שניות להתרגל לשינויים בתאורה. " תן לאדם דג, הוא ישבע ליום אחד; למד אותו לדוג, הוא ישבע כל חייו. " השפה בה אנחנו משתמשים מאוד חשובה בהקשר להתנהגות בעלי חיים. תיאור הסוס במילים כמו 'שובב', 'דומיננטי' ו'חצוף' בעייתי מאוד ובעל קונוטציה של האשמה כלפי הסוס, ולא תומך בהבנה ותקשורת. וניכר כי לאחר הכשרה בסיסית בהקשר להתנהגות סוסיים ותיאורית הלמידה השפה משתנה משמעותית. מושגים עדיפים כוללים למשל 'מפחד', 'כואב', 'לחוץ', מתוך הבנה שיש גורם כלשהו להתנהגות המסוימת, זיהוי הגורם, ואולי בהתאם לכך גם התייחסות מתאימה לטיפול בגורם לפתרון הבעיה ההתנהגותית. יש עדות לכך שסוסים המתגוררים בקבוצה מראים פחות סימני לחץ חזותיים ופיזיולוגיים ביחס לסוסים החיים בתאים לבד. שכן, הזמן בקבוצה מאפשר לסוס גישה לחברה, תנועה והבעת התנהגויות טבעיות חיוניות. תוך הקפדה על התאמת הסביבה לבעל החיים המסוים, בהתאם לדרישות הספציפיות שלו, התאמה בין חברים בקבוצות, הפחתת השינויים בהרכב הקבוצה ושימוש בהעשרה. העשרה יכולה להתייחס לשימוש במשחקים ומתקנים, אך יש גם סוגים שונים של העשרה, כמו למשל בסוס שצריך להיות במנוחה בתא לתקופה. אך חשוב לזכור שכל סוס זקוקה לחיים מועשרים, ולא מספיק רק לספק להם את התנאים הבסיסיים להישרדות. בעמותה הם משתמשים בעבודתם עם בעלי החיים בגישת LIMA שמתייחסת לכמה שפחות פולשנית ועם הרתעה מינימלית, תוך שימוש מוגבר בשימוש בחיזוק חיובי כשאפשר ולבטל את השימוש בהענשה. אך ברור להם שזה לא קורה בין לילה. הערת המערכת: בבריטניה, ייעוץ התהגותי מתבצע תמיד בעקבות הפניה של וטרינר ובסופו מועבר דו"ח מלא לוטרינר ולצוות המטפל. בכדי להיות יועץ התנהגותי או מטפל קליני בהתנהגות בעלי חיים יש צורך בהכשרה אקדמית ויישומית מתאימה, שאינה קיימת כיום בישראל. ההכשרה המקיפה והרגולציה על תחום זה חיונית בכדי לשמור על רווחת בעלי החיים לטיפול אחראי של מטפלים מוסמכים ולאפשר לבעלים להרגיש בטוחים יותר ולוודא את ההכשרה של המטפל שהם שוכרים. מקור: Anne Haines, Behaviour – At the heart of everything we do in the equine charity sector. The APBC 2020 Virtual Equine Conference.

רווחת סוסים וחמורים - חמשת המרחבים (דומיינים)

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. (tal.nelken@mail.huji.ac.il) לפני פריצת מגפת הקורונה היינו נוהגים לצאת לבלות, לפגוש חברים ומשפחה, ללכת לאירועים, לטייל ועוד. אך בתקופה האחרונה היו הגבלות רבות שמנעו זאת מאיתנו ורבים מצאו את עצמם יותר בודדים, משועממים, מתוסכלים ואף חווים דיכאון. התנאים המגבילים את אירועי החברה והפנאי בחיינו משפיעים על הרווחה שלנו, וכך גם אחזקת בעלי חיים בתנאים שלא מאפשרים להם חוויות מעשירות ומספקות עלול לגרום להם לחוות בדידות, שעמום, תסכול ודיכאון. בכתבה הראשונה בסדרה תיארנו את חמשת החופשים עקרונות להבטחת הרווחה לבעלי חיים: 1) חופש מרעב, צמא ותת-תזונה 2) חופש מאי-נוחות וחשיפה למזג האוויר 3) חופש מכאב, פציעות ומחלות 4) חופש מפחד ומצוקה 5) חופש לבטא התנהגות נורמלית הסברנו את הבעייתיות שבשימוש במילה 'חופש'. וכי החופשים מתייחסים בעיקר להפחתת מצוקות הישרדותיות אך הם אינם מבטיחים בהכרח חיים 'טובים', הכוללים חוויות חיוביות ומעשירות. לכן, החוקרים מלור וריד (Mellor & Reid) גיבשו רשימה חדשה של 5 עקרונות חמשת המרחבים (domains), לרווחת בעלי החיים: עקרונות אלה מדגישים יותר את החשיבות של ההתנהגות, כולל אינטראקציה עם בני אדם, והמצב הרגשי/מנטלי של בעלי החיים לעומת גישת חמשת החופשים. בנוסף, הם מדגישים שהיעדר הסבל מחוויה שלילית לא שקול בהכרח לחוויה חיובית. מטרת המודל היא לאפשר מסגרת שיטתית, מובנית, ויסודית כדי להעריך את מצב הרווחה של בעל החיים. המטרה של כל מרחב היא להפנות תשומת לב לתחומים שהכי רלוונטיים לצורך הערכת מצב הרווחה של בעלי חיים. מרחבים 1-3 המתייחסים לתזונה, סביבה ובריאות, משויכים לתחום ההישרדות. ניתן למדוד חוויה שלילית ומצוקה המשויכים למרחבים אלה באופן פיזיולוגי, פתולוגי וכד'. לדוגמה מחלה ניתן לאפיין על ידי מדידת חום, דופק ולחץ דם, בדיקת דם, שתן וצואה ועוד. כאמור, תחושת המצוקה באחד מהמרחבים האלה יכולה לנבוע ממנגנון גנטי הישרדותי שגורם להתנהגות מתאימה מצד בעל החיים, ומאפשרת לו לשרוד את המצב השלילי שנקלע אליו. מרחב 4 המתייחס לאינטראקציות ההתנהגותיות, מדגיש את חשיבות ההתנהגות של בעל החיים כמדד לאופן בו הוא תופס את סביבתו. מרחב זה מדגיש את ההתנהגויות היזומות, הדורשות גמישות בתגובה לסביבה משתנה ואירועים (לרוב לא צפויים) שמתרחשים בסביבתו. כאשר בעלי החיים משתתפים בהתנהגויות רצוניות, יזומות ומכוונות מטרה, ניתן לראות בבירור הפעלת יוזמה בניגוד להתנהגויות הישרדותיות הנובעות ממצוקה במרחבים 1-3. ניתן לחלק אינטראקציות התנהגותיות לשלושה סוגים עיקריים עליהם נרחיב בכתבה הבאה בסדרה: עם הסביבה (לבד) עם בעלי חיים אחרים עם בני אדם מרחב 5 מתייחס לתפיסה המנטלית והרגשית של בעל החיים, כשילוב כל המרחבים האחרים לכדי השפעתם על מצב הרווחה הכללי. לסיכום, מודל חמשת המרחבים הוא מודל עדכני לרווחת בעלי חיים, המדגיש לא רק את חשיבות הרווחה הפיזית, אלא גם את חשיבות ההתנהגות והמצב הרגשי והמנטלי של בעלי החיים. גישה זו תואמת את מסקנות המחקרים הביולוגיים העדכניים ביותר הקשורים לרווחת בעלי חיים. ניתן לאמץ מתוך מודל "חמשת המרחבים" קווים מנחים לגידול בעלי חיים בתנאים המאפשרים להם איכות חיים טובה, ועל כך ועוד נרחיב בכתבה הבאה. מקורות: Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living”. Animals, 6, 21; 1. Mellor, David J., et al. "The 2020 Five Domains Model: Including Human–Animal Interactions in Assessments of Animal Welfare." Animals 10.10 (2020): 1870.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על שיבולת שועל?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של באקיה כמזון גס. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של שחת וגרעיני שיבולת שועל במזון גס ומשלים שיבולת שועל תרבותית, באנגלית Common Oat, בלטינית Avena Sativa, היא צמח ממשפחת הדגניים שמגודל בדרך כלל לטובת הזרעים הנאכלים על ידי בני אדם ומשמשים גם להזנת בעלי חיים, ושארית הצמח משמש למספוא לסוסים וחיות משק. קיימים עוד מינים של שיבולת שועל, חלקם כצמחי בר גם בישראל. גרעיני שיבולת שועל גרעיני שיבולת שועל משמשים להזנת סוסים, כאשר עיבוד בלחיצה, חום או התפחה במים (או שילוב) משפר את הנעכלות של הגרעינים ומפחית את ריכוז העמילן. מומלץ להתפיח גרעיני שיבולת שועל שלמים לפחות שעה ועד 24 שעות, כשהם מכוסים במים במקום קריר בכדי למנוע קלקול ותסיסה מוגברת. קיימים גרעיני שיבולת שועל בעלי קליפה בצבעים שונים; לבן, צהוב, אדום ושחור, כתוצאה מהכלאות גנטיות ולכדי תכונות תזונתיות שונות. מחקר שנעשה בארה"ב מצא כי סוסים העדיפו את גרעיני השיבולת הצהובה והשחורה יותר מהלבנה, אף על פי ששיבולת שועל לבנה נפוצה יותר בשיווק לסוסים. לגרעיני שיבולת השועל תכונות מועילות רבות בבני אדם, כמו הפחתת כולסטרול וסוכרים בדם, מעריכים כי עשויות להיות השפעות דומות בסוסים אך יש צורך במחקרים נוספים. גרעיני שיבולת שועל מכילים בממוצע כ-45% עמילן, לעומת כ 55-60% בגרעיני שעורה ועד כ-70% עמילן בגרעיני תירס. לכן גרעיני שיבולת שועל הם הגרעינים הבטוחים ביותר בהזנת סוסים, כתוספת למנה היומית של מזון גס (חציר, שחת או שחמיץ). גרעיני שיבולת מתאימים בעיקר כמקור לתוספת אנרגיה מפחמימות ומעט שומן (7-10%), כאשר תכולת החלבון שלהם נמוכה יחסית כ , 11-14%, לרב מעט גבוה יותר בשיבולת שועל שחורה, אך הרכב החלבון, בדומה לגרעינים אחרים, לא איכותי במיוחד ביחס לקטניות. סובין וגרעיני שיבולת שועל מכילים גם חומרים אנטי-תזונתיים כמו ספונינים, ולכן יש להימנע ממינונים גדולים במנה היומית. מינון מירבי מומלץ של גרעיני שיבולת שועל מותפחת הוא 300 גרם לכל 100 ק"ג משקל גוף סוס בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס. כלומר, עד כ-1.5 ק"ג ביום לסוס ממוצע ששוקל 500 ק"ג , ובלפחות שתי ארוחות. השימוש בגרעינים כתוספת בתזונת סוסים התפתח בעיקר באזורים קרים כמו באירופה וצפון אמריקה, על מנת להוסיף אנרגיה מחממת לסוסים לקראת או בזמן החורף הקשה. אך באקלים החם והיבש ברב ישראל, חשוב לזכור להגביל את השימוש בגרעינים בכלל, כולל גרעיני שיבולת שועל, בהזנת סוסים. ובמיוחד בקיץ ובעונות החמות ואזורים מדבריים. שכן עודפים של אנרגיה מחממת בסביבה חמה בעצם גורמים לבזבוז אנרגיה ומשאבים בגוף הסוס בכדי להתמודד עם עודפי החום ובכך בעצם עלולים לגרום לתופעה של עייפות, חולשה ופגיעה בכושר הגופני. כתוצאה מכך, קיימת תופעה שבה חושבים שיש חוסר של אנרגיה בתזונה של הסוס וממשיכים ומגדילים את כמות האנרגיה בתוספת גרעינים, אך ללא הטבה. כשבעצם עדיף דווקא להפחית את מינון הגרעינים ולהיעזר במקורות אנרגיה יעילים ומקררים יותר, כמו שמן צמחי וסיבים מסיסים איכותיים. כמו כן, מנות גדולות של גרעינים, אפילו בשיבולת שועל שיחסית דלה יותר בעמילן, עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות כיבי קיבה (אולקוס), עמידות לאינסולין, השמנת יתר, למינייטיס ובעיות מטבוליות. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. שחת שיבולת שועל גם גוף הצמח של שיבולת השועל משמש בהזנת סוסים וחמורים כמזון גס, בין אם כשחת יבשה (חציר) או לחה (שחמיץ). כאשר הסוסים ניזונים מהגבעולים והעלים, והגרעינים שנותרים לעיתים על הצמח. חציר שיבולת שועל מכיל בממוצע כ 5%-8 סוכר ועמילן ו8-10% חלבון, כתלות בתנאי הגידול, בשלב הבגרות של הצמח בעת הקציר ואופן השימור (ייבוש או כבישה). עקב ריכוז גבוה של חומרים מסוימים בצמח הצעיר, שחת שיבולת שועל שנקצרה בשלב מוקדם מדי, כשהיא ירוקה ודקה מאוד, תהיה בד"כ מרירה לסוסים. בעוד בשחת שנקצרה בשלב מאוחר מאוד, הגבעולים יהיו צהובים, עשירים בסיבים בלתי-מסיסים ולכן פחות נעכלת, ותאבד מהערך התזונתי שלה. קציר מאוחר מאוד בדרך כלל קורה כאשר הצמח מגודל לגרעינים, והשחת נאספת למספוא לאחר איסוף הגרעינים, במצב כזה מדובר בקש ולא בחציר. לכן חשוב להקפיד לקצור את השחת למספוא בשלב המתאים כשהצמח עוד ירוק אך הגרעין טרם התמלא במלואו. חציר שיבולת שועל מתאים להזנת סוסים וחמורים כמזון גס עיקרי בטוח ויחסית דל בעמילן ובחלבון. ניתן גם להזין בשחמיץ שיבולת שועל (שחת המשומרת בסביבה אל-אווירנית לחה) אך חשוב להקפיד על היגיינה ואריזות בגודל מתאים, על מנת להמנע מזיהום המזון הלח שמתחיל להתקלקל במגע עם אוויר. כמו כן, חשוב תמיד להקפיד על איכות החציר ונקיונו ממזהמים ביולוגיים, כימיים, ופיזיקלים. ובנוסף, מומלץ לשלב שחת שיבולת עם מקורות מזון נוספים בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס, לאיזון הערכים התזונתיים במנה היומית לבריאות וביצועים אופטימאלים. מקורות: 1. Lindberg, J. E. (2013). Applied Nutrition - Feeds, Feedstuff for Horses. In R. Geor, P. Harris, & M. Coenen (Eds.), Equine Applied and Clinical Nutrition: Health, Welfare and Performance (pp. 319-331). Elsevier Ltd. 2. Heuschele, D.J., Catalano, D., Martinson, K., Wiersma, J., 2018. Consumer Knowledge and Horse Preference for Different Colored Oats. Journal of Equine Veterinary Science 71, 6–12. 3. Marycz, K., Moll, E., Grzesiak, J., 2013. Influence of Functional Nutrients on Insulin Resistance in Horses with Equine Metabolic Syndrome. Pakistan Veterinary Journal 34, 189–192. 4. Mazumder, Md.A.R., Kumagai, H., Mitani, K., 2004. Diversity of chemical composition, dry matter intake, in vivo digestibility and in situ dry matter degradability of oat hay. Animal Science Journal 333–338.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על בקיה?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של פולי סויה במזון משלים. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של צמח הבקיה כמספוא. בקיה (באקיה), באנגלית vetch, בלטינית Vicia, היא צמח מטפס עשבוני הנפוץ באזורי חוף הים התיכון, שייכת לתת-משפחת הפרפרניים במשפחת הקטניות. ביניהם גם בקיית הגינה המוכרת לנו בשם פול. ישנם אף מיני בר אנדמיים (בלעדיים לארץ) הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל. נתמקד בשני זנים עיקריים למספוא בישראל: הבקיה התרבותית Vicia sativa– גידול מספוא בקרקע כבדה. הבקיה הבנגלית Vicia benghalensis – נפוצה כגידול מספוא בקרקע גירנית בישראל. צמחי הבקיה מכילים נוגדי חמצון וחומצות אמינו חיוניות, כולל מתיונין והיסטדין והן מגוון של ויטמינים ומינרלים. שריכוזם משתנה לאחר הפריחה ולאחר היווצרות הזרעים. בעוד הצמח הפורח בהחלט טוב ועשיר בערכים תזונתיים, הזרעים מכילים רכיבים בעייתיים רבים שעשויים להיות רעילים לסוסים (וגם למעלי גירה), כולל חומצת אמינו לא חלבונית בשם L.cavanine שהינה רעילה מאוד לבעלי חיים. לכן, חשוב לוודא שהחציר נקצר בזמן, בשלב הפריחה, ואינו מכיל זרעים כלל. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. ריכוז החלבון בבקיה התרבותית גבוה מאוד ועומד על כ 19-23% חלבון, בעוד הבקיה הבנגלית מכילה ריכוזים מעט יותר נמוכים העומדים על 16-20%. ואילו ריכוז הסידן הגבוה ביחס לזרחן, לכדי יחס ממוצע של 4-5:1 דורש התייחסות בהרכבת המנה היומית למאזן מינרלים אופטימלי. חציר הבקיה בעל רמת טעימות ונעכלות גבוהה. אך מכיוון שהצמח משתרע ולעיתים שכוב על הקרקע ובעייתי לקצירה, לרב נראה שחבילות החציר מלאות באבק, אדמה ואבנים. לכן, חשוב לבדוק היטב את חבילות החציר בטרם רכישה והאכלה. לסיכום, בקיה היא צמח מצוין לשילוב במנה היומית של הסוס, אך חשוב לשים לב שהיא עשירה בחלבון ורכיבים אנטי-תזונתיים, ולכן מומלץ שילוב זהיר של עד כ 30% מהמנה היומית לסוסים פעילים, בשילוב עם חציר ממשפחת הדגניים (חיטה, שיבולת וכד'), וככלל לא מומלצת כחציר עיקרי. מקורות: 1. Abbeddou, S. et al., 2011. Nutritional composition of lentil straw, vetch hay, olive leaves, and saltbush leaves and their digestibility as measured in fat-tailed sheep. Small Ruminant Research, (2011), 126-135, 96(2-3) 2. Abreu, J. M. F. ; Bruno Soares, A. M., 1998. Characterization and utilization of rice, legume and rape straws. Options Méditerranéennes. Série B, Etudes et Recherches, 17: 39-51

רווחת סוסים וחמורים - חמשת החופשים

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. (tal.nelken@mail.huji.ac.il) לפני פריצת מגפת הקורונה היינו נוהגים לצאת לבלות, לפגוש חברים ומשפחה, ללכת לאירועים, לטייל ועוד. אך בתקופה האחרונה היו הגבלות רבות שמנעו זאת מאיתנו ורבים מצאו את עצמם יותר בודדים, משועממים, מתוסכלים ואף חווים דיכאון. התנאים המגבילים את אירועי החברה והפנאי בחיינו משפיעים על הרווחה שלנו, וכך גם אחזקת בעלי חיים בתנאים שלא מאפשרים להם חוויות מעשירות ומספקות עלול לגרום להם לחוות בדידות, שעמום, תסכול ודיכאון. בתחילת שנות ה-90 גיבשו את רשימת 'חמשת החופשים' – 5 עקרונות בסיסיים לרווחת חיות משק: חופש מרעב, צמא ותת-תזונה – גישה למקור מים נקי וזמין, מזון מזין שמאפשר לשמור על בריאות מלאה וחיוניות. (שוקת או דלי מים נקיים, חציר איכותי בכמות מתאימה). חופש מאי-נוחות וחשיפה למזג האוויר –אחזקה באזור המתאים לבעל החיים עם גישה למחסה ואזור מנוחה נוח. (לדוגמה – מחסה מהשמש / מהגשם). חופש מכאב, פציעות ומחלות –מניעת פציעות ומחלות– ככל האפשר, ואבחון וטיפול מהירים במידת הצורך (חיסונים, טיפולי שיניים, טילוף או פרזול בפרקי זמן מתאימים וטיפול וטרינרי במידת הצורך). חופש מפחד ומצוקה –אספקת תנאים וטיפול המאפשרים לבעל החיים לחיות ללא מצוקה (סביבה בטוחה ושקטה, ללא אלימות והענשה). חופש לבטא התנהגות נורמלית –מרחב מחייה מרווח מספיק, תשתיות מתאימות וחברה של בעלי חיים נוספים מתאימים. (תאים מרווחים, שחרור הסוסים לתנועה וחברה בגדרות או שטחי מרעה). משמעות המילה חופש ברשימת העקרונות היא 'חופשי ככל הניתן' ולא בהכרח חופשי לחלוטין. ברור שלא תמיד ניתן למלא את התנאים באופן מלא, לדוגמה לא תמיד ניתן למנוע כל מחלה או פציעה. לכן הבחירה במילה חופש עלולה להטעות ולכפות גישה שלא ניתן לקיים. כמו כן, החיים עם 'חמשת החופשים' מספקים תנאים בסיסיים להישרדות והיעדר סבל, אך לא בהכרח מספקים איכות חיים טובה. בנוסף קיימות ב'חופשים' סתירות מסוימות – לדוגמה, אם משחררים מספר סוסים יחד למרעה או גדרה מספקים להם חופש לבטא התנהגות נורמלית, אך הם עלולים לריב אחד עם השני ולהיפצע ובכך מונעים מהם חופש מכאב ופציעות. יתר על כן, אם מתבוננים במחקרים ביולוגיים מ-30 השנים האחרונות, לא ברור אם 'חמשת החופשים' הם באמת העקרונות החשובים ביותר להבטחת רווחת בעלי החיים. לפי מחקרים ביולוגיים עדכניים יש שני סוגים של חוויות שליליות ביונקים הנוצרות כתוצאה מקלט חושי (Sensory input): ביטוי של יציאה מאיזון או הפרעה במצב הפיזי הפנימי או התפקודי של בעל החיים. כגון קוצר נשימה, צמא, רעב, כאב, בחילה, סחרחורת, תשישות, חולשה, ותחושת חולי. ביטוי התורם להערכה הקוגניטיבית של הסביבה החיצונית של בעל החיים. כגון חרדה, פחד, פאניקה, תסכול, כעס, חוסר אונים, בדידות, שעמום ודיכאון. זיהו שחלק מהחוויות השליליות, בעיקר מהסוג הראשון, מהוות מרכיבים חיוניים להפעלת מנגנונים התנהגותיים בסיסיים הנחוצים להישרדות. החוויה השלילית גורמת לבעלי החיים להפעיל באופן מידי התנהגויות שמאפשרות להפסיק את החוויה השלילית. לדוגמה, צמא גורם לבעלי החיים לחפש מקורות מים, רעב גורם להם לחפש אוכל וכו'. חוויות שליליות מהסוג השני עשויות לנבוע מאחזקת בעל חיים חברותי באופן מבודד. ואילו, החזקת בעל חיים חברותי בחברת בעלי חיים אחרים מתאימים בסביבה מרווחת, בטוחה ועשירה בגירויים מספקת לבעל החיים הזדמנות לבצע התנהגויות שיתנו לו סיפוק והנאה. למשל, פעילויות של שיטוט וחיפוש מזון, גישה למזון מגוון, גישה לאזורי שחרור מרווחים עם חברת בעלי חיים נוספים. סוסים מעדיפים להיות עם סוסים נוספים מאשר להישאר בתא או בגדרה לבד. ההשפעות החיוביות הפוטנציאליות מתנאי מחייה כאלה כוללות נוחות, הנאה, עניין, ביטחון, ותחושת שליטה. חשוב להדגיש שבעל חיים הסובל מחוויה שלילית מהסוג הראשון, הקריטי להישרדות, לא יחפש לבצע התנהגויות חברתיות אלא קודם כל ינסה לספק את הצורך הנובע מהמצוקה שלו. לכן כמובן שהבסיס לרווחת בעלי החיים הוא סיפוק הצרכים הפיזיים הקריטיים להישרדותם. אך חמשת החופשים לא בהכרח נותנים מענה מספיק טוב לשמירה על רמת החיים של בעלי החיים, ודורשים חידוד והבהרה. בכתבה הבאה בסדרה נכיר את העקרונות העדכניים יותר לרווחת בעלי החיים, 'חמשת המרחבים' (דומיינים), ונבין את היתרונות בהשוואה לחמשת החופשים. מקורות: Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living”. Animals, 6, 21; Lee, J., Floyd, T., Erb, H. and Houpt, K. (2011). Preference and demand for exercise in stabled horses. Applied Animal Behaviour Science, 130 (3-4), 91-100. Goodwin, D., Davidson, H. P. B. and Harris, P. (2007). Responses of horses offered a choice between stables containing single or multiple forages. Veterinary Record, 160: 548-551. Collins, J., et al. "The structure and regulation of the Irish equine industries: Links to considerations of equine welfare". Irish veterinary journal 61.11 (2008): 746.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת פולי סויה?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של עשב זון במספוא. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של החלקים השונים של הסויה במזון משלים. סויה, או פולי סויה, באנגלית: Soybean, בלטינית: Glycine max., הוא צמח ממשפחת הקטניות, הזן הנפוץ ביותר הוא הסויה השעירה התרבותית שפותחה מסוית בר, במקור בסין לפני כ-4000 שנים. חלקי הצמח השונים ותוצרי הלוואי של תעשיית הסויה משתלבים בהרבה סוגים של מזון משלים לסוסים וחמורים כמקור לחלבון איכותי, סיבים מסיסים וחומצות שומן. כוספת סויה (Soybean meal): תוצר לוואי שנשאר לאחר מיצוי השמן מפולי הסויה. מהווה מקור לחלבון, עם הרכב חומצות אמינו טוב מאוד (כ-63% ליזין) וערך אנרגטי גבוה, יחסית עשירה בסוכר. כוספת סויה קלויה יכולה להגיע לכדי 90% נעכלות. 44-48% חלבון, 1-2% שומן. יחס סידן-זרחן ממוצע 1:0.5. קליפות סויה (Soybean hulls): תוצר לוואי מקילוף פולי הסויה לפני מיצוי השמן. מהווה מקור לסיבים מסיסים טובים (פקטין), נעכלות טובה, יחסית דלה בסוכרים. 13-15% חלבון, 3-4% שומן שמן סויה: מופק ממיצוי פולי סויה, מהווה מקור אנרגיה משומן, חומצות שומן, כולל אומגה-3 ואומגה-6 ו ונוגדי-חמצון כולל ויטמין E. שימו לב - אסור להאכיל סוסים בפולי סויה שלמים, טריים ולא מעובדים. *בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. פולי סויה טריים מכילים רכיבים אנטי-תזונתיים (Anti-nutrients) העלולים לפגוע בבריאות בעל החיים. בנוסף לתכונות הנפלאות של פולי סויה הם מכילים גם רכיבים מעקבי טריפסין, ספונינים ורכיבים אנטי-תזונתיים נוספים. רכיבים מעקבי-טריפסין (Trypsin inhibitors): האנזים טריפסין מיוצר על ידי הסוס במערכת העיכול וחיוני לפירוק חלבון לחומצות אמינו (אבני הבניין של החלבון). עיכוב הטריפסין מונע את פירוק החלבון וכתוצאה מכך את ספיגת חומצות האמינו המשמשות לתפקודים שונים כולל בניית שריר. ספונינים (Saponins): הם רכיבים אנטי-תזונתיים הנמצאים בפולי סויה בריכוזים גבוהים. ספונינים הם גליקוסידים צמחיים הנפוצים בקטניות, ומשערים שהם משמשים את הצמח בהגנה מפני פטריות. אך במערכת העיכול של בני משפחת הסוסיים הספונינים מעודדים תהליכים דלקתיים, עלולים לפגוע בפעילות תאית ומעכבים פירוק וספיגה של חלבונים, ויטמינים ומינרלים שונים. תהליכים שונים, בראשם חימום בטמפרטורות גבוהות, משמשים להפחתת ריכוז הרכיבים האנטי-תזונתיים במוצרי סויה שונים המשמשים במזונות לסוסים. אך לרב נשאר בכל זאת ריכוז נמוך שיהיה בטוח במינונים נמוכים מתאימים, אך עלול לסכן את בעל החיים במינונים גבוהים מדי. לכן רכיבי הסויה השונים מהווים חומרי גלם יעילים במזון משלים לסוסים, פחות בשימוש בהזנת חמורים שדרישות החלבון שלהם נמוכות יותר, אך יש להתאים את המינון לאיזון המנה היומית בהתאם לדרישות התזונתיות ובהכרח כתוספת לכמות מספקת של מזון גס (חציר) איכותי. כל הרכיבים הללו משולבים במוצרי מזון מרוכז ותוספי חלבון שונים. ניתן להוסיף כוספת סויה בנפרד למנה היומית לתוספת חלבון בעת הצורך, חשוב לשלב בהדרגה, בהתאם למנה היומית ולא לחרוג ממינון של 100 גרם לכל 100 קילו משקל סוס. חשוב לזכור שמעבר לרכיבים האנטי-תזונתיים, גם עודפי חלבון עלולים לגרום לתופעות כמו השתנת יתר ולפגוע בכושר של הסוס. ניתן לשלב שמן סויה איכותי במנה היומית, תוך ערבוב עם המזון המרוכז, יש להפסיק להוסיף את השמן במידה ומופיע שלשול. חשוב לשלב שמן בצורה מאוד הדרגתית במשך 10-14 יום, עד מינון של כוס ביום לסוס ממוצע (כ-500 ק"ג). וחשוב לזכור תמיד לאזן את המנה היומית תוך התחשבות בכלל המזונות והתוספים, על מנת להימנע מעודפים העלולים לפגוע בבריאות וביצועי הסוס. מקורות: 1. Francis, G', Kerem, Z', Makkar, H', & Becker, K'. (2002). The biological action of saponins in animal systems: a review. British Journal of Nutrition, 88, pp. 587-605. British Journal of Nutrition(88), 587-605. 2. Lindberg, J.E. (2013). Applied Nutrition - Feeds, Feedstuff for Horses. In R. Geor, P. Harris, & M. Coenen (Eds.), Equine Applied and Clinical Nutrition: Health, Welfare and Performance (pp. 319-331). Elsevier Ltd. 3. Warren L.K., & Vineyard, K.R. (2013). Nutritional Foundations, Fat and Fatty Acids. in R. Geor, P. Harris, & M. Coenen (Eds.), Equine Applied and Clinical Nutrition: Health, Welfare and Performance (pp. 136-155). Elsevier Ltd.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על עשב זון?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של תלתן כתוספת למזון הגס העיקרי. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של עשב זון כמספוא. עשב זון, באנגלית: Ryegrass, בלטינית: Lolium perenne, הינו עשב רב-שנתי ממשפחת הדגניים, נוח לגידול בעיקר בצפון הארץ. מאופיין בשיבולית פחוסה דמוית חרב ללא מלענים, מה שמקנה לו יתרון משמעותי בהאכלת סוסים. מינים מסוימים נפוצים כעשבים שוטים ובעייתיים בעיקר בשדות חיטה, אך הזון הרב-שנתי יעיל כצמח מרעה ומספוא, אף שאינו נפוץ כגידול בישראל. אין הרבה מידע על הרכב הפיטוכימיקלים והתכונות הטיפוליות של זון, אך הוא מוכר כמזון גס דל עד בינוני מאוזן יחסית המתאים לשילוב עם מקורות מזון נוספים למנה היומית. ריכוז החלבון בעשב זון מתון יחסית ועומד על כ 10% חלבון, כאשר יחס הסידן-זרחן בחציר זון מאוזן ועומד על כ 2:1 לערך (כאשר יחס אידיאלי לסוסים במנה היומית הוא 2.1:1). הצמח מכיל מגוון של ויטמינים ומינרלים בריכוז בטוח ויעיל לסוסים. נמצא קשר בין הזנת סוסים בעשב זון רב-שנתי לבין תסמונת נוירולוגית המכונה 'סטאגרס' (staggers) או בתרגום לעברית 'התנודדות', כתוצאה מזיהום של מיקוטוקסין (רעלן המופרש מפטריות). תסמונת זו מופיעה בסוסים שאכלו חציר או עשב זון טרי שנגוע בזיהום של פטרייה בשם Neotyphodium lolii. פטרייה זו נפוצה בעיקר באקלים טרופי, ולכן פחות נפוצה בישראל. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. על כן, עשב זון יכול לשמש כחציר או כעשב טרי מאוזן במרעה בצורה בטוחה יחסית לסוסים, אך חשוב מאוד להקפיד להשלים ויטמינים ומינרלים ממקור אחר, כמו סוג נוסף של חציר, כופתיות חציר, או מזון מרוכז בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס. ותמיד להקפיד על איכות הצמח ונקיונו ממזהמים שונים. מקורות: 1. Johnstone, L. K., & Mayhew, I. G. (2013). Flow-mediated K+ secretion in horses intoxicated with lolitrem B (perennial ryegrass staggers). New Zealand Veterinary Journal, 3(61), 159-164. 2. Woolford, M., & Tetlow, R. (1984). The effect of anhydrous ammonia and moisture content on the preservation and chemical composition of perennial ryegrass hay. Animal Feed Science and Techology(11), 159-166.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על תלתן?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות של עשב היבלית כמזון גס עיקרי דל סוכרים. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של התלתן. נתמקד בשני זנים עיקריים של צמח התלתן המשמש במספוא, באנגלית: Clover תלתן אדום - Trifolium pratense - נפוץ יותר באירופה תלתן אלכסנדרוני (לבן) - Trifolium alexandrinum - נפוץ כגידול מספוא בישראל, מכונה גם תלתן מצרי צמח התלתן נפוץ בישראל בשדה, כחציר או בשחמיץ. מדובר בצמח חד-שנתי ממשפחת הקטניות, כאשר קיימים מינים שונים של תלתן הגדלים ומגודלים בישראל וברחבי העולם. בישראל לרב מגדלים למספוא את התלתן האלכסנדרוני בעל הפריחה הלבנה, לעומת התלתן האדום המוכר יותר באירופה. צמחי התלתן עשויים לגרום להגברת ייצור רוק ותופעת ריור מוגבר בסוסים. לרב מדובר בתגובה לרעלנים הנוצרים על ידי עובשים מסוג Rhizoctonia leguminicola או Cymodothea trifolii המופיעים ככתמים שחורים על גבי העלים. עובשים אלו עלולים לגרום לרגישות יתר לשמש בעור הסוס ולפגיעה בכבד. לכן, חשוב להקפיד ולסלק חציר נגוע המציג כתמים שחורים כאלו על מנת לשמור על בריאות הסוס. ובמידה והסוס מייצר רוק באופן מוגבר, מומלץ לוודא שהוא מקבל מספיק מים בכדי להפחית סיכון להתייבשות ולהתייעץ עם וטרינר. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. צמחי התלתן מכילים באופן טבעי פיטואסטרוגן (הורמון אסטרוגן צמחי) ולכן עשויה להיות להם השפעה על המערכת ההורמונלית והן על קרישת הדם. לכן, יש לנקוט משנה זהירות בהזנת סוסות בהיריון או מניקות בתלתן, ולהיות ערניים לבעיות בקרישת דם בסוסים עם בעיות רפואיות מסוימות. במקרים מסוימים יהיה צורך בהזרקת ויטמין k או שילוב מזון עשיר בויטמין K. כמו כן, התלתן מכיל ריכוזים גבוהים של יחסית של סאפונינים ואנטי-נוטריינטים אחרים היכולים לפגוע בכבד ובמערכות שונות במינונים גבוהים לאורך זמן. אחוז החלבון בחציר תלתן אלכסנדרוני הנפוץ בישראל נע לרב בין 13-16%, לעומת בתלתן אדום הנפוץ באירופה שיכול להכיל עד 18% חלבון. כמו כן, חשוב לזכור כי החלבון בצמח התלתן אינו מספק לסוסים את כל חומצות-האמינו החיוניות (אבני הבניין של החלבונים) הדרושות להם. שכן, סוסים אינם יכולםי לייצר בעצמם חומצות-אמינו מסוימות, וחייבים לקבל אותם מהמזון, ולכן הן נקראות חיוניות. חסר בחומצות-אמינו חיוניות, מאפיין מקורות חלבון לא איכותיים, ובסוסים מסוימים לאורך זמן עלול להתבטא בעיכוב התפתחותי, פגיעה בכושר הגופני וקושי בבניית שריר (תופעת הטופליין הירוד). עודפי החלבון שאינו איכותי, וחלק גדול ממנו אינו משמש את הסוס, מופרשים בעיקר בשתן. ולכן יחד עם פיטוכימיקלים המגבירים יצירת שתן, כמויות גדולות של תלתן במנה היומית עשויים לגרום להשתנה מוגברת, והגדלת ריכוז האמוניה בשתן. זו עלולה להיות בעיה משמעותית בסוסים החיים באורווה, כגורם סיכון להפרעות בדרכי הנשימה, ובסוסים עם רגישויות אחרות. אולם, ידוע כי לצמחי התלתן יש השפעה נוגדת דלקת ועוויתות, ולכן שילוב תלתן איכותי עד 20-30% מהמנה היומית עשוי לסייע בתהליכי שיקום לאחר פציעות אורטופדיות. אך חשוב לדעת גם שהתלתן עשיר בפיטו-כימיקלים (חומרים צמחיים פעילים) העשויים לעקב פעילות של תרופות מסוימות, ולכן במידה והסוס מקבל תרופות באופן תדיר, יש לוודא שאין מניעה ממתן תלתן (קונטרא-אינדיקציה). בכל מקרה, לא מומלץ להזין סוסים בתלתן כמזון גס עיקרי, אלא כתוספת למזון גס איכותי דל ומאוזן יותר ממשפחת הדגניים. מקורות: 1. Day, A., & Taher, F. (1984). Hay from barley and berseem clover in a semiarid environment. Journal of the Arizon-Nevada Academy of Science, 19(2), 111-114. 2. Kagan, I. (2016). Blackpatch of Clover, Cause of Slobbers Syndrome: A Review of the Disease and the Pathogen, Rhizoctonia leguminicola. Frontiers in Veterinary Science, 3, 1-9.

מחלת ה'עכברת' (לפטוספירוזיס) - מה לעכברים ולסוסים?

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע מהי מחלת העכברת? לפטוספירוזיס, המכונה גם "עכברת", היא מחלה זואונוטית, המופיעה בבעלי חיים ויכולה לעבור גם לבני אדם. מקורה בחיידק הלפטוספירה (Leptospira), שמו נובע מצורתו הסלילונית (ספירלה/סליל דק בלטינית). קיימים 250 זנים מחוללי מחלה, הזן שחוזר ומופיע בישראל בשנים האחרונות הוא סרובר לפטוספירה פומונה (L. Pomona). בין המאכסנים הנפוצים של המחלה נכללים חולדות ועכברים, ומכאן הכינוי העברי 'עכברת'. אך גם בכלבים, צאן, בקר וחזירי בר. בקר וחזירי בר הם המאכסנים העיקריים של זן הפומונה, ולכן הפרשותיהם מדבקות ומפיצות את החיידק, אך כלבים, סוסים ובני אדם שנדבקים בחיידק אינם זן מאכסן ולכן לא בהכרח מדביקים אחרים. החיידק מופרש בשתן ובצואה ויכול לשרוד שבועות ואף חודשים במים ובקרקע מזוהמת. בעלי חיים ובני אדם עלולים להידבק בחיידק בחשיפה לשתן או מים מזוהמים, בבליעה ודרך פצעים וריריות. הסיכון להדבקה מוגבר במים עומדים ונהוג להניח כי תיתכן הדבקה גם מכלבים לבעלי חיים אחרים ובני אדם. הופעת המחלה תסמיני מחלת העכברת בבני אדם נדירים יחסית אך עשויים לכלול חום גבוה, כאבי ראש, כאבי שרירים, דימום בלחמית העין, כאבי בטן, שלשולים והקאות. התסמינים עשויים להופיע לרב בין שבוע לשבועיים לאחר החשיפה. כאשר אבחון מהיר וטיפול אנטיביוטי יעיל בבעלי חיים ובבני אדם להחלמה מהירה. בקיץ 2018 תועדה התפרצות משמעותית של מקרי הדבקה בבעלי חיים ובבני אדם בישראל, כתוצאה מזיהום בנחלים בצפון הארץ. בשנת 2017 הופיע המחלה בעדרי בקר בבית שאן, ובשנת 2015 בעדרי בקר באום-אל-פאחם. מחלה אקוטית בבקר מלווה בדרך כלל בחום, סימנים לצהבת, וסיכון מוגבר להפלות. בכלבים המחלה עשויה להיות קשה ולהתבטא גם בפגיעה נוירולוגית. לפטוספירוזיס בסוסים החשיפה ללפטוספירה בסוסים נפוצה יחסית. תסמינים נפוצים של מחלת לפטוספירוזיס אקוטית בסוסים כוללים: אפאטיות, חולשה, אובדן תיאבון, סימני צהבת, אובאיטיס, חום, אנמיה, הפלות בסוסות הרות. אחת התופעות הנפוצות בסוסים שנדבקו בלפטוספירה היא התפתחות אובאיטיס, מחלה אוטואימונית דלקתית של העין הפוגעת בראייה, לעיתים עד כדי עיוורון. הקשר בין זיהום בלפטוספירה ואובאיטיס לא לגמרי ברור, אבל משערים שזה נובע מזיהום חוזר בעיניים או הפעלת תגובה חיסונית מוגברת. בין הסרוברים (זנים) שנמצאו קשורים בהופעת אובאיטיס באירופה ובארה"ב כוללים בין השאר גריפוטיפוסה, פומונה וברטיסלבה. בארץ מחסנים כלבים בד"כ לזנים קניקולה (L. canicola) ואיכטרוהמוראגיה (L. icterohaemorrhagiae) במסגרת חיסון המשושה, אך קיים גם חיסון לזן הפומונה לכלבים. באירופה וארה"ב קיים גם חיסון לסוסים לזן הפומונה. לאחרונה, במהלך חודש אוקטובר 2020, דווח על אירועי הדבקה בכלבים בודדים באזור נחל תבור, בדיקות מעבדה העידו על הדבקה בזן הפומונה. על כן, אף על פי שהמחלה לא נפוצה בדרך כלל, מומלץ להמנע מרחצה בנחלים ומעיינות, ולמנוע מבעלי חיים באזור מלשתות מהמים באזורים בהם דווח על זיהום והדבקה, כולל סוסים. אך זיכרו, סוסים אינם יכולים להדביק סוסים אחרים מכיוון שאינם מין מאכסן לזנים אלו של לפטוספירה. מקורות: 1. אתר משרד הבריאות, מחלות, עכברת. המידע זמין גם בערבית. 2. "בהלת הלפטוספירה (עכברת)" (2018), רחלי גבריאלי (מנהלת תחום בקר לבשר) שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. 3. Malalana, F et al., 2017. The role of Leptospira spp. in horses affected with recurrent uveitis in the UK. Equine veterinary journal, 49(6), pp.706–709.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על עשב היבלית?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות של הגדילן המצוי כתוספת למנה היומית. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של היבלית המצויה. היבלית המצויה, באנגלית: Scutch grass או Bermuda grass, בלטינית: Cynodon dactylon היבלית הינה עשב בר רב-שנתי ממשפחת הדגניים העשבוניים, מאופיינת בעלים צרים, קצרים ושטוחים ותפרחות מאוצבעות. היא נחשבת לפעמים לעשב שוטה, במיוחד כשקני השורש שלה מתפשטים מתחת לפני הקרקע, מכיוון שהיא עמידה מאוד ומסוגלת לגדול על קרקעות שונות ובתנאים מגוונים. צמח היבלית מכיל פיטוכימיקלים רבים המסייעים בשמירה על מאזן הנוזלים במערכת העיכול ותומכים במערכת החיסונית. ריכוז הסוכרים המורכבים מסוג פרוקטנים (Fructans), או פרוקטואוליגוסכרידים, הנמוך יחסית, וריבוי סיבים מסיסים כגון פקטין, הופכים אותה לצמח בעל נעכלות גבוהה ויחסית בטוח להזנת סוסים הנוטים להשמנת יתר, למינייטיס (דלקת העלעלים) ובעיות מטבוליות, ואף לסוסים עם קשיים בעיכול ונטייה לשלשולים כרוניים. ריכוז החלבון ביבלית המצויה מתון יחסית ועומד על 9-13% חלבון, והנעכלות שלו בסוסים היא מעל 50% לרב. ריכוז הסידן ביבלית גבוה יחסית, אך יחס סידן-זרחן בחציר יבלית מאוזן ועומד על 2.2:1 לערך (כאשר יחס אידיאלי לסוסים במנה היומית הוא 2.1:1). הצמח מכיל מגוון של ויטמינים ומינרלים בריכוז טוב ואחוז גבוה של סיבים מסיסים איכותיים. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. עשב היבלית המצויה, בין אם כחציר או כעשב טרי, מהווה מקור מאוזן ובטוח יחסית להזנת סוסים, במיוחד סוסים רגישים או הנמצאים בפעילות מתונה. אך חשוב מאוד להקפיד להשלים ויטמינים ומינרלים ממקור תזונתי אחר (סוג נוסף של חציר, כופתיות חציר, או מזון מרוכז בהתאם לדרישות של הסוס). בתנאים מסוימים, פטרייה טפילית מסוג ארגוט (Ergot) עלולה לפלוש לגידולי היבלית, הפטרייה רעילה מאוד לסוסים ועלולה לגרום לתסמינים נוירולוגיים, ואף שיתוק. אך פטרייה זו נפוצה יותר באזורים טרופיים. מקורות: Eckert, J. V., Myer, R. O., Warren, L. K., & Brendemuhl, J. H. (2010). Digestibility and nutrient retention of perennial peanut and bermudagrass hays for mature horses. American Society of Animal Science, 6(88), 2055-2061. Sturgeon, L., Baker, L., Pipkin, J., Haliburton, J., & Chirase, N. (2000). The Digestibility and Mineral Availability of Matua, Bermudagrass, and Alfalfa Hay in Mature Horses. Journal of Equine Veterinary Science, 20(1), 45-48.

ביומכניקה – מבט מקרוב על טבע התנועה של הסוס

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ההגדרה של תנועה היא שינוי במיקום של גוף בזמן ביחס לסביבה שלו, כשביומכניקה עוסקת בעצם בתנועה של יצורים חיים. העזרים של הרוכב משמשים אותו להעברת אותות ובקשות לסוס כדי להשפיע על התנועה של הרגליים שלו בגובה וכיוונים משתנים. התנועה של רגל הסוס מורכבת משני שלבים עיקריים: שלב הנפת הרגל (swing) ושלב הנחת הרגל (stance). לרב עדיף לכוון את בקשות הרוכב לתזמון עם שלב הנפת הרגל לתוצאות אופטימליות. ולכן, הבנה יישומית של הביומכניקה של הסוס מועילה מאוד באימון וברכיבה. התגובות התנועתיות שמאפשרות לסוס לנוע קדימה, אחורה, הצידה, מהר או לאט יותר ולבצע פניות ותנועות מורכבות אחרות מורכבות מארבעה מאפייני תנועה בסיסיים: 1. האצה 2. האטה (כולל תנועה אחורנית) 3. סיבוב הרגליים הקדמיות (forelimbs) 4. סיבוב הרגליים האחוריות (hindlimbs) מאפייני התנועה הבסיסיים הללו הם תוצאה של חיבור בין מאפייני תנועת גפיים של כל רגל בנפרד וביחד: 1. הארכה של הרגל קדימה (protraction) 2. נסיגה של הרגל לאחור (retraction) 3. הצדדה להרחקת הרגל מציר הגוף (abduction) 4. הצדדה לקירוב הרגל לציר הגוף (adduction) ההארכה והנסיגה של הרגל אחראיות להאצה והאטה, ואילו הצדדה להרחקה או קירוב הרגל לציר הגוף אחראיות לסיבובים ושינויים בכיוון התנועה או תנועה צידית. היחס בין מאפייני תנועת הגפיים מאפשר דיוק בתנועה הבסיסית, ומאפשר את הגדרת התנועה: תנועה קדימה – נסיגת הרגל בשלב ההנחה והארכת הרגל בשלב ההנפה. הנסיגה מתבצעת עוד בטרם הרגל נגעה בקרקע, מה שמאפשר האצה עוד לפני הנחת הרגל. תנועה אחורה – הארכת הרגל בשלב ההנחה ונסיגת הרגל בשלב ההנפה. האטה – עשויה להתבצע בצורה פאסיבית כך שההאצה פוחתת בכל צעד, או לחליפין באמצעות הארכה אקטיבית בשלב ההנחה, בדומה לתנועה אחורה. מעברים בהאטה אקטיבית עשויים להתבטא בהאטה פתאומית כמו בעצירת החלקה (sliding stop), כפי שנדרש בקאטינג ומשחקי פולו. לעומת מעברים הדרגתיים יותר הנדרשים בדרסז' וענפים אחרים. תנועה צידית – סיבוב הרגליים וביצוע פניות ותנועות צידיות מערבות רצף תנועות הצדדה להרחקה וקירוב הרגליים מציר הגוף בהתאם לתנועה. מטרת המקצבים (gaits) השונים לאפשר תנועה מהירה תוך שמירה על יעילות אנרגטית, והם מוגדרים כאוסף תנועות מורכבות, קצביות, מתואמות ואוטומטיות של הגפיים ואורך הגוף כולו של בעל חיים לכדי הפקת תנועות מתקדמות. המקצבים השונים מוגדרים בין השאר על פי סימטריה. כאשר הליכה וטרוט הם מקצבים סימטריים בהם התנועה דומה משני הצדדים, בניגוד לקנטר וגאלופ שהם מקצבים א-סימטריים. ניתן להגדיר את המקצבים גם לפי קיומו או היעדרו של שלב השהיה (suspension) במקצב, בו כל ארבעת הגפיים יחד באוויר בשלב ההרמה. כמו כן, ניתן להגדיר מקצבים על פי מספר פעימות, בהתאם למספר הנחות הרגליים בכל צעד. מחקרים מצאו שסוס שעצר בצורה מרובעת ושווה, יתחיל בדרך כלל את התנועה הבאה עם הרגל הקדמית האחרונה שזזה, כאשר במעברים התחלת תנועה יכולה לכלול את שלב ההנחה או את שלב ההרמה. למשל, חוקרים מצאו באופן מפתיע כי במעבר מטרוט לקנטר, הרגל שתתחיל את התנועה בקנטר עשויה להיות הרגל הקדמית המובילה, ולא בהכרח הרגל האחורית החיצונית, כמו בהחלפת רגל בקנטר או במעבר מהליכה. זאת בהתאם לשלב בקשת המעבר, בהנפה או הנחה, עקב הצורך בהעברת המשקל לרגל קדמית על מנת לעבור מתנועה אלכסונית סימטרית לתנועה א-סימטרית. לצפייה בוידאו בהילוך איטי לחצו כאן. הבנה טובה יותר של מאפייני התנועה של הסוס במקצבים והתנועות השונות מאפשרת לנו להבין טוב יותר את המגבלות הפיזיות של כל סוס במצב מסוים ולהתייחס לכך באימון בהתאם. כמו כן, דיוק במועד הבקשות של הרוכב מאפשר מעברים ושינויים מדויקים יותר בתנועה, המאפשרים לסוס לשמור על איזון ושיווי משקל תחת האוכף בהתאם לתנועה הטבעית שלו. מקורות: P. McGreevy, J.W. Christensen, U.K. von Borstel, A. McLean (2018), Chapter 11: Biomechanics in Equitation Science. John Wiley & Sons Ltd, 2nd edition, pp.235-260. J. Robilliard, T. Pfau, A. Wilson (2006). Gait characterisation and classification in horses. The Journal of Experimental Biology (210), pp.187-197. C.A. Argue, H. Clayton, (1993), A study of transitions between the trot and canter in dressage horses. Journal of Equine Veterinary Science, 13 (3), pp.171-174.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על הגדילן המצוי?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של האספסת התרבותית. והפעם נדון ביתרונות של גדילן מצוי כתוספת למנה היומית. הגדילן המצוי, באנגלית: Milk Thistle, בלטינית: Silybum marianum הגדילן המצוי לא תמיד מוכר בשמו, אך נפוץ למדי במרעים ובשדות. מדובר בצמח חד שנתי ממשפחת המורכבים שנפוץ כצמח בר בישראל ובאירופה. סוסים לרב יעדיפו לאכול אותו כשהפרחים הקוצניים מלאים בזרעים להם מסגלים תכונות רפואיות יעילות מגוונות. הגדילן המצוי מהווה מזון מצוין ליותר מ-50 זנים שונים של חיידקים טובים מוכרים וידוע כקוטל חיידקים מזיקים ופתוגנים רבים. צמח זה מכיל פוליפנולים ופועל גם כנוגד חמצון ובעל תכונות רפואיות רבות המסייעות לתפקוד מערכת העיכול והכבד. בבני אדם זרעי הגדילן משמשים לתמיכה וטיפול במחלות כבד כרוניות מסוימות, אבנים בכיס המרה, עצירות, סכרת, ועוד. שימוש מבוקר בתמצית סטנדרטית של גדילן בכלבים נמצא יעיל במניעת פגיעה בכבד במחלות מסוימות. במחקרים בעכברים מצאו כי לתמצית הסטנדרטית גם השפעה נוגדת דלקת ואלרגיה במינונים שונים, וסייע בטיפול בכיבי קיבה בעכברים. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. בסוסים תמצית זרעי גדילן נמצאה כבעלת פוטנציאל טוב לשימוש כנגד רעלנים תוך-תאיים ובהפחתה בהפרדות העלעלים (למינה) בסוסים הסובלים מלמינייטיס. הגדילן המצוי מתאים לשילוב במינון נמוך כתוסף למנה היומית של הסוס, ולא כמזון עיקרי, בין אם כצמח שלם או זרעים. אך בהחלט כדאי להשאיר אותו במרעה ולהציע לסוס כשפוגשים בו בטיול. אך הגדילן לא מומלץ להאכלה לסוסות בהיריון, הנקה או לסייחים. מקורות: WHO monographs on selected medicinal plant (1999), Volume 2, pp. 300-316 M. Elghandour et al. (2018), Plant Bioactives and Extracts as Feed Additives in Horse Nutrition. Journal of Equine Veterinary Science, 69, pp. 66-77. K.D. Tinworth et al. (2010), Potential treatments for insulin resistance in the horse: A comparative multi-species review. The Veterinary Journal, 186, pp. 282-291. A. Zholobenko et al. (2016), Polyphenols from Silybum marianum inhibit in vitro the oxidant response of equine neutrophils and myeloperoxidase activity. Journal of Veterinary Pharmacology and Therapeutics, 39, pp. 592-601.

  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn

©Equida 2020