My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

הבעות פנים ככלי לזיהוי כאב בסוסים רכובים

הבעות פנים ככלי לזיהוי כאב בסוסים רכובים

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. (tal.nelken@mail.huji.ac.il) דמיינו שפגעתם עם הבוהן בפינת הדלת. אוו כואב! העיניים שלכם נעצמות, הפנים מתכווצות ואתם צולעים לעבר הכיסא הקרוב. כאשר אתם מתיישבים עליו באנחת רווחה, הרגל כבר פחות כואבת ושרירי הפנים נרגעים. מסתבר שגם לסוסים יש "פני כאב". מחקר שנערך באנגליה בסוסים צולעים רכובים הראה שישנן מספר הבעות פנים שמעידות על כאב. ממש כפי שאנחנו מכווצים את פנינו כשכואב לנו, כך גם הסוסים משנים את הבעת הפנים שלהם כשכואב להם. לפי המחקר, הבעות הפנים שהעידו על כאב בזמן תנועת הסוס כללו: אוזן אחת או יותר הפונה אחורה - שתי אוזניים אחורה הוא סימן מובהק לכאב, אך גם אוזן אחת הפונה אחורה והשנייה הצידה או קדימה העידו על כאב. סגירה חלקית או מוחלטת של העיניים פתיחה גדולה של העיניים כך שניתן לראות את לובן העין (sclera) - זוהי הבעה הידועה בדרך כלל כחלק מתגובת פחד בסוסים, אך הסוסים במחקר לא הראו תגובת פחד והבעה זו נעלמה כאשר העלימו את הכאב בסוסים, לכן החוקרים הסיקו שהבעה זו יכולה גם להביע כאב. פתיחת הפה מתג המשוך בצד אחד יותר מפה הסוס - וכן יותר משקל על מושכה אחת ו/או קושי בפנייה לצד אחד. ראש מסובב לצד סוס שראשו מאוד מעל המתג או מאוד מאחורי המתג (כך שזווית המצח של הסוס לפני או מאחורי האנך ביותר מ-30 מעלות) או שראשו אינו יציב כלומר זווית ראשו של הסוס יחסית לאנך משתנה בתדירות גבוהה. בתמונה 1: דוגמאות להבעות כאב בסוסים רכובים, קישור למקור. להרחבה והעשרה, לרשותכם קורס מקוון של ד"ר סו דייסון על 24 התנהגויות המעידות על כאב בסוס הרכוב המוצע על ידי ארגון אקוויטופיה הפועל בשיתוף פעולה עם אקווידע How to Recognize the 24 Behaviors indicating Pain in the Ridden Horse – Dr Sue Dyson לעומת זאת, הבעות פנים שנצפו בזמן הרכיבה בעיקר אצל סוסים בריאים ולא נראו כמעט בסוסים הצולעים כללו: שתי אוזניים קדימה ראש במנח עבודה, כלומר על המתג או מעט 'לפני' או 'מאחורי' המתג הפרשת רוק או קצף בפה הסוס בתמונה 2: אוזניים קדימה, סוס 'על המתג' (מצח מקביל לאנך), פה מקציף, קישור למקור. מקורות: 1. מאמר שפורסם במגזין המדעי העוסק בהתנהגות וטרינרית, שכותרתו "האם ניתן לקבוע נוכחות כאב בשרירי השלד באמצעות הבעות פנים בסוסים רכובים בשיטת FREeq?" Dyson, Sue, et al. "Can the presence of musculoskeletal pain be determined from the facial expressions of ridden horses (FEReq)?." Journal of Veterinary Behavior 19 (2017): 78-89. 2. מאמר שפורסם במגזין המדעי העוסק בהתנהגות וטרינרית, שכותרתו "פיתוח אתוגרם לתיאור הבעות פנים בסוסים רכובים בשיטת FEReq." Mullard, Jessica, et al. "Development of an ethogram to describe facial expressions in ridden horses (FEReq)." Journal of Veterinary Behavior 18 (2017): 7-12.

רווחת סוסים וחמורים - חמשת החופשים

רווחת סוסים וחמורים - חמשת החופשים

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. (tal.nelken@mail.huji.ac.il) לפני פריצת מגפת הקורונה היינו נוהגים לצאת לבלות, לפגוש חברים ומשפחה, ללכת לאירועים, לטייל ועוד. אך בתקופה האחרונה היו הגבלות רבות שמנעו זאת מאיתנו ורבים מצאו את עצמם יותר בודדים, משועממים, מתוסכלים ואף חווים דיכאון. התנאים המגבילים את אירועי החברה והפנאי בחיינו משפיעים על הרווחה שלנו, וכך גם אחזקת בעלי חיים בתנאים שלא מאפשרים להם חוויות מעשירות ומספקות עלול לגרום להם לחוות בדידות, שעמום, תסכול ודיכאון. בתחילת שנות ה-90 גיבשו את רשימת 'חמשת החופשים' – 5 עקרונות בסיסיים לרווחת חיות משק: חופש מרעב, צמא ותת-תזונה – גישה למקור מים נקי וזמין, מזון מזין שמאפשר לשמור על בריאות מלאה וחיוניות. (שוקת או דלי מים נקיים, חציר איכותי בכמות מתאימה). חופש מאי-נוחות וחשיפה למזג האוויר –אחזקה באזור המתאים לבעל החיים עם גישה למחסה ואזור מנוחה נוח. (לדוגמה – מחסה מהשמש / מהגשם). חופש מכאב, פציעות ומחלות –מניעת פציעות ומחלות– ככל האפשר, ואבחון וטיפול מהירים במידת הצורך (חיסונים, טיפולי שיניים, טילוף או פרזול בפרקי זמן מתאימים וטיפול וטרינרי במידת הצורך). חופש מפחד ומצוקה –אספקת תנאים וטיפול המאפשרים לבעל החיים לחיות ללא מצוקה (סביבה בטוחה ושקטה, ללא אלימות והענשה). חופש לבטא התנהגות נורמלית –מרחב מחייה מרווח מספיק, תשתיות מתאימות וחברה של בעלי חיים נוספים מתאימים. (תאים מרווחים, שחרור הסוסים לתנועה וחברה בגדרות או שטחי מרעה). משמעות המילה חופש ברשימת העקרונות היא 'חופשי ככל הניתן' ולא בהכרח חופשי לחלוטין. ברור שלא תמיד ניתן למלא את התנאים באופן מלא, לדוגמה לא תמיד ניתן למנוע כל מחלה או פציעה. לכן הבחירה במילה חופש עלולה להטעות ולכפות גישה שלא ניתן לקיים. כמו כן, החיים עם 'חמשת החופשים' מספקים תנאים בסיסיים להישרדות והיעדר סבל, אך לא בהכרח מספקים איכות חיים טובה. בנוסף קיימות ב'חופשים' סתירות מסוימות – לדוגמה, אם משחררים מספר סוסים יחד למרעה או גדרה מספקים להם חופש לבטא התנהגות נורמלית, אך הם עלולים לריב אחד עם השני ולהיפצע ובכך מונעים מהם חופש מכאב ופציעות. יתר על כן, אם מתבוננים במחקרים ביולוגיים מ-30 השנים האחרונות, לא ברור אם 'חמשת החופשים' הם באמת העקרונות החשובים ביותר להבטחת רווחת בעלי החיים. לפי מחקרים ביולוגיים עדכניים יש שני סוגים של חוויות שליליות ביונקים הנוצרות כתוצאה מקלט חושי (Sensory input): ביטוי של יציאה מאיזון או הפרעה במצב הפיזי הפנימי או התפקודי של בעל החיים. כגון קוצר נשימה, צמא, רעב, כאב, בחילה, סחרחורת, תשישות, חולשה, ותחושת חולי. ביטוי התורם להערכה הקוגניטיבית של הסביבה החיצונית של בעל החיים. כגון חרדה, פחד, פאניקה, תסכול, כעס, חוסר אונים, בדידות, שעמום ודיכאון. זיהו שחלק מהחוויות השליליות, בעיקר מהסוג הראשון, מהוות מרכיבים חיוניים להפעלת מנגנונים התנהגותיים בסיסיים הנחוצים להישרדות. החוויה השלילית גורמת לבעלי החיים להפעיל באופן מידי התנהגויות שמאפשרות להפסיק את החוויה השלילית. לדוגמה, צמא גורם לבעלי החיים לחפש מקורות מים, רעב גורם להם לחפש אוכל וכו'. חוויות שליליות מהסוג השני עשויות לנבוע מאחזקת בעל חיים חברותי באופן מבודד. ואילו, החזקת בעל חיים חברותי בחברת בעלי חיים אחרים מתאימים בסביבה מרווחת, בטוחה ועשירה בגירויים מספקת לבעל החיים הזדמנות לבצע התנהגויות שיתנו לו סיפוק והנאה. למשל, פעילויות של שיטוט וחיפוש מזון, גישה למזון מגוון, גישה לאזורי שחרור מרווחים עם חברת בעלי חיים נוספים. סוסים מעדיפים להיות עם סוסים נוספים מאשר להישאר בתא או בגדרה לבד. ההשפעות החיוביות הפוטנציאליות מתנאי מחייה כאלה כוללות נוחות, הנאה, עניין, ביטחון, ותחושת שליטה. חשוב להדגיש שבעל חיים הסובל מחוויה שלילית מהסוג הראשון, הקריטי להישרדות, לא יחפש לבצע התנהגויות חברתיות אלא קודם כל ינסה לספק את הצורך הנובע מהמצוקה שלו. לכן כמובן שהבסיס לרווחת בעלי החיים הוא סיפוק הצרכים הפיזיים הקריטיים להישרדותם. אך חמשת החופשים לא בהכרח נותנים מענה מספיק טוב לשמירה על רמת החיים של בעלי החיים, ודורשים חידוד והבהרה. בכתבה הבאה בסדרה נכיר את העקרונות העדכניים יותר לרווחת בעלי החיים, 'חמשת המרחבים' (דומיינים), ונבין את היתרונות בהשוואה לחמשת החופשים. מקורות: Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living”. Animals, 6, 21; Lee, J., Floyd, T., Erb, H. and Houpt, K. (2011). Preference and demand for exercise in stabled horses. Applied Animal Behaviour Science, 130 (3-4), 91-100. Goodwin, D., Davidson, H. P. B. and Harris, P. (2007). Responses of horses offered a choice between stables containing single or multiple forages. Veterinary Record, 160: 548-551. Collins, J., et al. "The structure and regulation of the Irish equine industries: Links to considerations of equine welfare". Irish veterinary journal 61.11 (2008): 746.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על אספסת?

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על אספסת?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. ונתחיל כמובן עם הכוכבת הבינלאומית - אספסת! האספסת התרבותית, באנגלית: Alfalfa, בלטינית: Medicago sativa. האספסת הינה צמח מוכר לרב, בין אם כחציר, כקוביות שחת דחוסות או בכופתיות. האספסת התרבותית היא צמח פורח רב שנתי שאורך חייו בין 4-8 שנים וגדל עד גובה מטר, כשמערכת השורשים שלו יכולה להגיע לאורך של כ15 מטרים. סוסים יעדיפו לרב לאכול את האספסת כשהיא יחסית נמוכה, כך שהערך התזונתי שלה גבוה יותר, כשהיא רכה ועשירה בסיבים מסיסים איכותיים. שחת אספסת איכותית נקצרת בשלב הפריחה, כך שניתן למצוא פרחים ויחס עלה-גבעול טוב (1:2) בחציר. בשלב זה בתהליך הגדילה של האספסת הנעכלות של הצמח במעי האחורי של הסוס טובה יותר והוא גורם לפחות תסיסה חיידקית. מחקרים שנערכו ב10 השנים האחרונות מציעים כי אספסת יעילה במינונים גבוהים לטיפול ומניעת כיבי קיבה (אולקוס), אך המנגנון לכך טרם ידוע במלואו. משערים כי הודות להרכב המינרלים וריכוז הסידן הגבוה בצמח, האספסת מסייעת בשמירה על רמת חומציות מאוזנת במערכת העיכול של הסוס. מצאו כי החומציות בקיבת הסוס יורדת משמעותית (ה-pH עולה) כחמש שעות לאחר אכילת חציר אספסת ביחס לחציר מסוגים שונים כמו שיבולת שועל או רודוס, ועל כן משמשת בטיפול בכיבים בשילוב עם טיפול ווטרינרי מתאים. האספסת אף מסייעת בשמירה על תנאים סביבתיים מיטביים לאוכלוסיית החיידקים במעי האחורי, במיוחד במצבים של שלשול כרוני או נפיחות. *שימו לב - חשוב לוודא שהחציר נקי מטפילים, עובשים ופטריות. בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות החציר, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. כמו כן, האספסת מהווה מקור נהדר לחומצות אמינו חיוניות, אבני הבניין של החלבונים, יחד עם ויטמינים ומינרלים שונים. לכן היא מהווה תוספת טובה לאיזון יחס המינרלים המצוי בשחת (חציר) ממשפחת הדגניים, כמו שיבולת שועל וחיטה. ומסייעת לשמירה על מצב גופני ושרירי גו בריאים באזור הגב מהגבנון ועד לזנב, המכונה טופליין (Topline) בסוסים, במיוחד בשלבי גדילה ופעילות גופנית מאומצת. האספסת מכילה פיטואסטרוגנים (הורמונים צמחיים) ולכן עשויה לסייע באיזון המערכת ההורמונלית בסוסות לאחר המלטה, לעומת זאת יש להקפיד על מינונים נמוכים בזמן היריון. חציר אספסת מתאים לרב לשילוב במנה היומית של הסוס בהיקף של עד 30% מהמנה היומית, כתלות בדרישות התזונתיות של הסוס ובעיות רפואיות קיימות כמובן. חשוב לזכור שהאספסת עשירה מאוד ומכילה גם סוכרים, ואף רכיבים אנטי-תזונתיים כגון ספונינים, העלולים לפגוע בכבר ובמערכת החיסונית במינונים גבוהים. ואף למרות יעילותה בהזנה יש גם סוסים שרגישים לצמח זה ועלולים לפתח תגובה אלרגית. ולכן חשוב להיוועץ בווטרינר או תזונאי, להקפיד על מינון מתאים ותמיד לשלב מזון חדש בהדרגה. מקורות: Francis, G., Kerem, Z., Makkar, H., & Becker, K. (2002). The biological action of saponins in animal systems: a review. British Journal of Nutrition, 88, pp. 587-605. British Journal of Nutrition(88), 587-605. Julliand, S., Martin, A., & Julliand, V. (2018). Effect of Dehydrated Alfalfa on Equine Gastric and Faecal Microbial Ecosystems. Livestock Science(215), 16-20. McAllister, T., Ribeiro, G., Stanford, K., & Wang, Y. (2020). Chapter 47: Forage-Induced Animal Disorders. In M. C. Kenneth J. Moore (Ed.), Forages: The Science of Grassland Agriculture, Volume II, Seventh Edition. (7th Edition ed., Vol. II, pp. 839-860). John Wiley & Sons Ltd.

חודש המודעות לכאב בבעלי חיים

חודש המודעות לכאב בבעלי חיים

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע חודש ספטמבר הוא חודש בסימן מודעות לכאב בבעלי חיים. בהמשך החודש נעלה כתבות ותכנים המתמקדים בחשיבות שבזיהוי כאב בסוסים וחמורים, אך אנו כמובן מעודדים מודעות לסימני כאב בכלל בעלי החיים שנמצאים תחת אחריותכם. זיהוי כאב בשלבים מוקדים יכול לסייע באיתור בעיות רפואיות לפני שהן מחמירות ומתדרדרות למצבים מסכני חיים. כמו כן, סימנים לכאב מסייעים לנו לשמור על רווחת בעלי החיים, על מנת שיהיו שמחים ובריאים תחת חסותנו. לנוחיותכם אינפוגרף לסימני כאב כלליים הנפוצים בבעלי חיים, אתם מוזמנים להפיץ את התמונה ולתייג אותנו #אקווידע ואת חודש המודעות #החופשמכאב לפרטים נוספים על חודש המודעות לכאב בבעלי חיים, וספציפית בסוסים וחמורים אתם מוזמנים לבקר באתר של ארגון IVAPM האקדמיה הוטרינרית הבינלאומית לטיפול בכאב. ואתם מוזמנים כמובן גם לעקוב אחר הכתבות השונות שיעלו בהמשך כאן באתר. צוות אקווידע מאחלים לכם ולבעלי החיים שלכם שנה טובה עם הרבה בריאות ורווחה טובה!

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על בקיה?

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על בקיה?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של פולי סויה במזון משלים. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של צמח הבקיה כמספוא. בקיה (באקיה), באנגלית vetch, בלטינית Vicia, היא צמח מטפס עשבוני הנפוץ באזורי חוף הים התיכון, שייכת לתת-משפחת הפרפרניים במשפחת הקטניות. ביניהם גם בקיית הגינה המוכרת לנו בשם פול. ישנם אף מיני בר אנדמיים (בלעדיים לארץ) הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל. נתמקד בשני זנים עיקריים למספוא בישראל: הבקיה התרבותית Vicia sativa– גידול מספוא בקרקע כבדה. הבקיה הבנגלית Vicia benghalensis – נפוצה כגידול מספוא בקרקע גירנית בישראל. צמחי הבקיה מכילים נוגדי חמצון וחומצות אמינו חיוניות, כולל מתיונין והיסטדין והן מגוון של ויטמינים ומינרלים. שריכוזם משתנה לאחר הפריחה ולאחר היווצרות הזרעים. בעוד הצמח הפורח בהחלט טוב ועשיר בערכים תזונתיים, הזרעים מכילים רכיבים בעייתיים רבים שעשויים להיות רעילים לסוסים (וגם למעלי גירה), כולל חומצת אמינו לא חלבונית בשם L.cavanine שהינה רעילה מאוד לבעלי חיים. לכן, חשוב לוודא שהחציר נקצר בזמן, בשלב הפריחה, ואינו מכיל זרעים כלל. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. ריכוז החלבון בבקיה התרבותית גבוה מאוד ועומד על כ 19-23% חלבון, בעוד הבקיה הבנגלית מכילה ריכוזים מעט יותר נמוכים העומדים על 16-20%. ואילו ריכוז הסידן הגבוה ביחס לזרחן, לכדי יחס ממוצע של 4-5:1 דורש התייחסות בהרכבת המנה היומית למאזן מינרלים אופטימלי. חציר הבקיה בעל רמת טעימות ונעכלות גבוהה. אך מכיוון שהצמח משתרע ולעיתים שכוב על הקרקע ובעייתי לקצירה, לרב נראה שחבילות החציר מלאות באבק, אדמה ואבנים. לכן, חשוב לבדוק היטב את חבילות החציר בטרם רכישה והאכלה. לסיכום, בקיה היא צמח מצוין לשילוב במנה היומית של הסוס, אך חשוב לשים לב שהיא עשירה בחלבון ורכיבים אנטי-תזונתיים, ולכן מומלץ שילוב זהיר של עד כ 30% מהמנה היומית לסוסים פעילים, בשילוב עם חציר ממשפחת הדגניים (חיטה, שיבולת וכד'), וככלל לא מומלצת כחציר עיקרי. מקורות: 1. Abbeddou, S. et al., 2011. Nutritional composition of lentil straw, vetch hay, olive leaves, and saltbush leaves and their digestibility as measured in fat-tailed sheep. Small Ruminant Research, (2011), 126-135, 96(2-3) 2. Abreu, J. M. F. ; Bruno Soares, A. M., 1998. Characterization and utilization of rice, legume and rape straws. Options Méditerranéennes. Série B, Etudes et Recherches, 17: 39-51

רווחת סוסים - מה שאנחנו יודעים משנה

רווחת סוסים - מה שאנחנו יודעים משנה

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 – International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. כאשר אקווטציה או אקווטיישן הינו מושג הנובע מהמילה הלטינית 'אקווידה' (Equidae), באנגלית 'אקוויין' (Equine), שמשמעה בני משפחת הסוסיים. מושג זה מתייחס לכלל פעולות האימון, האילוף והרכיבה על סוסים וחמורים, או כל פעולה הקשורה בעבודה ואינטראקציה בין האדם לבין בן משפחת הסוסיים. במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ליסה אשטון שהיא מאמנת רכיבה ומומחית בתחום מדעי האקוויטציה ורווחת סוסים ברכיבה ואימון, מייעצת להתאחדות הרכיבה הבינלאומית FEI, וארגונים בינלאומיים רבים אחרים בתחום. בהרצאה, ליסה עסקה בנושאים שונים ברווחת סוסים תחת הכותרת 'מה שאנחנו יודעים משנה' (What we know matters), ודיברה על כך שמה שאנחנו יודעים משפיע באופן ישיר על רווחת סוסים. מובא לכם להלן סיכום קצר של הנקודות העיקריות שהוצגו בהרצאה. הסקרנות היא המפתח לשיפור רווחת סוסים ובעלי חיים בכלל, אך סקרנות גם מעודדת פגיעות. זריעת סקרנות במוחותיהם של אשים מזכירה זריעת זרעים באדמה, אנחנו יכולים לבחור האם לתת לזרעי הסקרנות לראות אור שמש, לנבוט ולצמוח בנו או שאנחנו עלולים להשאיר אותם להתייבש ולקמול בחושך. כשאנחנו מזהים פער בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו עושים או פער בידע שלנו, זה בעצם הפתח לסקרנות. אך הפער הזה עלול לגרום לנו לאי-נוחות מכיוון שבעצם ההכרה בפער אנחנו מכירים במצב של אי-ודאות ומעין אשליה של חוסר אונים.
כשאנחנו יודעים יותר, או יותר טוב, כמו ב'אקוויטציה מבוססת עובדות' Evidence Based Equitation, רכיבה ואימון המבוססים על עובדות ומחקרים, אנחנו יכולים לעשות דברים בצורה טובה יותר למען הסוסים.

אז מה בעצם אנחנו יודעים?
להלן תמצית הדוגמאות שליסה הציגה. כאשר אנחנו יודעים עוד הרבה יותר מזה, וגם יש לנו תמיד עוד מה ללמוד. אימון כל בעלי החיים ממקם את המאמן כגירוי לכל ההתנהגויות, בין אם בצורה מכוונת או לא, לא הסביבה היא הגירוי, אלא האדם. ובמובן מסוים, גירוי משמעו שליטה. דומיננטיות באימון סוסים היא שיטה ומושג שנוצר על ידי האדם. כאשר בריחה (flight), לחימה (fight) ואדישות (אפטיה) הן כולן תגובות המביעות פחד. הסרת גירוי דחיה, או 'חיזוק שלילי', כולל שימוש בלחץ והרפיה. הוספת גירוי משיכה, או 'חיזוק חיובי', משמש לחיזוק של התגובות שאנחנו כן רוצים. שיטת תגמול משולבת, המשלבת חיזוק חיובי וגם חיזוק שלילי, היא יעילה יותר מכל אחת מהן בנפרד. מושגים מתוך ארגז הכלים לאימון סוסים להתרגל לדברים - תהליך הביטואציה, או הרגלה (Habituation) לגירויים. פרסים ותוצאות – שימוש בהתניה אופרנטית (Operant Conditioning), לחיזוק התנהגות המתרחשת באופן מקרי בתנאים מסוימים ותדירות הופעתה נשלטת על ידי תוצאותיה. רמזים ואותות - שימוש בהתניה קלאסית (Classical Conditioning), לחיזוק ההקשר בין תגובה לגירוי שאינו מותנה לבין גירוי מותנה. בניית התנהגויות שלב אחר שלב - עיצוב התנהגות (Shaping), תהליך המאפשר שכלול של תגובות פשוטות לכדי תגובה מורכבת. "כל עוד נשאיר את עינינו סגורות לאופן בו סוסים באמת מרגישים, האמת על סוסים לעולם לא תצא לאוויר העולם". ליסה אשטון (2019) ליסה הזכירה את הסרט מטריקס כמטפורה לשיטות באימון סוסים. ניו (הדמות שגילם קיאנו ריבס) חשד שיש איזושהי תקלה בעולם שלו, והסקרנות שלו גרמה לו לחפש את המקור לתקלה. ומורפיוס הבטיח לניו שאם ייקח את הקפסולה האדומה הוא יקבל את האמת, אבל אם ייקח את הקפסולה הכחולה יוכל לחזור חזרה לחיים הקודמים שלו ושום דבר לא ישתנה. כך בעצם הקפסולה האדומה מייצגת את האמת, את המידע המבוסס על עובדות ואיך סוסים באמת מרגישים בהקשר לשיטות אימון שונות. להכיר בסקרנות ולקבל ידע נוסף. ואילו בבחירה בקפסולה הכחולה, אנחנו בעצם מפספסים את האמת וחוזרים למציאות המדומה שלנו. שזה בסדר, אבל אנחנו בעצם מפסידים את המציאות האמיתית של איך הסוס שלנו מרגיש ואיך הפעולות שאנחנו בוחרים לבצע באמת משפיעות עליו.

ולכן, מי שאנחנו משנה יותר ממה שאנחנו יודעים.
שכן, כולנו אחראים למה שהופך למקובל באימון וברכיבה על סוסים, למה שנחשב אופנתי או לגיטימי, ומחפשים אישור חברתי. אך אם נשנה את התפיסה של מה שנחשב לגיטימי, בהתאם למה שבאמת תומך ברווחה של הסוס, זה יהיה המפתח ליצירת השינוי האמיתי עבור הסוסים. מקור: סיכום הרצאה של ליסה אשטון (EquiCoach.life) שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020 Lisa Ashton, ISES 2020. What we know matters

רווחת סוסים וחמורים - חמשת המרחבים (דומיינים)

רווחת סוסים וחמורים - חמשת המרחבים (דומיינים)

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. (tal.nelken@mail.huji.ac.il) לפני פריצת מגפת הקורונה היינו נוהגים לצאת לבלות, לפגוש חברים ומשפחה, ללכת לאירועים, לטייל ועוד. אך בתקופה האחרונה היו הגבלות רבות שמנעו זאת מאיתנו ורבים מצאו את עצמם יותר בודדים, משועממים, מתוסכלים ואף חווים דיכאון. התנאים המגבילים את אירועי החברה והפנאי בחיינו משפיעים על הרווחה שלנו, וכך גם אחזקת בעלי חיים בתנאים שלא מאפשרים להם חוויות מעשירות ומספקות עלול לגרום להם לחוות בדידות, שעמום, תסכול ודיכאון. בכתבה הראשונה בסדרה תיארנו את חמשת החופשים עקרונות להבטחת הרווחה לבעלי חיים: 1) חופש מרעב, צמא ותת-תזונה 2) חופש מאי-נוחות וחשיפה למזג האוויר 3) חופש מכאב, פציעות ומחלות 4) חופש מפחד ומצוקה 5) חופש לבטא התנהגות נורמלית הסברנו את הבעייתיות שבשימוש במילה 'חופש'. וכי החופשים מתייחסים בעיקר להפחתת מצוקות הישרדותיות אך הם אינם מבטיחים בהכרח חיים 'טובים', הכוללים חוויות חיוביות ומעשירות. לכן, החוקרים מלור וריד (Mellor & Reid) גיבשו רשימה חדשה של 5 עקרונות חמשת המרחבים (domains), לרווחת בעלי החיים: עקרונות אלה מדגישים יותר את החשיבות של ההתנהגות, כולל אינטראקציה עם בני אדם, והמצב הרגשי/מנטלי של בעלי החיים לעומת גישת חמשת החופשים. בנוסף, הם מדגישים שהיעדר הסבל מחוויה שלילית לא שקול בהכרח לחוויה חיובית. מטרת המודל היא לאפשר מסגרת שיטתית, מובנית, ויסודית כדי להעריך את מצב הרווחה של בעל החיים. המטרה של כל מרחב היא להפנות תשומת לב לתחומים שהכי רלוונטיים לצורך הערכת מצב הרווחה של בעלי חיים. מרחבים 1-3 המתייחסים לתזונה, סביבה ובריאות, משויכים לתחום ההישרדות. ניתן למדוד חוויה שלילית ומצוקה המשויכים למרחבים אלה באופן פיזיולוגי, פתולוגי וכד'. לדוגמה מחלה ניתן לאפיין על ידי מדידת חום, דופק ולחץ דם, בדיקת דם, שתן וצואה ועוד. כאמור, תחושת המצוקה באחד מהמרחבים האלה יכולה לנבוע ממנגנון גנטי הישרדותי שגורם להתנהגות מתאימה מצד בעל החיים, ומאפשרת לו לשרוד את המצב השלילי שנקלע אליו. מרחב 4 המתייחס לאינטראקציות ההתנהגותיות, מדגיש את חשיבות ההתנהגות של בעל החיים כמדד לאופן בו הוא תופס את סביבתו. מרחב זה מדגיש את ההתנהגויות היזומות, הדורשות גמישות בתגובה לסביבה משתנה ואירועים (לרוב לא צפויים) שמתרחשים בסביבתו. כאשר בעלי החיים משתתפים בהתנהגויות רצוניות, יזומות ומכוונות מטרה, ניתן לראות בבירור הפעלת יוזמה בניגוד להתנהגויות הישרדותיות הנובעות ממצוקה במרחבים 1-3. ניתן לחלק אינטראקציות התנהגותיות לשלושה סוגים עיקריים עליהם נרחיב בכתבה הבאה בסדרה: עם הסביבה (לבד) עם בעלי חיים אחרים עם בני אדם מרחב 5 מתייחס לתפיסה המנטלית והרגשית של בעל החיים, כשילוב כל המרחבים האחרים לכדי השפעתם על מצב הרווחה הכללי. לסיכום, מודל חמשת המרחבים הוא מודל עדכני לרווחת בעלי חיים, המדגיש לא רק את חשיבות הרווחה הפיזית, אלא גם את חשיבות ההתנהגות והמצב הרגשי והמנטלי של בעלי החיים. גישה זו תואמת את מסקנות המחקרים הביולוגיים העדכניים ביותר הקשורים לרווחת בעלי חיים. ניתן לאמץ מתוך מודל "חמשת המרחבים" קווים מנחים לגידול בעלי חיים בתנאים המאפשרים להם איכות חיים טובה, ועל כך ועוד נרחיב בכתבה הבאה. מקורות: Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living”. Animals, 6, 21; 1. Mellor, David J., et al. "The 2020 Five Domains Model: Including Human–Animal Interactions in Assessments of Animal Welfare." Animals 10.10 (2020): 1870.

איכות תזונתית של חציר לסוסים: מה אנחנו צריכים לדעת לעתיד?

איכות תזונתית של חציר לסוסים: מה אנחנו צריכים לדעת לעתיד?

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי לתזונת סוסים GANS 2020 - Global Animal Nutrition Summit מטעם אוניברסיטת Guelph בקנדה, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. במהלך הכנס הוצג על ידי מ.ק. הוטאט, נ. רואיז-סוארז ומ. הסטה מאוניברסיטת גאנט בבלגיה מאמר סקירת מחקרים בנושא האיכות התזונתית של חציר לסוסים בראיה לעתיד. מובא לכם להלן תרגום תקציר המאמר. צמחי מספוא שעשירים בסיבים תזונתיים מהווים חלק משמעותי והכרחי מהתזונה של הסוס. סוסיים מתבססים על עיכול בתסיסה של סיבים תזונתיים לכדי חומצות שומן קצרות שרשרת להפקת אנרגיה במעי האחורי. על מנת לשמר אוכלוסיית חיידקית תפקודית תקינה, סוס בוגר זקוק לפחות ל-1.5% ממשקל גופו בחומר יבש של צמחי מספוא בתזונה היומית שלו. חציר (שחת) הוא מספוא שמשומר עם לפחות 80% חומר יבש. אולם, קיימים הרבה סוגים שונים של חציר ובאיכות משתנה, מה שמקשה על תכנון תזונה המבוססת על חציר בלבד שמכסה את כל הדרישות התזונתיות של הסוס. חציר באיכות גבוהה מכיל ריכוז גבוה יותר של נוטריינטים (רכיבים תזונתיים) ואנרגיה. חציר מצמחים עשבוניים שדל בסיבים גסים (עד 280 גרם לק"ג חומר יבש) מכיל ריכוז אנרגיה גבוה יותר. כאשר ניתן לענות על הדרישות האנרגטיות של סוס ממוצע בפעילות במספוא גס עם ריכוז אנרגיה גבוה. המושג של 'איכות תזונתית' של חציר תלויה במספר גורמים. ביניהם בגרות הצמח בזמן הקציר, שהוא אחד הגורמים החשובים ביותר. צמחים בוגרים יותר מכילים פחות אנרגיה, חלבון גס ומינרלים מאשר שחת צעירה בזמן הקציר. סוג הצמח גם משפיע על הערך והאיכות התזונתית שלו. קיימות שתי קבוצות עיקריות של חציר: קטניות ודגניים או עשבוניים. שחת קטניות מכילה ריכוזי חלבון ומינרלים גבוהים יותר מאשר שחת דגניים. אופן הגידול והניהול של השדות והמרעים, והן תנאי האחסון יכולים גם הם להשפיע על איכות השחת. בפועל, בעלי סוסים לא תמיד מעריכים את איכות החציר בצורה טובה. אולם, ניתן בקלות להעריך זאת בבדיקה לפי מראה, ריח ומרקם. לפי המראה, המספוא צריך לכלול יחס עלים-לגבעול גבוה (הרבה עלים) וגבעולים בעלי קוטר קטן יחסית. נוכחותם של מספר שיבולים, גרעינים ופריחה הם סמנים לצמח מבוגר יותר. חציר ירוק לרב עשיר יותר באנרגיה, חלבון גס וויטמינים ביחס לחציר צהבהב יותר. ריח מתוק הוא סממן לחציר באיכות גבוהה. מרקם קשיח וגס בלחיצה ומעיכה הוא סימן לחציר באיכות נמוכה. אולם בדיקה מיקרוסקופית היא דרך טובה להעריך איכות של חציר, ניתן להעריך ערך תזונתי בחציר גם באמצעות אנליזה (בדיקה) כימית. זו תיתן יותר מידע על יחסי הסיבים בצמח (כגון NDF, ADF, ADL). לא רק ערכים תזונתיים חשובים בחציר, אלא גם הזמינות של הנוטריינטים. לכן, ניתן להעריך את הנעכלות של המספוא על ידי בדיקות מעבדה לנעכלות בשיטות שונות, לרב בבדיקת מבחנה חוץ גופית המדמה את התהליך במערכת העיכול של בעל החיים. נדרשים מחקרים נוספים להרכב תזונתית ונעכלות של חציר שמבוססים על שיטות שונות, כמו גם התחשבות בקיימות בעתיד. כאשר קיימת קורלציה (התאמה) חיובית בין פליטת מתאן לעיכול סיבים קשים לעיכול בתזונה של הסוס. והאכלת שחת חציר באיכות טובה יותר עשויה להיות מקיימת וידידותית יותר לסביבה. בעתיד, מומלץ כי בעלי סוסים ווטרינריים יהיו מעורבים בפעולות להגדלת יכולת המעורבות שלהם בביצוע הערכות לחציר. מקור: תרגום תקציר הרצאה מכנס GANS 2020, אוגוסט 2020 מ.ק. הוטאט, נ. רואיז-סוארז ומ. הסטה מאוניברסיטת גאנט בבלגיה M.-C. Hottat, N. Ruiz-Suarez, Y. Lyu, M. Hesta, 2020. Nutritional quality of hay for horses: what do we need to know for the future?

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על הגדילן המצוי?

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על הגדילן המצוי?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של האספסת התרבותית. והפעם נדון ביתרונות של גדילן מצוי כתוספת למנה היומית. הגדילן המצוי, באנגלית: Milk Thistle, בלטינית: Silybum marianum הגדילן המצוי לא תמיד מוכר בשמו, אך נפוץ למדי במרעים ובשדות. מדובר בצמח חד שנתי ממשפחת המורכבים שנפוץ כצמח בר בישראל ובאירופה. סוסים לרב יעדיפו לאכול אותו כשהפרחים הקוצניים מלאים בזרעים להם מסגלים תכונות רפואיות יעילות מגוונות. הגדילן המצוי מהווה מזון מצוין ליותר מ-50 זנים שונים של חיידקים טובים מוכרים וידוע כקוטל חיידקים מזיקים ופתוגנים רבים. צמח זה מכיל פוליפנולים ופועל גם כנוגד חמצון ובעל תכונות רפואיות רבות המסייעות לתפקוד מערכת העיכול והכבד. בבני אדם זרעי הגדילן משמשים לתמיכה וטיפול במחלות כבד כרוניות מסוימות, אבנים בכיס המרה, עצירות, סכרת, ועוד. שימוש מבוקר בתמצית סטנדרטית של גדילן בכלבים נמצא יעיל במניעת פגיעה בכבד במחלות מסוימות. במחקרים בעכברים מצאו כי לתמצית הסטנדרטית גם השפעה נוגדת דלקת ואלרגיה במינונים שונים, וסייע בטיפול בכיבי קיבה בעכברים. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. בסוסים תמצית זרעי גדילן נמצאה כבעלת פוטנציאל טוב לשימוש כנגד רעלנים תוך-תאיים ובהפחתה בהפרדות העלעלים (למינה) בסוסים הסובלים מלמינייטיס. הגדילן המצוי מתאים לשילוב במינון נמוך כתוסף למנה היומית של הסוס, ולא כמזון עיקרי, בין אם כצמח שלם או זרעים. אך בהחלט כדאי להשאיר אותו במרעה ולהציע לסוס כשפוגשים בו בטיול. אך הגדילן לא מומלץ להאכלה לסוסות בהיריון, הנקה או לסייחים. מקורות: WHO monographs on selected medicinal plant (1999), Volume 2, pp. 300-316 M. Elghandour et al. (2018), Plant Bioactives and Extracts as Feed Additives in Horse Nutrition. Journal of Equine Veterinary Science, 69, pp. 66-77. K.D. Tinworth et al. (2010), Potential treatments for insulin resistance in the horse: A comparative multi-species review. The Veterinary Journal, 186, pp. 282-291. A. Zholobenko et al. (2016), Polyphenols from Silybum marianum inhibit in vitro the oxidant response of equine neutrophils and myeloperoxidase activity. Journal of Veterinary Pharmacology and Therapeutics, 39, pp. 592-601.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על תלתן?

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על תלתן?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות של עשב היבלית כמזון גס עיקרי דל סוכרים. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של התלתן. נתמקד בשני זנים עיקריים של צמח התלתן המשמש במספוא, באנגלית: Clover תלתן אדום - Trifolium pratense - נפוץ יותר באירופה תלתן אלכסנדרוני (לבן) - Trifolium alexandrinum - נפוץ כגידול מספוא בישראל, מכונה גם תלתן מצרי צמח התלתן נפוץ בישראל בשדה, כחציר או בשחמיץ. מדובר בצמח חד-שנתי ממשפחת הקטניות, כאשר קיימים מינים שונים של תלתן הגדלים ומגודלים בישראל וברחבי העולם. בישראל לרב מגדלים למספוא את התלתן האלכסנדרוני בעל הפריחה הלבנה, לעומת התלתן האדום המוכר יותר באירופה. צמחי התלתן עשויים לגרום להגברת ייצור רוק ותופעת ריור מוגבר בסוסים. לרב מדובר בתגובה לרעלנים הנוצרים על ידי עובשים מסוג Rhizoctonia leguminicola או Cymodothea trifolii המופיעים ככתמים שחורים על גבי העלים. עובשים אלו עלולים לגרום לרגישות יתר לשמש בעור הסוס ולפגיעה בכבד. לכן, חשוב להקפיד ולסלק חציר נגוע המציג כתמים שחורים כאלו על מנת לשמור על בריאות הסוס. ובמידה והסוס מייצר רוק באופן מוגבר, מומלץ לוודא שהוא מקבל מספיק מים בכדי להפחית סיכון להתייבשות ולהתייעץ עם וטרינר. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. צמחי התלתן מכילים באופן טבעי פיטואסטרוגן (הורמון אסטרוגן צמחי) ולכן עשויה להיות להם השפעה על המערכת ההורמונלית והן על קרישת הדם. לכן, יש לנקוט משנה זהירות בהזנת סוסות בהיריון או מניקות בתלתן, ולהיות ערניים לבעיות בקרישת דם בסוסים עם בעיות רפואיות מסוימות. במקרים מסוימים יהיה צורך בהזרקת ויטמין k או שילוב מזון עשיר בויטמין K. כמו כן, התלתן מכיל ריכוזים גבוהים של יחסית של סאפונינים ואנטי-נוטריינטים אחרים היכולים לפגוע בכבד ובמערכות שונות במינונים גבוהים לאורך זמן. אחוז החלבון בחציר תלתן אלכסנדרוני הנפוץ בישראל נע לרב בין 13-16%, לעומת בתלתן אדום הנפוץ באירופה שיכול להכיל עד 18% חלבון. כמו כן, חשוב לזכור כי החלבון בצמח התלתן אינו מספק לסוסים את כל חומצות-האמינו החיוניות (אבני הבניין של החלבונים) הדרושות להם. שכן, סוסים אינם יכולםי לייצר בעצמם חומצות-אמינו מסוימות, וחייבים לקבל אותם מהמזון, ולכן הן נקראות חיוניות. חסר בחומצות-אמינו חיוניות, מאפיין מקורות חלבון לא איכותיים, ובסוסים מסוימים לאורך זמן עלול להתבטא בעיכוב התפתחותי, פגיעה בכושר הגופני וקושי בבניית שריר (תופעת הטופליין הירוד). עודפי החלבון שאינו איכותי, וחלק גדול ממנו אינו משמש את הסוס, מופרשים בעיקר בשתן. ולכן יחד עם פיטוכימיקלים המגבירים יצירת שתן, כמויות גדולות של תלתן במנה היומית עשויים לגרום להשתנה מוגברת, והגדלת ריכוז האמוניה בשתן. זו עלולה להיות בעיה משמעותית בסוסים החיים באורווה, כגורם סיכון להפרעות בדרכי הנשימה, ובסוסים עם רגישויות אחרות. אולם, ידוע כי לצמחי התלתן יש השפעה נוגדת דלקת ועוויתות, ולכן שילוב תלתן איכותי עד 20-30% מהמנה היומית עשוי לסייע בתהליכי שיקום לאחר פציעות אורטופדיות. אך חשוב לדעת גם שהתלתן עשיר בפיטו-כימיקלים (חומרים צמחיים פעילים) העשויים לעקב פעילות של תרופות מסוימות, ולכן במידה והסוס מקבל תרופות באופן תדיר, יש לוודא שאין מניעה ממתן תלתן (קונטרא-אינדיקציה). בכל מקרה, לא מומלץ להזין סוסים בתלתן כמזון גס עיקרי, אלא כתוספת למזון גס איכותי דל ומאוזן יותר ממשפחת הדגניים. מקורות: 1. Day, A., & Taher, F. (1984). Hay from barley and berseem clover in a semiarid environment. Journal of the Arizon-Nevada Academy of Science, 19(2), 111-114. 2. Kagan, I. (2016). Blackpatch of Clover, Cause of Slobbers Syndrome: A Review of the Disease and the Pathogen, Rhizoctonia leguminicola. Frontiers in Veterinary Science, 3, 1-9.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על עשב זון?

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על עשב זון?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של תלתן כתוספת למזון הגס העיקרי. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של עשב זון כמספוא. עשב זון, באנגלית: Ryegrass, בלטינית: Lolium perenne, הינו עשב רב-שנתי ממשפחת הדגניים, נוח לגידול בעיקר בצפון הארץ. מאופיין בשיבולית פחוסה דמוית חרב ללא מלענים, מה שמקנה לו יתרון משמעותי בהאכלת סוסים. מינים מסוימים נפוצים כעשבים שוטים ובעייתיים בעיקר בשדות חיטה, אך הזון הרב-שנתי יעיל כצמח מרעה ומספוא, אף שאינו נפוץ כגידול בישראל. אין הרבה מידע על הרכב הפיטוכימיקלים והתכונות הטיפוליות של זון, אך הוא מוכר כמזון גס דל עד בינוני מאוזן יחסית המתאים לשילוב עם מקורות מזון נוספים למנה היומית. ריכוז החלבון בעשב זון מתון יחסית ועומד על כ 10% חלבון, כאשר יחס הסידן-זרחן בחציר זון מאוזן ועומד על כ 2:1 לערך (כאשר יחס אידיאלי לסוסים במנה היומית הוא 2.1:1). הצמח מכיל מגוון של ויטמינים ומינרלים בריכוז בטוח ויעיל לסוסים. נמצא קשר בין הזנת סוסים בעשב זון רב-שנתי לבין תסמונת נוירולוגית המכונה 'סטאגרס' (staggers) או בתרגום לעברית 'התנודדות', כתוצאה מזיהום של מיקוטוקסין (רעלן המופרש מפטריות). תסמונת זו מופיעה בסוסים שאכלו חציר או עשב זון טרי שנגוע בזיהום של פטרייה בשם Neotyphodium lolii. פטרייה זו נפוצה בעיקר באקלים טרופי, ולכן פחות נפוצה בישראל. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. על כן, עשב זון יכול לשמש כחציר או כעשב טרי מאוזן במרעה בצורה בטוחה יחסית לסוסים, אך חשוב מאוד להקפיד להשלים ויטמינים ומינרלים ממקור אחר, כמו סוג נוסף של חציר, כופתיות חציר, או מזון מרוכז בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס. ותמיד להקפיד על איכות הצמח ונקיונו ממזהמים שונים. מקורות: 1. Johnstone, L. K., & Mayhew, I. G. (2013). Flow-mediated K+ secretion in horses intoxicated with lolitrem B (perennial ryegrass staggers). New Zealand Veterinary Journal, 3(61), 159-164. 2. Woolford, M., & Tetlow, R. (1984). The effect of anhydrous ammonia and moisture content on the preservation and chemical composition of perennial ryegrass hay. Animal Feed Science and Techology(11), 159-166.

ביומכניקה ותיאורית הלמידה בדרסז' – חלק ב

ביומכניקה ותיאורית הלמידה בדרסז' – חלק ב

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ד"ר אנדרו מקליאן שהוא ממייסדי הארגון ISES, זואולוג, דוקטור לפסיכולוגיית אימון סוסים ומרצה באוניברסיטאות וכנסים ברחבי העולם, פיתח ומנהל את המרכז להתנהגות סוסים באוסטרליה ומאמן רכיבה ותיק שהתחרה ברמת גרנד-פרי בקפיצות ובדרסז'. בהרצאה ד"ר אנדרו מקליאן דיבר על הקשר והאינטראקציה בין ביומכניקה ותיאורית הלמידה ברכיבה, בדגש על התנועות השונות בדרסז' והקשר בין תהליך הלמידה, עיבוד הגירויים והאותות במוח והתגובה בתנועה של הסוס. כאשר המטרה העיקרית בדרסז' ובאימון סוסים בכלל, היא ליצור מצב של תנועה הרמונית בתגובה יעילה לגירויים קלים תוך שמירה על רווחת הסוס. בחלק א' תיארנו את המקצבים והתנועות השונות בדרסז', והזכרנו שיטות שונות בלמידה אסוציאטיבית לאימון תוך התייחסות לחלק מהאזורים במוח שרלוונטיים ללמידה יעילה. וכעת, נמשיך בעקרונות הביומכניקה שד"ר אנדרו מקליאן תיאר בהקשר לדרסז' ורכיבה על סוסים. כאשר תנועת רגליים קדימה נחשבת להארכה (protraction), אחורה היא נסיגה (retraction) ולצדדים היא הצדדה לקירוב או ריחוק בהתאמה (abduction, adduction). בעוד השלבים בתהליך התנועה, כוללים את שלב הנפת הרגל באוויר (swing) ושלב הנחת הרגל על הקרקע (stance). בלימוד ועיצוב תנועות חשוב לשמור על תהליך הדרגתי של לחץ-והרפיה בתזמון של 1-3 פעימות בקצב או כשתי שניות; 1. הבקשה – שימוש בעזרים קלים בצורה עדינה, למשל הגברה ראשונית של הלחץ ברגל או המתח במושכות. 2. עידוד ודרישה – שימוש חזק יותר בעזרים. 3. תודה – הרפיה ושחרור הלחץ או המתח כפרס מחזק, הסרת הלחץ בחיזוק שלילי. קצב או תדירות המקצבים השונים תלוי בין השאר בגודל או גזע הסוס, לפונים לדוגמא קצב מהיר יותר מרב הגזעים הגדולים. כאשר הקצב הממוצע למקצבים השונים בדרסז' הוא יחסית אחיד, כלהלן; הליכה – 50-60 פעימות בדקה טרוט עבודה – 70-80 פעימות בדקה טרוט מכונס – כ-65 פעימות בדקה פיאף – 55-60 פעימות בדקה קנטר עבודה – 70-110 פעימות בדקה קנטר מכונס – 80-90 פעימות בדקה כאשר מקצבים מכונסים ברמה גבוהה יותר הם איטיים יותר ותהליך הלמידה שלהם כולל האטה של הקצב במקצב עצמו. למשל, טרוט מכונס ופיאף הם בעצם מקצבי טרוט ברמה גבוהה יותר, איטיים יותר וכוללים זמן הנפת רגל ארוך יותר. הפעלת העזרים בזמן הנפת הרגל יעילה יותר לשליטה מודעת וקואורדינציה טובה יותר, לעומת המגבלות המכניות הקיימות בזמן הנחת הרגל. ולכן יש ערך משמעותי לאימון בהילוך איטי בהליכה, בה רמת השליטה גבוהה וניתן להשפיע בנפרד על כל רגל בארבע הפעימות יחסית בקלות. מחקרים שונים מצאו כי תנוחת הראש והצוואר, או אורך האף-צוואר וגובה הקודקוד (poll), של הסוס נמצאת בקשר ישיר עם אורך הצעד, כחלק מהמכניקה של הכינוס או הארכת הצעד. בין השאר, כשאנחנו מנמיכים את ראש הסוס בעבודה זה עשוי להוריד את לחץ הדם של הסוס עקב השפעה על קולטנים בכלי הדם של הסוס. התנועות השונות בדרסז' משלבות שרשרת תגובות רציפות עם מגוון שינויים בכיוון וקצב תנועת הרגליים כמו גם בתנוחת הצוואר והראש, והסדר ביניהם, לדוגמא; שולדר-אין (Shoulder-in) – הצדדת הרגליים הקדמיות ותנועה קדימה. טראברס (Travers) ורנברס (Renvers) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים האחוריות. פירואט (Pirouette) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים הקדמיות והאחוריות, לכדי סיבוב במקום על רגל ציר. האף-פאס (Half-pass) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים הקדמיות והאחוריות, לכדי תנועה צידית קדימה. פסאז' (Passage) – טרוט איטי ואז קצר וגבוה. פיאף (Piaffe) – טרוט קצר ואז איטי וגבוה. ההמשך בחלק ג' – אסימטריה והקשר בין מגבלות ביומכניות לתנועה ולמידה. מקור: סיכום הרצאה של ד"ר אנדרו מקליאן שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020 Interaction of biomechanics and learning theory in dressage, Dr. Andrew McLean