My Items

בחירת חציר איכותי היא הבסיס לתזונה נכונה ובריאה לסוסים ולחמורים. מערכת העיכול שלהם התפתחה לאורך מיליוני שנים כדי לעכל סיבים תזונתיים דלים במשך שעות רבות במהלך היום. לכן, המפתח לשמירה על בריאות הסוס או החמור הוא שקודם כל מתחילים מהמזון הגס. הראשון בסדר העדיפויות, הראשון בסדר ההאכלה והראשון בפתרון בעיות. מזון גס איכותי תומך בבריאות, בביצועים מיטביים וגם בחיסכון כלכלי משמעותי. המדריך המלא לבחירת חציר איכותי לסוסים וחמורים מורכב ממספר חלקים שיפורסמו מדי שבוע. מתחילים ממזון גס – התאמה לפיזיולוגיה, אקלים ופעילות בחלק זה במדריך נסקור את העקרונות המרכזיים לבחירת חציר איכותי, נבין את חשיבות סוג הצמח וגיל הצמח בקציר, ונלמד כיצד להתאים את התזונה לסוס, לחמור ולאקלים הישראלי. התאמה למערכת העיכול של הסוס סוסים התפתחו לאכילת סיבים צמחיים דלים לאורך רוב שעות היממה כמקור האנרגיה העיקרי והבריא ביותר לסוס. המעי העיוור והמעי הגס של הסוס משמשים כמיכל תסיסה בו אוכלוסיית חיידקים ומיקרואורגניזמים המפרקים את הסיבים האלו. לכן, התזונה של סוסים תמיד תתחיל קודם כל ממזון גס - כלומר, סיבים, בד"כ חציר. כאשר חציר איכותי חייב להוות לפחות 75% מהארוחה היומית של הסוס, ובמשקל של לפחות 1.5% ממשקל גוף הסוס בחומר יבש מדי יום. כך נשמר תפקוד תקין של מערכת העיכול, וניתן להפחית מחלות והפרעות במערכת העיכול כמו קוליק, ומתקבל מקור אנרגיה יציב ובריא. התאמת איכות הסיבים איכות הסיבים בחציר משפיעה על יכולת ספיחת הנוזלים, אופי התסיסה החיידקית במעי, רמת הנעכלות ויעילות תהליך העיכול וניצול האנרגיה. ככל שאיכות הסיבים טובה יותר - הנעכלות טובה יותר, יותר אנרגיה מנוצלת בצורה יעילה יותר, ויותר נוזלים חופשיים לשמש את שאר מערכות הגוף של הסוס. כשאיכות הסיבים ירודה יותר - הסיכויים להשמנת יתר ולהתייבשות גבוהים יותר, וכך גם שינויים ביציאות והפרעות במערכת העיכול. אף על פי כי לעיתים יש מקום לשילוב של תחליפי סיבים או בתוספות של חציר מעובד בתזונה היומית (כמו כופתיות וקוביות דחוסות), ואף בהשלמת התזונה באמצעות מוצרי תערובת מסוגים שונים - צמצום המזון הגס לטובת מזון מרוכז הוא טעות חמורה שלצערנו נפוצה מדי. לכן, חשוב להקפיד על מינימום של חציר איכותי בתפריט, במהלך כל השנה. התאמת סוג החציר - סוג הצמח תוכלו למצוא מידע מפורט יותר על כל אחד מסוגי הצמחים הנפוצים כחציר לסוסים בכתבות נרחבות באתר, אך לנוחיותכם, סיכום כללי על קבוצות הסוגים. דגניים קלאסיים ( שיבולת שועל , חיטה) -  הנפוצים והנגישים ביותר בישראל. לרוב מספק רמת אנרגיה בינונית. עם זאת, אם הוא נקצר מאוחר כשהגרעין כבר מלא, רמות העמילן בו עלולות להיות גבוהות מדי, במיוחד בחציר חיטה. כשחציר חיטה גם מכיל מלענים אשר עלולים לגרום לפציעה ברקמת החניכיים ובמערכת העיכול. ​ קטניות ( בקיה , תלתן , אספסת ) -  עשירים מאוד בחלבון ובסידן. מתאימים לסייחים בגדילה, סוסות מיניקות או תמיכה במצב גופני ופעילות גופנית מאומצת. עם זאת, רמות החלבון הגבוהות (שעשויות לחצות את רף ה-18%) מטילות עומס על הכליות לשם פינוי עודפי החנקן דרך השתן (מה שמוביל לשתייה והשתנה מרובות), ולכן נהוג לשלב חציר קטניות רק כתוספת חלקית למנה כעד 20-30% מהמנה היומית ולא כבסיס הבלעדי או העיקרי. כאשר אספסת היא הקטנית המועדפת מכיוון שמכילה פחות סוכרים מהשאר. ​ עשבים דגניים ( יבלית , זון , טף , רודוס):  מתאימים יותר לרב הסוסים ובמיוחד לסוסים הסובלים מהשמנת יתר, הפרעות מטבליות, והיסטוריה של למיניטיס. צמחים אלו מכילים פחות סוכרים ועמילנים, ואיכות הסיבים בהם טובה יותר. גיל הצמח בקציר – מדד קריטי לאיכות רבים טועים לחשוב שהערך התזונתי של החציר נקבע רק לפי סוג הצמח. בפועל, גיל הצמח במועד הקציר משפיע גם הוא באופן דרמטי על הרכבו התזונתי. קציר מוקדם – כאשר הצמח צעיר וירוק, החציר עשיר יותר בחלבון, בעל נעכלות גבוהה ודל בסיבים קשים כמו ליגנין (החומר המקשה את דופן התא). דל יחסית בעמילנים אך עשוי להיות עשיר בסוכרים כתלות בסוג הצמח. קציר מאוחר – כאשר הצמח הגיע לבגרות, הפך יבש עוד בטרם הקציר, עם גבעול קשיח, החציר מכיל סיבים קשיחים ונעכלותו נמוכה יותר. חציר כזה מתאים לסוסים בפעילות גופנית בעצימות נמוכה או סוסים בהשמנה, אך עשוי לגרום לנפיחות בטנית, המכונה לפעמים "בטן חציר", ואף לנוזלים חופשיים ביציאות וצואה פרתית. התאמה לפעילות הגופנית של הסוס לסוסים פעילים וספורטיביים מומלץ לבחור בחציר צעיר יותר. לסוסים עם פעילות נמוכה או סוסים שמנים מומלץ לשלב חציר בוגר יותר עם פחות תכולה אנרגטית. בחודשי הקיץ יש להקפיד על חציר צעיר יותר שגורם לפחות תסיסה מחממת, ובחורף ניתן לשלב חציר בוגר ואף מעט קש איכותי. בחירת חציר איכותי היא השקעה ישירה בבריאות ובביצועים של הסוס או החמור. הבנת מערכת העיכול, התאמת החציר לאקלים ולצרכים המטבוליים, ושימת לב לגיל הצמח בקציר, יאפשרו לכם להעניק לסוס את התזונה הטובה ביותר. אל תתפשרו על איכות החציר – היא משפיעה על כל היבט בתפקוד וברווחת הסוס. טיפים לשמירה על איכות החציר לאורך זמן אחסנו את החציר במקום יבש ומאוורר היטב. הימנעו מחשיפה ישירה לשמש ולגשם. בדקו את החציר לפני ההאכלה בכדי לוודא שאין עובש או ריח לא תקין. בחלק 2 - נציג שאלות שחייבים לשאול את ספק החציר כדי לבטיח את איכות ותאימות החציר לסוסים ולממשק באורווה. ​

נכתב על ידי מיקלה בן טובים - מתמחה בהתנהגות סוסים ותקשורת מקרבת העבודה עם סוסים נשענת לעיתים קרובות על ניסיון, מסורת ואינטואיציה. אך בעשורים האחרונים, מדעי ההתנהגות והנוירוביולוגיה מספקים לנו הבנה עמוקה יותר של רגש ולמידה כדי לנסות להבין יותר ויותר מה מניע סוסים להתנהג כפי שהם מתנהגים. מדוע הבנת התנהגות היא אחריות של כל בעל סוס? התנהגות איננה תכונת אופי. היא תוצר של מערכת עצבים, מצבים רגשיים ותהליכי למידה. כשאנחנו לא מכירים את המנגנונים הללו, אנחנו עלולים לפרש תגובות הישרדותיות כבעיות משמעת, כמו עקשנות והתפרעות, ולהגיב באופן שמגביר את רמות לחץ במקום להפחית אותו. אתולוגיה של הסוס - נקודת המוצא אתולוגיה היא תחום מדעי העוסק בחקר התנהגותם של בעלי חיים בטבע בסביבתם הטבעית, ובתגובתם לסביבה. הסוס ( Equus ferus caballus ) הוא חייה נטרפת עם מערכת עצבים רגישה במיוחד לגירויים סביבתיים, לתנועה, למרחב ולמגע, כהתאמות שהתפתחו במהלך האבולוציה בכדי שיוכלו לברוח מהטורף, ולשרוד. דפוסי ההתנהגות המעצבים את הסוס כוללים בין השאר: צורך בתנועה מתמשכת ארגון חברתי עדרי רגישות גבוהה לשינויים פתאומיים הסתמכות על תגובות מהירות לאיום מחקרים באתולוגיה יישומית מדגישים כי התעלמות מהצרכים הטבעיים של הסוס קשורה לעלייה בהתנהגויות סטריאוטיפיות ולמדדי סטרס פיזיולוגיים ( Cooper & McGreevy, 2007 ). כאשר אנו עובדים עם סוס, אנו למעשה פועלים בתוך מערכת הישרדותית פעילה. מערכות רגשיות והתנהגות מחקרים בנוירוביולוגיה של רגש מצביעים על קיומן של מערכות רגשיות בסיסיות במוח היונקים, ובהן: פחד | מצוקת היפרדות | זעם | חיפוש מערכות אלו אינן תוצר של פרשנות קוגניטיבית, הן מנגנונים עצביים עמוקים המניעים התנהגות. כאשר סוס מגיב בבריחה, קיפאון או התנגדות, סביר להניח שמערכת הפחד פעילה. כאשר הוא משתף פעולה מתוך סקרנות ויוזמה, מערכת החיפוש ( SEEKING ) עשויה להיות מעורבת. הבנת ההבדל חיונית לא רק לניהול ההתנהגות, אלא לרווחה הרגשית של הסוס. אותה התנהגות, מערכת ריגשית נלוות שונה למידה והחוויה הרגשית הנלווית תהליכי למידה בסוסים מתרחשים באמצעות: למידה לא-אסוציאטיבית | התניה קלאסית | למידה אופרנטית אך מעבר להתנהגות הנראית לעין, כל תהליך למידה מלווה בתגובה רגשית מותנית (Conditioned Emotional Response). משמעות הדבר היא שסוס אינו לומד רק מה לעשות, אלא גם איך להרגיש ביחס לגירוי או לסיטואציה. למידה תחת עוררות גבוהה של פחד עלולה ליצור קישור רגשי שלילי מתמשך, גם אם ההתנהגות הרצויה מתקיימת. לעומת זאת, למידה בתנאים של שליטה (לסוס), צפיות וחיזוק חיובי קשורה להפחתת סטרס ולעלייה במדדי רווחה ( Sankey et al., 2010 ). חשיבות הרווחה מול מבחן התוצאה מחקרים העוסקים ברווחת סוסים מצביעים על כך שביצוע התנהגות איננו מדד מספק לרווחה. הסוס עשוי לבצע פעולה תוך שהוא מציג סימנים עדינים של דחק (לחץ, סטרס) כרוני. וכאן נכנסת האחריות של בעלי הסוסים: לא רק להשיג תוצאה התנהגותית — אלא לבחון את איכות החוויה הרגשית הנלווית. מהמדע ליישום יומיומי הבנה של אתולוגיה, רגש ולמידה מאפשרת לנו לבנות תהליכי הקהייה שיטתית תחת סף תגובה, להשתמש בהתניה נגדית להפחתת פחד, להפחית שימוש בלחץ כגורם מרכזי בלמידה, ואף ליצור מנגנוני בחירה והסכמה ( Cooperative Care Models ). גישה זו איננה אידאולוגיה, אלא יישום אפקטיבי של ידע מדעי עדכני. מתחת לפני השטח הקורס “ מתחת לפני השטח ” נועד להנגיש את הידע המדעי העדכני על התנהגות, רגש ולמידה — ולהפוך אותו לכלים יישומיים באורווה — עבור כל מי שמגדל ועובד עם סוסים. המטרה איננה אקדמיזציה של העבודה עם סוסים, אלא העמקה, בכדי להבין את המערכת שאיתה אנחנו עובדים, וליצור רווחה, ביטחון ושיתוף פעולה אמיתי. כי מתחת לפני השטח של כל התנהגות יש חוויה ריגשית. וכאשר אנחנו מבינים אותם אנחנו יכולים לבחור טוב יותר עבור הסוסים שאנחנו אוהבים. רשימת מקורות Panksepp j. (1998) Affective Neuroscience: The Foundations of Human and Animal Emotions Cooper, J., McGreevy, P. (2007). Stereotypic Behaviour in the Stabled Horse: Causes, Effects and Prevention without Compromising Horse Welfare Sankey, C. et al. (2010). Positive interactions lead to lasting positive memories in horses, Equus caballus.

האם "הרגלים רעים" של סוסים הם בעצם דרך להירגע? מה אומר לנו הרוק שלהם? כולנו מכירים את זה – כשמפלס הלחץ עולה, חלקנו כוססים ציפורניים, אחרים מתופפים עם העיפרון על השולחן. כך גם סוסים מוצאים דרכים משלהם להתמודד עם הלחץ של היותם ספורטאים וחיות עובדות ברכיבה ובתחרויות. אך לעומתנו, הם לא בחרו להיות ספורטאים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE בנושא התנהגויות סטריאוטפיות בסוסי מרוץ וחשיבות הרוק כסמן לסטרס , חושף תובנות חדשות על מה שכבר ידענו שקורה להם בגוף. מהן התנהגויות סטראוטיפיות? סוסים שחיים באורווה, הרחק מהמרחבים הפתוחים, ולעיתים קרובות ללא גישה לתנועה חופשית בגדרה או מרעה או גישה לחברת סוסים אחרים, הם חיים בתא באורווה וכשנדרשים - יוצאים לאימון, תחרות, או אולי מתקן הליכה אוטומטי (ווקר). סוסים אלו נוטים לפתח התנהגויות חוזרות ונשנות כמו 'בליעת אוויר' (Crib-biting) או נדנוד מצד לצד (Weaving). במשך שנים נחשבו התנהגויות אלו ל'פגמים' או לסימן של מצוקה קשה. כלומר, משהו שאנחנו רוצים לעצור ולמנוע, נכון? אז זהו, שלא. המחקר החדש בא לחזק תיאריות קיימות, ובסופו של דבר - הרוק לא משקר. חוקרים מאיטליה החליטו לבדוק את רמות הסטרס של הסוסים בצורה מדעית ומדויקת, אך מבלי להכניס אותם ללחץ נוסף. במקום בדיקות דם פולשניות, הם השתמשו בבדיקות רוק פשוטות. הם דגמו סוסי מרוץ מצטיינים מגזע תורוברד, כולל סוסים עם 'הרגלים רעים' (התנהגויות סטריאוטיפיות) וסוסי פנאי רגילים. החוקרים חיפשו שלושה חומרים ברוק, ובראשם הקורטיזול – 'הורמון הסטרס' המפורסם, לצד הורמונים נוספים הקשורים בתגובת הדחק הפיזיולוגית של הסוס. איור 1: ריכוזי קורטיזול ורכיבים נוספים ברוק בקרב סוסי פנאי שאינם מתחרים (L), סוסי מרוץ ברמה גבוהה (A), וסוסי מרוץ המפגינים התנהגות סטראוטיפית (S). (איור 3 מתוך המאמר) הממצא המפתיע: ההתנהגות שרצינו למנוע עוזרת לסוס התוצאות הראו שדווקא סוסי המרוץ שלא הראו התנהגות סטיראוטיפית או התנהגות בלתי רצויה סבלו מרמות הקורטיזול הגבוהות ביותר. לעומתם, הסוסים שהפגינו את אותן התנהגויות סטראוטיפיות הראו רמות סטרס נמוכות יותר ברוק. מה זה אומר? המדענים מעריכים שההתנהגות החזרתית היא למעשה מנגנון התמודדות. הסוס יוצר לעצמו פעילות שעוזרת לו להוריד את רמת המתח הפנימי שנוצר מהחיים המוגבלים בתא, האימונים והתחרויות. למה זה חשוב לנו? המחקר הזה משנה את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על רווחת בעלי החיים. אל תמהרו להפסיק את ההתנהגות - ניסיון למנוע מהסוס פיזית את ההתנהגות (למשל על ידי מחסומים) עלול למעשה למנוע ממנו את הדרך היחידה שלו להירגע, ובכך להעלות את רמת הסטרס שלו. זאת בהינתן שההתנהגות עצמה אינה גורמת לסוס נזק פיזי בריאותי. כלי לאבחון מהיר ולא פולשני - השימוש בבדיקות רוק מאפשר לנו לקבל תמונה של המצב הרגשי של הסוס מבלי להכאיב לו או להלחיץ אותו. כך הבדיקה גם יותר אמינה ומשקפת. עבור הסוס - מנגנון התמודדות המדע מזכיר לנו שגם אצל סוסים, מה שנראה כלפי חוץ כ'הפרעה' עשוי להיות הדרך של הגוף לשמור על איזון בעולם תובעני. עבורנו - דגל אדום! התנהגות סטריאוטיפית משמעה שהסוס מתמודד עם רמות סטרס גבוהות וללא אמצעי אחר להרגעה או מפלט. ממש חוסר אונים נרכש. זה צריך להדליק אצלנו דגל אדום - לא כדי להפסיק את ההתנהגות בכוח, ובכך להוסיף לסטרס שהסוס חווה. אלא על ידי הפחתת הסטרס בחיי הסוס - הפתרון הטוב ביותר שלנו כדי להפחית את הופעת ההתנהגויות הסטריאוטיפית הוא לחזור חזרה ל חמשת המרחבים לרווחת הסוס , ולבדוק את עצמנו - איפה אנחנו יכולים לשפר את הרווחה של הסוס שלנו? להלן סיפור מקרה במסגרת עבודתי כתזונאית ויועצת מקצועית בתחום התזונה והרווחה של סוסים, הגיע אלי סוס צעיר שמתגרד באופן אובססיבי באורווה. מתיאור תנאי הממשק וסדר היום שלו, היה ברור שההתנהגות לא בהכרח נובעת כתוצאה מתגובה אלרגית (גרדת), אלא שייתכן כי הוא מבצע התנהגות זו גם כתגובה לרמות סטרס גבוהות עקב היעדר גישה לתנועה חופשית וחברת סוסים אחרים, לצד אימונים מתגברים ברכיבה לאחר אילוף ראשוני. מה עשינו? ביצענו שינויים קלים לשיפור רווחת הסוס בכל אחד מ חמשת המרחבים ; תזונה, בריאות, סביבה, אינטראקציות התנהגותיות, מצב נפשי. המרחב הבריאותי - קודם כל השלמנו בירור וטרינרי כדי לשלול גורמים רפואיים. סביבה ואינטראקציות התנהגותיות - הגדלנו את זמן השחרור בגדרה בחברת סוסים אחרים משעה בודדת אחת לכמה ימים ל-4 שעות בכל יום (בשאיפה ליותר). סביבה - הסרנו את הגדר החשמלית שהותקנה בהיקף התא על מנת למנוע ממנו להתגרד. התקנו אמצעים להתגרדות בטוחה בתא ובמגרש, כגון מברשות, משטחי גומי או דשא סינטטי, ופתרונות יצירתיים אחרים כיד הדמיון. תזונה - הוספנו שימוש בשתי רשתות חציר להאכלה איטית בתא, בכדי להאט את זמן האכילה, למנוע שיעמום, ולעודד תנועה. כמו גם לתת מפלט לאנרגיה עצורה כתוצאה מדחק רגשי וכמובן, לשפר את פעילות מערכת העיכול להפחתת סטרס פנימי. כמו כן, התאמנו תוכנית תזונתית לאיזון ותמיכה ממוקדת גם בבריאות העור והפרווה. מצב נפשי - כל המרחבים האחרים מתגבשים לכדי מרחב זה. אך גם הוספנו זמן להרגעה וחיזוק הקשר בין הבעלים לסוס, בו הבעלים גירד לסוס בעצמו באזורים שנעימים לסוס ובכך איפשר לו חוויה חיובית ומרגיעה גם פיזיולוגית וגם רגשית. כעת, תורכם להתבונן בסוס שלכם, לבחון את הממשק ואורח החיים שלו, ומצוא את הדרך שלכם לעשות שינויים קטנים כדי לתמוך ברווחה חיובית. מניעה היא לא המפתח - אלא העשרה! ואם תרצו ללמוד איך לראות את מה שמתרחש מתחת לפני השטח - הירשמו לקורס הקרוב , בו נלמד כיצד עקרונות במדעי ההתנהגות ופיזיולוגיה של הכאב יכולים לשמש אותנו כדי לתמוך בבריאות הפיזית והנפשית של הסוס. מקורות: Bazzano M, Marchegiani A, La Gualana F, Petriti B, Petrucelli M, et al. (2024) Competition and stereotypic behavior in Thoroughbred horses: The value of saliva as a diagnostic marker of stress . PLOS ONE 19(10): e0311697.

רבים מאיתנו מכירים את התחושה שאנחנו מגיעים לאורווה אחרי יום עמוס, לחוץ או כעוס, ופתאום הסוס שלנו, שבדרך כלל רגוע, נהיה חסר מנוחה, קופצני או מסרב לשתף פעולה. האמירה הישנה "סוסים יכולים להריח פחד" מקבלת כעת אישור מדעי, אך התמונה רחבה הרבה יותר - הם לא מריחים רק פחד, אלא את הכימיה של המתח שלנו. מה שאנחנו מרגישים משפיע על התנהגות הסוסים שמריחים את המתח שלנו מחקר חדש ופורץ דרך שפורסם בינואר 2026 בכתב העת המדעי PLOS ONE , שופך אור חדש על התקשורת הכימית המתרחשת בינינו לבין הסוסים. החוקרים בדקו כיצד סוסים מגיבים לריחות הנחבאים בזיעה של בני אדם שנלקחו במצבים רגשיים שונים. איך בוצע המחקר?  תמונה 1: הזמם ששימש לחשיפת הסוסים לריחות בזמן המחקר. איסוף דגימות הריח: זיעה נאספה מ-14 נבדקים בזמן שצפו בסרטי אימה (ליצירת פחד) או סרטונים משעשעים (ליצירת שמחה). המצב הרגשי אומת באמצעות שאלונים כדי להבטיח הבחנה ברורה בין רגשות שליליים (סטרס/פחד) לחיוביים.  אוכלוסיית הסוסים: 43 סוסות פוני וולש, החיות במרעה ורגילות למגע אדם, חולקו אקראית לשלוש קבוצות: פחד, שמחה וביקורת (ריח ניטרלי). הריח הוצג להן באמצעות זמם ייעודי במהלך הניסוי. מדדים פיזיולוגיים:   קצב לב -  ניטור רציף וחישוב ערכי דופק ממוצע ומקסימלי (לאחר סינון שגיאות).  קורטיזול ברוק -  דגימה לפני ואחרי המבחנים לחישוב השינוי ברמת הסטרס במהלך הניסוי. מבחני ההתנהגות: כל סוסה נבחנה במתחם סגור, בנוכחות סוסה מלווה להפחתת לחץ כתוצאה מהפרדה מהעדר, בסדרה של ארבעה מבחנים. מבחן טיפוח - בדיקת נכונות הסוסה ליזום מגע בזמן שהחוקר מגרד אותה.  גישה חופשית - בדיקת נכונות הסוסה לגשת לחוקר העומד פסיבי.  מבחן פתאומיות - מדידת עוצמת הבהלה (מנסיגה ועד בריחה בסיבוב ונפילה) בתגובה לפתיחת מטרייה פתאומית בזמן אכילה.  חפץ חדש - בדיקת רמת הפחד מחפץ זר (נמדד לפי כמות המבטים החששניים לעומת כמות הנגיעות בחפץ).  תמונה 2: תיאור גרפי של מבחני ההתנהגות ששימשו במחקר. מה גילו החוקרים?  כאשר הסוסות נחשפו לריח של אדם שחווה מצב של מתח רגשי שלילי גבוה, הן הגיבו בשינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים ברורים. קצב הלב שלהן עלה, והם הפגינו סימני דריכות, תגובת קפיאה במקום ורתיעה מיצירת מגע. לעומת זאת, ריח של אדם שחווה מצב רגשי חיובי משמח, משעשע או נינוח לא עורר תגובת סטרס, ואף הביאו לנכונות גבוהה יותר ליצור אינטראקציה עם האדם. תמונה 3: ההתנהגות והפיזיולוגיה של סוסים בזמן מבחנים לפי אפיון ריח. המסקנה: רגשות אינם נשארים פרטיים, הם עוברים לסוס באמצעות כימו-סיגנלים (מולקולות כימיות המשמשות לתקשורת) ומשפיעים עליו ישירות. הקשר לרווחת הסוס ומודל חמשת המרחבים כדי להבין את המשמעות העמוקה של הממצאים, עלינו להסתכל עליהם דרך מודל חמשת המרחבים , המודל המוביל כיום להערכת רווחת בעלי חיים. המודל מדגיש שרווחה אינה רק בריאות פיזית, אלא מושפעת דרמטית מאינטראקציות עם בני אדם המשפיעות על המצב המנטלי של הסוס.  המחקר מוכיח שאינטראקציה שלילית לא חייבת לכלול אלימות או צעקות. היא יכולה להיות שקטה לחלוטין – מבוססת על הריח והמתח שהרוכב או המדריך מביא עמו. סוס שנחשף תדיר לריח של מתח, כעס או חרדה מצד המטפל שלו, חווה ירידה ברווחה המנטלית, מה שעלול להוביל לסטרס כרוני ולהופעת התנהגויות בלתי רצויות (או "בעיות התנהגות"). מה זה אומר בפועל?  ממצאים אלו מחייבים אותנו לשינוי תפיסתי - למען הבטיחות שלנו ורווחת הסוסים:  ברכיבה טיפולית: סוסי רכיבה טיפולית נושאים על גבם רוכבים שמתמודדים לעיתים עם חרדות, טראומה או וויסות רגשי נמוך. הסוס מריח את המתח הזה ועלול לפרש אותו כסימן סכנה ולהגיב בתגובת סטרס שעלולה להיות מסוכנת. על המדריך מוטלת האחריות לא רק ללמד רכיבה או לטפל, אלא לתווך את הסיטואציה, ליצור סביבה רגועה במיוחד ולשמש כעוגן ביטחון, כדי לאזן את המסרים הכימיים שהסוס מקבל מהמטופל.  באילוף ורכיבה: כשאנחנו ניגשים לסוס מתוך כעס, תסכול או לחץ של זמן, אנחנו מכניסים אותו למצב הישרדותי עוד לפני שעלינו על האוכף. זהו מתכון לסיכונים מיותרים ותאונות. סוס לחוץ הוא סוס פחות קשוב, פחות מסוגל ללמוד דברים חדשים, והרבה יותר תגובתי. מה אנחנו עדיין לא יודעים?  חוש הריח הוא אמצעי התקשורת הנפוץ ביותר בבעלי חיים, אך רב הנסתר על הגלוי בנוגע לתפקידו. לכן חשוב לציין גם את מגבלות המחקר. הניסוי נערך בתנאי מעבדה סטריליים יחסית. באורווה האמיתית ישנם ריחות חזקים (חציר, אמוניה, סוסים אחרים) שעשויים למסך את הריח האנושי. בנוסף, עדיין לא ברור האם סוסים יכולים "להתרגל" לריח המתח של מטפל קבוע לאורך זמן, או האם ההשפעה נשחקת. אלו שאלות שידרשו מחקר נוסף. המתח שאנחנו מרגישים משפיע על מה שהם מריחים התנהגות כמפתח לבריאות היכולת שלנו לנהל את הרגשות שלנו ולנהל את העבודה שלנו עם סוסים בהתאם, אינה רק עניין של אווירה טובה, אלא עקרון בטיחותי ומקצועי ממדרגה ראשונה. עלינו ללמוד לזהות את הסימנים העדינים ביותר בשפת הגוף של הסוס המעידים על שינוי במצבו המנטלי, ברמת הסטרס ואף סימנים לכאב ואי נוחות. בדיוק בנושאים אלו אנו מעמיקים בקורס מתחת לפני השטח . הקורס עוסק בהתנהגות כמפתח לבריאות ורווחת הסוסים, ומעניק כלים לזיהוי אותם מסרים בלתי נראים. כלים אלו יפתחו בפניכם את העולם שמתחולל מתחת לפני השטח ויאפשר לכם לזהות סימנים לסטרס, כאב ואי נוחות. המטרה היא לבנות תקשורת עמוקה יותר, בטוחה, אתית ומקדמת רווחה – לנו ולסוסים שלנו. Jardat P, Destrez A, Damon F, Tanguy-Guillo N, Lainé AL, et al. (2026) Human emotional odours influence horses’ behaviour and physiology. PLOS ONE 21(1): e0337948. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0337948 *האיורים עובדו מתוך המאמר המקורי באישור הכותבים, תוך תרגום התוויות לעברית.

לא משנה אם זו עונת החורף, הקיץ, הסתיו או האביב - שינוי האקלים יוצר שינויים תכופים במזג האוויר. שינויים אלו משפיעים לא רק עלינו ועל החקלאות, אלא גם באופן ישיר ועקיף על בעלי החיים, כולל סוסים וחמורים. ככל שמזג האוויר והסביבה משתנים, כך גם אנחנו צריכים לדאוג לשנות ולהתאים את הממשק, את המזון, את אופי הפעילות, ואת רמת ההשגחה שלנו. בכל שינוי קיצוני, עולה הסיכון להתפתחות בעיות רפואיות שונות. בכתבה זו, וכתבות נוספות שיעלו בהמשך בנושא סוסים ועונות השנה , נסקור מגוון גורמים המגבירים את הסיכון לסוסים, התופעות שכדאי לשים לב אליהן, ומה אנחנו יכולים לעשות בכדי להפחית את הסיכונים האלו ולשמור על הבריאות והרווחה של הסוסים שלנו. *שימו לב - בכל חשד לסימני אי נוחות לסוס או בעיה רפואית יש לפנות בהקדם לוטרינר! בוודאי שמתם לב שבשבוע האחרון חלה התקררות במזג האוויר וירידה משמעותית בלחות באוויר. אנחנו מרגישים את השפעת מזג האוויר הקר והיבש הזה על עצמנו, שפתיים סדוקות, יובש בעור ובאף שמעיקים עלינו, וגם החמרה בתסמינים של אלרגיות עוריות ונשימתיות ואסתמה. אז חשוב לשים לב שגם הסוסים שלנו מתמודדים עם אותו מזג אוויר מאתגר וחווים את השפעותיו, רק שיותר קשה להם לתקשר לנו שמשהו מפריע להם. ולכן זו האחריות שלנו כבעלי סוסים לפקוח עין, לשים לב לשינויים גופניים והתנהגותיים, ולהקפיד על מספר עקרונות שיכולים לסייע לנו להפחית סיכונים. חלק מהסיכונים הנפוצים במזג אוויר קר ויבש: התייבשות - שמסוכנת בפני עצמה ועלולה גם להוביל לקוליק עקב חסימת מעיים, לפגיעה במנגנון ההזעה (אנהידרוסיס). במידה ואתם מבחינים בסימני אי נוחות במערכת העיכול, ו/או הזעה מופחתת או לא סימטרית בפעילות, ו/או קושי בהסדרת דופק ונשימה לאחר פעילות, או כל סימן אחר למצוקה - אנא פנו לוטרינר המטפל בהקדם! התפתחות תסמינים נשימתיים מאלרגיה ואסתמה - במידה ואתם מבחינים בהופעת שיעול, נשימות מהירות שאינן קשורות למאמץ או כל סממן נשימתי אחר - אנא פנו לוטרינר המטפל בהקדם! הפרשה מוגברת של דמעות - תופעה נפוצה באוויר יבש וברוח. הדמעות אינן בעייתיות בפני עצמן, אך עשויות למשוך זבובים ו/או להגביר סיכוי לחדירת חול ואבק, שעלולים לגרום לדלקות. מומלץ לנקות את העיניים בצמר גפן נקי או מגבון טיפולי המיועד לניקוי עיניים, במידת הצורך להיעזר במסיכת רשת נגד זבובים. בכל סימן של נפיחות, הפרשות שאינן צלולות או גירוי בעין - יש לפנות לוטרינר המטפלן בהקדם! מוזמנים לצפות בסרטון הסברה קצר בנושא הזנת סוסים בעונות המעבר, צולם בשנת 2020: המלצות ועקרונות בסיסיים להפחתת סיכונים במזג אוויר יבש: גישה חופשית למים בדלי או שוקת מצוף עמוקה - בשינויי מזג אוויר בעונות המעבר, ובמיוחד במזג אוויר קר ויבש, סוסים נותים לשתות פחות. ובמיוחד כאשר הגישה למים לא נוחה ומזמינה. מחקרים מצאו שסוסים מעדיפים לשתות מכלי מים עמוקים. שוקת הלחיצה הנפוצה בארץ הינה רדודה, ודורשת מאמץ מהסוס שלעיתים אינו נוח לו ועלול לפגוע במוטיבציה לשתיה. הוספת אלקטרוליטים, מלח וקוביות מינרלים - צריכת מלחים (אלקטרוליטים) מסייעת בשמירה על מאזן הנוזלים בגוף וגם מעודדת שתיה. ניתן להוסיף כפית מלח בישול רגיל או הימלאיה (מכילים בעיקר נתרן וכלור) במזון המרוכז, או להיעזר בתוסף אלקטרוליטים מותאם לסוסים המכיל מינרלים חיוניים נוספים. מירה על בריאות העור והפרווה (במיוחד בסוסים רגישים עם נטייה לגרדת) - עדיף להשתמש במברשת גומי בגלל החשמל הסטטי. להימנע משימוש בסבון או שמפו ובמידת הצורך לשטוף את הסוס במים בלבד. שכן, סבונים ושמפו, אפילו כאלה המיועדים לסוסים, עלולים לפגוע בשכבות ההגנה הטבעיות של הסוס. שטיפת חציר מאובק בזרם מים - במקרה של רגישות ו/או תסמינים נשימתיים, לאחר בירור וטרינרי והתאמת טיפול (!) - מומלץ לשטוף את החציר במים בכדי להפחית אבק ולהקל על הסוס בבליעה והעברת בולוס המזון בושט למניעת צ'וק משני. ניתן להיעזר ברשת חציר לממשק נוח יותר גם לשטיפה וגם להאכלה שלא על הרצפה. שימו לב - לסלק חציר שהורטב ולא נאכל בתוך 12 שעות בכדי להמנע מהתפתחות עובשים! שימו לב - בכל מקרה של חשש לבעיה רפואית יש ליצור קשר עם וטרינר!

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע במגזין אקווידע תוכלו למצוא מגוון מידע על צמחים שיכולים לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של שיבולת שועל כחציר, עשב מרעה או גרעינים. והפעם נדון ביתרונות והחסרונות של שחת טף כמזון גס טף, מהסוג בן-חילף, באנגלית Teff, בלטינית Eragrostis Tef, הינו צמח ממשפחת הדגניים שמקורו באפריקה ובעיקר באתיופיה, שם מגודל בדרך כלל לטובת הזרעים המשמשים לאפיה והכנת אנג'רה, לחם ומחמצות למאכל אדם. גרגירי הטף קטנים מאוד בהשוואה לדגנים אחרים ואינו מכיל גלוטן . הטף משמש כמובן גם להזנת בעלי חיים, כולל כמספוא לסוסים וחיות משק. קיימים מגוון זנים של טף בעלי הרכב תזונתי ומינרלי מעט שונה. הטף הוא דגן עמיד יחסית המתאים לגידול על מגוון קרקעות כולל קרקע חרסיתית, ובמגוון תנאי אקלים במיוחד באזורים חמים ויבשים, לכן בעקבות שינוי האקלים הנרחב, נחשב לגידול מספוא חדשני בארץ ובעולם . כיום מתבצעים מחקרים רבים הבוחנים את הגידול בתנאים שונים, לשימושים שונים ולהתייעלות בחקלאות. גוף הצמח של הטף משמש בהזנת סוסים וחמורים כמזון גס, בין אם כשחת יבשה (חציר) או לחה (שחמיץ). כאשר הסוסים ניזונים מהגבעולים והעלים, והגרעינים שנותרים לעיתים על הצמח. מכיוון שגריגרי הטף כל כך קטנים, הגבעולים אינם צריכים לשאת משקל רב וצומחים דקים יחסית ורכים, במיוחד ביחס לדגניים אחרים המגודלים לגרעינים (כמו חיטה ושיבולת). הגבעולים הדקים מכילים יותר סיבי תאית נעכלים ופחות ליגנין שקשה לעיכול, זאת לכדי ערך אנרגטי גבוה מסיבים, שהם מקור האנרגיה העיקרי והבטוח ביותר לסוסים. חציר טף מכיל בממוצע כ4%-7 סוכר ועמילן ו2-4% חלבון, כתלות בתנאי הגידול, בשלב הבגרות של הצמח בעת הקציר ואופן השימור (ייבוש או כבישה). חציר טף מכיל בממוצע 2-3% שומן, במיוחד בתצורת אומגה 6. תכולת החלבון בחציר טף הינה בממוצע 12-15% חלבון גולמי, אך אינו מכיל מספר חומצות-אמינו חיוניות שנפוצות יותר בצמחים ממשפחת הקטניות. משמע שצמח הטף המיובש לחציר בעל רמת טעימות גבוה, קל יחסית לעיכול, אינו מכיל מלענים ומספק שפע של אנרגיה בעיקר ממקור סיבים איכותיים. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. חציר טף מתאים להזנת סוסים וחמורים כמזון גס עיקרי בטוח ויחסית דל בעמילן ובחלבון. ניתן גם להזין בשחמיץ טף (שחת המשומרת בסביבה אל-אווירנית לחה) אך חשוב להקפיד על היגיינה ואריזות בגודל מתאים, על מנת להימנע מזיהום המזון הלח שמתחיל להתקלקל במגע עם אוויר. כמו כן, חשוב תמיד להקפיד על איכות החציר ונקיונו ממזהמים ביולוגיים, כימיים, ופיזיקלים. ובנוסף, מומלץ לשלב שחת טף עם מקורות מזון נוספים בהתאם לדרישות התזונתיות של הסוס , לאיזון הערכים התזונתיים במנה היומית לבריאות וביצועים אופטימליים. זיכרו שתכולת הוויטמינים בצמחים מיובשים שואפת לאפס, עקב אבדן רב הוויטמינים בתהליך השימור, ולכן בסוסים שתזונתם מתבססת על מזון גס בלבד, חשוב להשלים ויטמינים חיוניים (כמו ויטמינים E ו-A) באמצעות הוספת מזון מרוכז מתאים, תוסף מזון או מוצר מאזן מנה. כמו כן, מכיוון שצמח הטף נוטה להיות עשיר בניטראטים (אנטי נוטריינטים שעשויים להיות מזיקים בריכוזים גבוהים) מומלץ לבצע בדיקות לחציר בדגש על בדיקת ניטראטים וניתן לשלב חציר מסוג אחר במנה היומית כמקדם בטיחות ולגיוון התזונה היומית . מקורות: 1. Staniar, W.B., Bussard, J.R., Repard, N.M., Hall, M.H. and Burk, A.O., 2010. Voluntary intake and digestibility of teff hay fed to horses . Journal of animal science, 88(10), pp.3296-3303. 2. McCown, S., Brummer, M., Hayes, S., Olson, G., Smith Jr, S.R. and Lawrence, L., 2012. Acceptability of teff hay by horses . Journal of Equine Veterinary Science, 32(6), pp.327-331. 3. Hansen, T.L., Fowler, A.L., Strasinger, L.A., Harlow, B.E., Hayes, S.H. and Lawrence, L.M., 2016. Effect of soaking on nitrate concentrations in teff hay . Journal of Equine Veterinary Science, 45, pp.53-57. 4. Shepherd, M., Harris, P. and Martinson, K.L., 2021. Nutritional considerations when dealing with an obese adult equine . Veterinary Clinics: Equine Practice, 37(1), pp.111-137.

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. ( tal.nelken@mail.huji.ac.il ) . עריכה על ידי שירלי פרבר . האם הסוס שלך מזהה אותך? זו אחת השאלות הנפוצות. ידוע שכלבים מזהים את הבעלים שלהם וגם זוכרים אנשים שהם פוגשים לעיתים תכופות, אך האם זה נכון גם לגבי סוסים? בשנת 2020 קבוצת חוקרים צרפתים (Kieson, et al) ערכו מחקר בניסיון לענות על שאלה זו. מאמנת לימדה קבוצת סוסים לעמוד כשהיא נותנת להם פקודה קולית ובזמן שהיא מסתכלת עליהם, תוך שימוש בחיזוק חיובי והתניה. בסוף תקופת אימון, בה הסוסים למדו לעמוד בהינתן הפקודה במשך כ-60 שניות בלי תזוזה, תגובות הסוסים נמדדו כאשר המאמנת, וגם איש זר שהסוסים מעולם לא נחשפו אליו, נתנו את הפקודה בכל אחד מארבעת המצבים הבאים: 1. פנים ומבט אל הסוס 2. פנים אל הסוס מבט אל התיקרה 3. פנים אל הסוס ועיניים עצומות 4. גב לסוס החוקרים מדדו את כמות הפעמים ומשך הזמן בהם הסוסים בחנו (monitored) את המאמנת ואת האיש הזר. הסוסים בחנו את האיש הזר פי שתיים יותר מאשר את המאמנת המוכרת, ועשו זאת במשך פי 10 יותר זמן מאשר בחינת המאמנת. יש לציין שהם בחנו את המאמנת מעט יותר כאשר עיניה היו עצומות וכאשר הגב שלה היה מסובב לעומת הפעמים בהם המאמנת עמדה עם הפנים אל הסוסים והסתכלה עליהם או על התקרה. בנוסף הסוסים צייתו במשך פחות זמן לפקודת האיש הזר. החוקרים הסיקו שהסוסים הצליחו לזהות את המאמנת ולא זיהו את האיש הזר (ולכן בחנו אותו יותר מאשר את המאמנת). בנוסף, הם הסיקו שסוסים מצליחים לזהות את ההבדל בין החלק הקדמי לאחורי של בני אדם (כי בחנו את המאמנת והאיש הזר יותר כאשר הם עמדו עם הגב לכיוונם). האם סוסים אוהבים שמלטפים אותם? זו שאלה נוספת שעולה לעיתים קרובות. במחקר אחד בדקו האם סוסים מעדיפים ליטופים או פשוט לעמוד בקרבת בני אדם. הם גילו שהסוסים במחקר הגיבו בצורה חיובית וביצירת קשר גם לקרבה ללא מגע (proximity sharing) ואף יותר ביחס לליטופים ומגע. בנוסף, בני האדם שהשתתפו בניסוי העידו על תחושת היקשרות (bonding) משמעותית יותר כאשר היו בקרבה ללא מגע עם הסוסים. במחקר אחר בדקו האם ליטופים או חטיפים יכולים להוות חיזוקים חיוביים עבור סוסים וגילו שחטיפים היוו גירוי חיובי יעיל יותר מאשר ליטופים, וזה לא משנה אם קיבלו את הליטופים / חטיפים מאדם מוכר או זר. בנוסף כל הסוסים בניסוי התרגשו כשקיבלו חטיף מסוג חדש. החוקרים הסיקו שחטיף מסוג חדש יכול להוות חיזוק חיובי שמרגש את הסוס בעוד שליטוף מהווה חיזוק חיובי שפחות מרגש את הסוס. לעומת זאת, מחקרים אחרים מצאו שבהשוואה בין ליטוף, טפיחה או גירוד, סוסים יגיבו בצורה חיובית יותר לגירוד. כך שנראה ש התגמול או החיזוק החיובי בו תבחרו צריך בעצם להתאים למטרה הספציפית. לעירור הסוס, הגברת הקשב ותשומת הלב ניתן לבחור בחטיף בעל ערך גבוה. בעוד להרגעה, חיזוק חיובי בעירור נמוך וחיזוק הקשר בין האדם לסוס - מומלץ ככל הנראה לבחור בגירוד ממושך באזורים הנעימים לסוס כמו ברעמה ובאזור הגבנון. מחקרים נוספים מתבצעים בכל שנה בכדי לבחון את מערכת היחסים בין האדם לסוס, כך שבכל פעם אנחנו יכולים ללמוד עוד ועוד איך לחזק ולשפר את הקשר עם הסוסים שלנו. מקורות: 1. C. Sankey, et al. " Do horses have a concept of person? ." Plos One 6.3 (2011): e18331. 2. E. Kieson, H. Dykes, C. Abramson. (2020), Proximity and Time as Shared Bonding Strategies for Horses and Humans: A Mixed-Methods Study on Interspecies Social Bonding . Journal of the International Society for Anthrozoology, Abstract 146, Routledge Taylor & Francis Group pp.120 3. E. Kieson, et al. " The effects of a choice test between food rewards and human interaction in a herd of domestic horses of varying breeds and experiences ." Applied Animal Behaviour Science 231 (2020): 105075.

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע השבוע, בתאריך ה-2 ביוני 2022, ההתאחדות הבינלאומית לספורט הרכיבה על סוסים (FEI) פרסמה הודעה רשמית על הקמת ועדה עצמאית שתהיה אמונה על פיתוח מערכת נהלים ישומיים שתאפשר לארגון להתייחס לסוגיות המורכבות בהווה ובעתיד בכל הנוגע לשימוש בסוסים בספורט. רשיון חברתי לפעול, באנגלית Social License to Operate (SLO), או בקיצור - רשיון חברתי, הינו מונח המתייחס לקבלה המתמשכת מצד הקהילה והציבור לגבי התנהלות מסויימת של ארגון או תעשייה. בפרסום הרשמי נשיא ה-FEI הסביר "בתעשייה שלנו, הרשיון החברתי לפעול (SLO) הוא מונח שמכנה את קבלת החברה כלפי הפעילות של ספורט הרכיבה על סוסים וכל הפעילויות הקשורות בו." הועדה תורכב מעשרה אנשים, כשבראשם פרופסור דר' נטלי וורן (ניו-זילנד), מרצה ומומחית בינלאומית ברווחת סוסים. פרופ' וורן הינה בין חמישה חברי ועדה חיוניים לארגון, שנבחרו בהתייעצות עם ארגונים מובילים בתחום הוטרינריה ורווחת סוסים. כאשר חמשת החברים הנוספים בועדה יהיו נציגים נבחרים מתוך הארגון, בהתאם לנסיון ותחום ההתמחות שלהם, בכדי לספק את נקודת המבט של הספורטאים ושל הנהלת ענפי הספורט השונים. "ספורט הרכיבה ופעילות ה-FEI נמצא תחת ביקורת ציבורית יותר מאי פעם, כאשר באמצעות הועדה אנחנו רוצים לחבוק את הביקורת בכדי להניע שינוי ולהאיר זרקור על בעל העניין מספר אחת שלנו - הסוס", ציין נשיא הארגון. "אני מרגישה כבוד רב על שנתבקשתי להוביל את הפרויקט הזה," סיפרה פרופ' וורן. "בעצם האיגוד של מומחים חיצוניים יחד, כדי להוביל פיתוח של נהלים המתייחסים ומקדמים את צרכי הרווחה של סוסי ספורט, ה-FEI נקטו בצעד חיוני קדימה מבחינת הרשיון החברתי לפעול. בנכונות להביט לאופק, ולהתייחס לאתגרים בהווה ובעתיד בהתייחס לרשיון החברתי של ספורט הרכיבה להמשיך לפעול, תוך הסתכלות על שינוי ככוח לטוב, ה-FEI והארגונים החברים יוכלו לספק את המנהיגות הנדרשת כדי להבטיח את עתיד ספורט הרכיבה על סוסים." הפגישה הרשמית הראשונה של הועדה, שחבריה טרם נבחרו, תתקיים במהלך יוני 2022, ותעזוק בתוכניות לשיתוף פעולה עם מגוון בעלי עניין בתעשייה ותתמקד בהרכבי קבוצות העבודה. הועדה מתוכננת לעבוד יחד על פני תקופה ראשונית של 18 חודשים, עם דוחות ביניים שיוצגו בהתכנסות הכללית של הארגון בנובמבר 2022, כשלאחר מכן יופק דוח נוסף שיוצג באפריל 2023 ודוח מסכם ותוכנית נהלים שתוגש לאישור בהתכנסות הכללית של הארגון במקסיקו במהלך שנת 2023. מדובר בצעד חשוב ומבורך בקידום רווחת סוסים בספורט הרכיבה ברחבי העולם. מהלך זה חיוני להמשך התקיימותו של הספורט, ולקידום מערכת היחסים בין בני אדם לסוסים לעידן חדש שמפקיד את האחריות בידי האדם ומאיר זרקור על הסוס שבמרכז מערכת היחסים הזו. לחצו כאן לקריאה נוספת על רווחת סוסים - מה שאנחנו יודעים משנה . מקורות: https://inside.fei.org/media-updates/equestrian-sport-have-independent-social-license-operate-commission

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע פורסם בתאריך 1.9.2020, עודכן בתאריך 30.4.2021 ראשית, DON'T PANIC אין סיבה לבהלה.
ברחבי העולם כבר מכירים את נגיף הקורונה COVID-19 שהביא למגיפה עולמית באוכלוסייה האנושית, שבעקבות מוטציה עבר מבעלי חיים לבני אדם. אמנם אכן קיים נגיף ממשפחת הקורונה גם בסוסים, אך נכון להיום הוא אינו מדבק לבני אדם או בעלי חיים אחרים.
הנגיף ECov - Equine Corona Virus נפוץ בעיקר בחורף ויכול לעבור מסוס לסוס בעיקר דרך צואה נגועה (אכילת גללים או מגע אוראלי עם משטח נגוע). נראה כי סוסים מסוימים יכולים להיות נשאים של הנגיף גם ללא הופעת תסמינים קליניים (והם מדבקים לתקופה מסוימת). ברב המקרים הנגיף לא מסוכן, התסמינים כוללים בעיקר שלשול, חולשה, או תסמינים נשימתיים דומים לשפעת. אך עשוי לגרום לסיבוכים (הפרעות נוירולוגיות, התייבשות, קוליק) שעלולים להוביל לתמותה, בעיקר בסייחים וסוסים מיניאטוריים. זמן דגירה: 2-4 ימים. זמן ההדבקה: בין 5-21 ימים מהופעת התסמינים. אבחון: וטרינרי, משלב גם בדיקת PCR לדגימת צואה. טיפול: בעיקר טיפול תומך (נוזלים, משככי כאבים וכדומה) ומתן נוזלים במידת הצורך. מניעה : לא קיים חיסון, ניתן בעיקר לצמצם הדבקה באמצעות בידוד ביולוגי והסגר במידת הצורך. סיבוכים אפשריים: אבדן חלבון, התייבשות, סימנים נוירולוגיים. פרוגנוזה (תחזית): טובה, מקדם הדבקה עד כ-85% מחשיפה, רב הנדבקים ללא סימנים קליניים, תמותה נמוכה וקשורה בסיבוכים. חשוב להבין שמדובר בנגיף אחר לגמרי מזה שגורם למגיפה הנוכחית בבני אדם. אז קחו נשימה, הקפידו על היגיינה, גם בחווה, ושימרו על הבריאות שלכם ושל הסוסים שלכם. עדכון לידיעתכם מתאריך 30.4.2021 בחודש מרץ 2021 פורסם מאמר (קישור במקורות בתחתית הכתבה) שבדק את ההתכנות וגורמי הסיכון הקשורים בחשיפה לוירוס הקורונה בסוסים (ECOV) בסוסים בריאים בישראל. המאמר פורסם במגזין Animals בעקבות תוצאות מחקר שבוצע בשיתוף פעולה בין חוקרים מבית הספר ע"ש קורט ללימודי וטרינריה בפקולטה לחקלאות (ד"ר גילי שוורץ, ד"ר שרון תירוש וד"ר אמיר שטיינמן), משרד החקלאות ואוניברסיטת דייוויס.
במחקר נבדקו 333 סוסים בריאים להמצאות נוגדנים לוירוס קורונה סוסים (Equine Corona Virus), מתוכם 41 נמצאו חיוביים, רובם בחוות באזור המרכז. בעקבות תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים לכלול את הוירוס כפתוגן פוטנציאלי ברשימת האבחנות האפשריות בסוסים בוגרים הסובלים מירידה חדה במשקל, חולשה משמעותית, חום, וסימנים למחלה במערכת העיכול בישראל. שימו לב! - הנתונים המפורטים בכתבה אינה המלצה וטרינרית ואין לראות בהם תחליף לבדיקה, ייעוץ או טיפול רפואי. בכל חשד למחלה או בעיה רפואית יש לפנות לוטרינר המטפל. מקורות: מסמך מסכם של פרטי המחלה על פי ארגון Equine Disease Communication Center ופורסם באתר AAEP של ההתאחדות האמריקאית של מטפלים וטרינריים בסוסים. EDCC, 2017. Equine Disease Communication Center: Disease Factsheet. מאמר סקירה ספרותית של מחקרים מדעיים בנושא שפורסם במגזין האסייתי להתקדמות וטרינרית ובבעלי חיים Asian Journal of Animal and Veterinary Advances. AJAVA, 2014. Coronavirus Infection in Equines: A Review. כתבה מקיפה בנושא באתר EQUUS. EQUUS, 2020. Coronavirus: An emerging threat? מאמר ממרץ 2021 שבדק את ההתכנות וגורמי הסיכון הקשורים בחשיפה לוירוס הקורונה בסוסים (ECOV) בסוסים בריאים בישראל. Schvartz G. et al., (2021) Seroprevalence and Risk Factors for Exposure to Equine Coronavirus in Apparently Healthy Horses in Israel. Animals (Basel).

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודשים האחרונים מתחוללת ברחבי העולם התפרצות של מחלה נוירולוגית ונשימתית בסוסים הנגרמת כתוצאה מהדבקות בנגיף הרפס סוסים (EHV-1), כאשר דווח על הדבקה גם בסוסים בישראל. בעקבות זאת בוטלו תחרויות ואירועי סוסים בינלאומיים ולאומיים רבים באירופה ובארה"ב על מנת למנוע הדבקה ולהשתלט על התפרצות הנגיף. כולל ביטול אירוע תחרות גמר אליפות העולם בדרסז' ובקפיצות ראווה (FEI World Cup) זו השנה השנייה ברציפות לאחר שבוטלה עקב נסיבות מגפת הקורונה העולמית. שימו לב - בכל מקרה של חשש למחלה יש ליצור קשר עם וטרינר! לאבחון, טיפול וקבלת הנחיות לממשק בטיחות ביולוגית מתאים. מהו נגיף הרפס סוסים? נגיף ההרפס EHV נפוץ בסוסים וחמורים ברב העולם, רב הסוסים נחשפים לחלק מהזנים בצעירותם והופכים לנשאים כשהנגיף רדום אך עשוי להפוך לפעיל במצבי סטרס (עקה). בין זני הנגיף קיימים שלושה אשר נפוצים יותר בישראל ובעולם: נגיף EHV-1 גורם למחלות נשימה, עצבים והפלות. נגיף EHV-4 גורם לרב למחלת נשימה קלה בסוסים צעירים, אך יכול לגרום גם למופעי מחלה דומים לנגיף EHV-1. מנגנון הדבקה: מגע ישיר ורסס אויר מדרכי הנשימה, בעיטוש או שיעול. או הדבקה עקיפה באמצעות ידי וביגוד אדם, והן ציוד וכלי מזון ושתיה נגועים. נשאים עשויים להיות מדבקים גם ללא תסמינים, ולכן נחשבים למקור אפשרי להדבקה עד שמתקבלת בדיקה שלילית לנגיף. זמן הדגירה מחשיפה להופעת סימנים: 2-10 ימים. אבחון: בדיקת דם סרולוגית ובדיקת מטוש ו-PCR. טיפול: טיפול תומך בלבד. לעיתים בשילוב טיפול נוגד דלקת, או טיפול אנטיביוטי בזיהום משני. למחלה מגוון מופעים ועשויה להתבטא כאחד או יותר מהם. סמיני מחלה נשימתית (בעיקר בסייחים וסוסים צעירים) חום, הפרשות נוזליות (נזלת) ושיעול, דכאון, בלוטות לימפה מוגדלות, חוסר תיאבון. סימני מחלה נוירולוגית עצבית פגיעה במערכת העצבים במוח ובעמוד השדרה, חוסר קואורדינציה, שיתוק בפלג גוף אחורי, רביצה ממושכת, אובדן בתפקוד שלפוחית השתן והזנב, סכנת מוות. הפלות (בסוסות בעיקר בשליש האחרון להריון) הפלת העובר, לרב ללא סימני מחלה ברורים. כיצד ניתן למנוע הדבקה בנגיף? ממשק בטיחות ביולוגית בידוד סוסים נגועים. מניעת מעבר סוסים , עובדים וציוד בין אורוות, תוך הטלת הסגר על האורווה הנגועה ואורוות סמוכות. והקפדה על היגיינה וחיטוי באורווה בחומרים מתאימים. קיים חיסון לנגיף EHV-1 החיסון לנגיף ניתן על פי גורמי סיכון ויש להתייעץ עם וטרינר לקבלת מידע נוסף. החיסון נדרש כחובה לסוסים מתחרים במתן בכל 6 חודשים. מדובר במחלה מדבקת רשומה המחייבת דיווח לשירותים הווטרינרים. על כל מגדל סוסים חלה אחריות להתנהל בהתאם להנחיות הנדרשות לבידוד הסוס החולה והחלת הסגר על האורווה בהתאם להנחיות הווטרינר המטפל, על מנת למנוע המשך הדבקה ולהגן על סוסים אחרים. תקופת ההסגר נקבעת על פי התפתחות המחלה באורווה והסימנים הקליניים של הסוסים והן מצב התחלואה הארצי. נגיף EHV-3 גורם למחלת מין המתבטאת בנגעים על אברי המין של זכרים ונקבות בסוסים. מנגנון הדבקה: במגע ישיר, במגע מיני, באופן עקיף בהזרעה מלאכותית. סוס נחשב למדבק עד להחלמה מלאה של הנגעים. זמן הדגירה מחשיפה להופעת סימנים: 5-9 ימים. אבחון: סימפטומטי בהתאם להופעת נגעים טיפוסיים, בדיקת PCR לנוזלים מהנגעים. טיפול: טיפול תומך. דרכי מניעה: הקפדה על היגיינה בתהליכי הרבעה והזרעה מלאכותית, סריקה ויזואלית של הסוסים לאיתור נגעים בטרם התהליך. *סיוע בתרגום: עדינה איסטון. שימו לב - בכל מקרה של חשש למחלה יש ליצור קשר עם וטרינר! מקורות: מסמך מסכם של פרטי המחלה על פי ארגון Equine Disease Communication Center ופורסם באתר AAEP של ההתאחדות האמריקאית של מטפלים וטרינריים בסוסים. Equine Disease Communication Center: Equine Herpesvirus Factsheet. מאמר סקירה ועמדה על נגיף הרפס סוסים EHV-1 שפורסם במגזין לרפואה פנימית וטרינרית. D.P. Lunn et al. (2009), Equine Herpesvirus-1 Consensus Statement. Journal of Veterinary Internal Medicine . חוזר מחלות חום בסוסים (פברואר, 2021). השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. https://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/briut_susim/pirsumim/Documents/mahalot_hom_susim.pdf כתבה שפורסמה באתר התאחדות ספורט הרכיבה הבינלאומית FEI FEI extends shutdown of international events in mainland Europe due to EHV-1 outbreak (March, 2021). Fédération Équestre Internationale.

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע במסגרת הכנס הוירטואלי של התאחדות היועצים להתנהגות בעלי חיים (APBC - Association of Pet Behaviour Counsellors) שהתקיים בנובמבר 2020, התקיימה הרצאה של אנה היינס (Anna Haines) שכותרתה ' התנהגות – לב ליבו של כל מה שאנחנו עושים בעמותות למען סוסים וחמורים ' (Behaviour – At the heart of everything we do in the equine charity sector). אנה היינס היא מטפלת קלינית בהתנהגות בעלי חיים , חברה בהתאחדות APBC ורשומה תחת המועצה ABTC, בוגרת תואר שני בהתנהגות בעלי חיים יישומית ורווחה (Applied Animal Behaviour and Welfare). בעלת נסיון בינלאומי בטיפול ובעבודה עם בעלי סוסים ממגוון רקעים וכיום עובדת כמטפלת בהתנהגות סוסים וחמורים בעמותה לסוסה והסייח ( The Mare and Foal Sanctuary ) וככתבת עבור מגזין Horse and Rider Magazine . להלן מובא עבורכם תקציר ההרצאה שלה. אנה פתחה בהדגשת החשיבות ברווחה הפיזית של בעל החיים בכל מקרה בו מתייחסים להתנהגותו, במיוחד בעבודה בעמותות אך בכל מקרה שהוא. היא הזכירה את מודל חמשת החופשים וגם את המודל החדש והעדכני יותר של חמשת המרחבים (דומיינים) והקשר הישיר בין הרווחה הפיזית וסביבתית של בעל החיים להתנהגותו ולבסוף גם לאינטראקציה בין בעל החיים לבני האדם. במהלך השיקום של הסוסים והחמורים שמגיעים לעמותה הם מבצעים כמובן בדיקה וטרינרית מקיפה וטיפול מתאים, אך ההתנהגות נמצאת בלב ליבו של כל שלב בשיקום, גם הפיזיולוגי. אנה תיארה את האתולוגיה של הסוסיים כיונקים חברתיים החיים בעדר, אוכלי עשב הניזונים בליכוך, ברירה מזון וזקוקים לגישה ממושכת למזון (Trickle Feeders), וכחיות נטרפות בעלות הגנה מפותחת כנגד טורפים. מכיוון שסוסים אינם מדברים במילים, שפת הגוף שלהם היא הדרך העיקרית שלהם להביע את עצמם, כולל תופעות מוכרות ברכיבה כמו עמידה על שתי רגליהם האחוריות או 'באקינג' בבעיטה ברגליהם האחרונות. אלו ניסיונותיו של הסוס לצעוק ולזעוק, התנהגויות אלו אינן מופיעות ללא סיבה. כמו גם סימנים שונים בהבעות הפנים העשויים להעיד על מתח, לחץ או כאב. התפתחו כלים שונים לזיהוי סימנים אלו, כולל אתוגרם 24 התנהגויות בסוסים רכובים שפותח על ידי סו דייסון והן הסולם להערכת הבעות פנים בסוסים (Horse Grimace Scale). לפעמים אנחנו שוכחים להקשיב לתגובות הסוס שלנו בשיחה, גם בזמן טיפול, טיפוח והברשה, זמנים שאמורים להועיל לסוס שלנו, לשמח אותו וטפח את מערכת היחסים שלנו איתו. אך אם אנחנו לא מקשיבים לנסיונותיו לתקשר ולספר מה נעים לו ומה לא, אנחנו מפספסים את ההזדמנות הזו. מטפלים בעמותה עוברים הכשרה לגבי התנהגות סוסיים, כולל הכרה עם תיאורית הלמידה. אנה הדגישה כי הכשרה שכזו חיונית לכל אדם שעובד עם סוסים וחמורים, אך במיוחד בתהליכי שיקום בעמותות. הכשרות כאלו מקנות כלים חשובים להבנת התנהגות בעל החיים בהקשר לזיהוי והבנת בעיות התנהגותיות שונות. כמו למשל, הבנה שכשעוברים עם סוס ממקום מואר למקום חשוך (כניסה לאורווה, מגרש מקורה או קרון) הוא עלול להציג בעיה התנהגותית שהמקור שלה בעצם שגור בכך שלעיניים של סוסים לוקח כ20-30 שניות להתרגל לשינויים בתאורה. " תן לאדם דג, הוא ישבע ליום אחד; למד אותו לדוג, הוא ישבע כל חייו. " השפה בה אנחנו משתמשים מאוד חשובה בהקשר להתנהגות בעלי חיים. תיאור הסוס במילים כמו 'שובב', 'דומיננטי' ו'חצוף' בעייתי מאוד ובעל קונוטציה של האשמה כלפי הסוס, ולא תומך בהבנה ותקשורת. וניכר כי לאחר הכשרה בסיסית בהקשר להתנהגות סוסיים ותיאורית הלמידה השפה משתנה משמעותית. מושגים עדיפים כוללים למשל 'מפחד', 'כואב', 'לחוץ', מתוך הבנה שיש גורם כלשהו להתנהגות המסוימת, זיהוי הגורם, ואולי בהתאם לכך גם התייחסות מתאימה לטיפול בגורם לפתרון הבעיה ההתנהגותית. יש עדות לכך שסוסים המתגוררים בקבוצה מראים פחות סימני לחץ חזותיים ופיזיולוגיים ביחס לסוסים החיים בתאים לבד. שכן, הזמן בקבוצה מאפשר לסוס גישה לחברה, תנועה והבעת התנהגויות טבעיות חיוניות. תוך הקפדה על התאמת הסביבה לבעל החיים המסוים, בהתאם לדרישות הספציפיות שלו, התאמה בין חברים בקבוצות, הפחתת השינויים בהרכב הקבוצה ושימוש בהעשרה. העשרה יכולה להתייחס לשימוש במשחקים ומתקנים, אך יש גם סוגים שונים של העשרה, כמו למשל בסוס שצריך להיות במנוחה בתא לתקופה. אך חשוב לזכור שכל סוס זקוקה לחיים מועשרים, ולא מספיק רק לספק להם את התנאים הבסיסיים להישרדות. בעמותה הם משתמשים בעבודתם עם בעלי החיים בגישת LIMA שמתייחסת לכמה שפחות פולשנית ועם הרתעה מינימלית, תוך שימוש מוגבר בשימוש בחיזוק חיובי כשאפשר ולבטל את השימוש בהענשה. אך ברור להם שזה לא קורה בין לילה. הערת המערכת: בבריטניה, ייעוץ התהגותי מתבצע תמיד בעקבות הפניה של וטרינר ובסופו מועבר דו"ח מלא לוטרינר ולצוות המטפל. בכדי להיות יועץ התנהגותי או מטפל קליני בהתנהגות בעלי חיים יש צורך בהכשרה אקדמית ויישומית מתאימה, שאינה קיימת כיום בישראל. ההכשרה המקיפה והרגולציה על תחום זה חיונית בכדי לשמור על רווחת בעלי החיים לטיפול אחראי של מטפלים מוסמכים ולאפשר לבעלים להרגיש בטוחים יותר ולוודא את ההכשרה של המטפל שהם שוכרים. מקור: Anne Haines, Behaviour – At the heart of everything we do in the equine charity sector. The APBC 2020 Virtual Equine Conference .

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. ( tal.nelken@mail.huji.ac.il ) לפני פריצת מגפת הקורונה היינו נוהגים לצאת לבלות, לפגוש חברים ומשפחה, ללכת לאירועים, לטייל ועוד. אך בתקופה האחרונה היו הגבלות רבות שמנעו זאת מאיתנו ורבים מצאו את עצמם יותר בודדים, משועממים, מתוסכלים ואף חווים דיכאון. התנאים המגבילים את אירועי החברה והפנאי בחיינו משפיעים על הרווחה שלנו, וכך גם אחזקת בעלי חיים בתנאים שלא מאפשרים להם חוויות מעשירות ומספקות עלול לגרום להם לחוות בדידות, שעמום, תסכול ודיכאון. בכתבה הראשונה בסדרה תיארנו את חמשת החופשים עקרונות להבטחת הרווחה לבעלי חיים: 1) חופש מרעב, צמא ותת-תזונה 2) חופש מאי-נוחות וחשיפה למזג האוויר 3) חופש מכאב, פציעות ומחלות 4) חופש מפחד ומצוקה 5) חופש לבטא התנהגות נורמלית הסברנו את הבעייתיות שבשימוש במילה 'חופש'. וכי החופשים מתייחסים בעיקר להפחתת מצוקות הישרדותיות אך הם אינם מבטיחים בהכרח חיים 'טובים', הכוללים חוויות חיוביות ומעשירות. לכן, החוקרים מלור וריד (Mellor & Reid) גיבשו רשימה חדשה של 5 עקרונות חמשת המרחבים (domains), לרווחת בעלי החיים: עקרונות אלה מדגישים יותר את החשיבות של ההתנהגות, כולל אינטראקציה עם בני אדם, והמצב הרגשי/מנטלי של בעלי החיים לעומת גישת חמשת החופשים. בנוסף, הם מדגישים שהיעדר הסבל מחוויה שלילית לא שקול בהכרח לחוויה חיובית. מטרת המודל היא לאפשר מסגרת שיטתית, מובנית, ויסודית כדי להעריך את מצב הרווחה של בעל החיים. המטרה של כל מרחב היא להפנות תשומת לב לתחומים שהכי רלוונטיים לצורך הערכת מצב הרווחה של בעלי חיים. מרחבים 1-3 המתייחסים לתזונה, סביבה ובריאות, משויכים לתחום ההישרדות. ניתן למדוד חוויה שלילית ומצוקה המשויכים למרחבים אלה באופן פיזיולוגי, פתולוגי וכד'. לדוגמה מחלה ניתן לאפיין על ידי מדידת חום, דופק ולחץ דם, בדיקת דם, שתן וצואה ועוד. כאמור, תחושת המצוקה באחד מהמרחבים האלה יכולה לנבוע ממנגנון גנטי הישרדותי שגורם להתנהגות מתאימה מצד בעל החיים, ומאפשרת לו לשרוד את המצב השלילי שנקלע אליו. מרחב 4 המתייחס לאינטראקציות ההתנהגותיות, מדגיש את חשיבות ההתנהגות של בעל החיים כמדד לאופן בו הוא תופס את סביבתו. מרחב זה מדגיש את ההתנהגויות היזומות, הדורשות גמישות בתגובה לסביבה משתנה ואירועים (לרוב לא צפויים) שמתרחשים בסביבתו. כאשר בעלי החיים משתתפים בהתנהגויות רצוניות, יזומות ומכוונות מטרה, ניתן לראות בבירור הפעלת יוזמה בניגוד להתנהגויות הישרדותיות הנובעות ממצוקה במרחבים 1-3. ניתן לחלק אינטראקציות התנהגותיות לשלושה סוגים עיקריים עליהם נרחיב בכתבה הבאה בסדרה: עם הסביבה (לבד) עם בעלי חיים אחרים עם בני אדם מרחב 5 מתייחס לתפיסה המנטלית והרגשית של בעל החיים, כשילוב כל המרחבים האחרים לכדי השפעתם על מצב הרווחה הכללי. לסיכום, מודל חמשת המרחבים הוא מודל עדכני לרווחת בעלי חיים, המדגיש לא רק את חשיבות הרווחה הפיזית, אלא גם את חשיבות ההתנהגות והמצב הרגשי והמנטלי של בעלי החיים. גישה זו תואמת את מסקנות המחקרים הביולוגיים העדכניים ביותר הקשורים לרווחת בעלי חיים. ניתן לאמץ מתוך מודל "חמשת המרחבים" קווים מנחים לגידול בעלי חיים בתנאים המאפשרים להם איכות חיים טובה, ועל כך ועוד נרחיב בכתבה הבאה. מקורות: Mellor, D. J. (2016). Updating Animal Welfare Thinking: Moving beyond the “Five Freedoms” towards “A Life Worth Living” . Animals, 6, 21; 1. Mellor, David J., et al. " The 2020 Five Domains Model: Including Human–Animal Interactions in Assessments of Animal Welfare ." Animals 10.10 (2020): 1870.