My Items

I'm a title. ​Click here to edit me.

ביומכניקה – מבט מקרוב על טבע התנועה של הסוס

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ההגדרה של תנועה היא שינוי במיקום של גוף בזמן ביחס לסביבה שלו, כשביומכניקה עוסקת בעצם בתנועה של יצורים חיים. העזרים של הרוכב משמשים אותו להעברת אותות ובקשות לסוס כדי להשפיע על התנועה של הרגליים שלו בגובה וכיוונים משתנים. התנועה של רגל הסוס מורכבת משני שלבים עיקריים: שלב הנפת הרגל (swing) ושלב הנחת הרגל (stance). לרב עדיף לכוון את בקשות הרוכב לתזמון עם שלב הנפת הרגל לתוצאות אופטימליות. ולכן, הבנה יישומית של הביומכניקה של הסוס מועילה מאוד באימון וברכיבה. התגובות התנועתיות שמאפשרות לסוס לנוע קדימה, אחורה, הצידה, מהר או לאט יותר ולבצע פניות ותנועות מורכבות אחרות מורכבות מארבעה מאפייני תנועה בסיסיים: 1. האצה 2. האטה (כולל תנועה אחורנית) 3. סיבוב הרגליים הקדמיות (forelimbs) 4. סיבוב הרגליים האחוריות (hindlimbs) מאפייני התנועה הבסיסיים הללו הם תוצאה של חיבור בין מאפייני תנועת גפיים של כל רגל בנפרד וביחד: 1. הארכה של הרגל קדימה (protraction) 2. נסיגה של הרגל לאחור (retraction) 3. הצדדה להרחקת הרגל מציר הגוף (abduction) 4. הצדדה לקירוב הרגל לציר הגוף (adduction) ההארכה והנסיגה של הרגל אחראיות להאצה והאטה, ואילו הצדדה להרחקה או קירוב הרגל לציר הגוף אחראיות לסיבובים ושינויים בכיוון התנועה או תנועה צידית. היחס בין מאפייני תנועת הגפיים מאפשר דיוק בתנועה הבסיסית, ומאפשר את הגדרת התנועה: תנועה קדימה – נסיגת הרגל בשלב ההנחה והארכת הרגל בשלב ההנפה. הנסיגה מתבצעת עוד בטרם הרגל נגעה בקרקע, מה שמאפשר האצה עוד לפני הנחת הרגל. תנועה אחורה – הארכת הרגל בשלב ההנחה ונסיגת הרגל בשלב ההנפה. האטה – עשויה להתבצע בצורה פאסיבית כך שההאצה פוחתת בכל צעד, או לחליפין באמצעות הארכה אקטיבית בשלב ההנחה, בדומה לתנועה אחורה. מעברים בהאטה אקטיבית עשויים להתבטא בהאטה פתאומית כמו בעצירת החלקה (sliding stop), כפי שנדרש בקאטינג ומשחקי פולו. לעומת מעברים הדרגתיים יותר הנדרשים בדרסז' וענפים אחרים. תנועה צידית – סיבוב הרגליים וביצוע פניות ותנועות צידיות מערבות רצף תנועות הצדדה להרחקה וקירוב הרגליים מציר הגוף בהתאם לתנועה. מטרת המקצבים (gaits) השונים לאפשר תנועה מהירה תוך שמירה על יעילות אנרגטית, והם מוגדרים כאוסף תנועות מורכבות, קצביות, מתואמות ואוטומטיות של הגפיים ואורך הגוף כולו של בעל חיים לכדי הפקת תנועות מתקדמות. המקצבים השונים מוגדרים בין השאר על פי סימטריה. כאשר הליכה וטרוט הם מקצבים סימטריים בהם התנועה דומה משני הצדדים, בניגוד לקנטר וגאלופ שהם מקצבים א-סימטריים. ניתן להגדיר את המקצבים גם לפי קיומו או היעדרו של שלב השהיה (suspension) במקצב, בו כל ארבעת הגפיים יחד באוויר בשלב ההרמה. כמו כן, ניתן להגדיר מקצבים על פי מספר פעימות, בהתאם למספר הנחות הרגליים בכל צעד. מחקרים מצאו שסוס שעצר בצורה מרובעת ושווה, יתחיל את התנועה הבאה עם הרגל הקדמית האחרונה שזזה, כאשר במעברים התחלת תנועה יכולה לכלול את שלב ההנחה או את שלב ההרמה. למשל, חוקרים מצאו באופן מפתיע כי במעבר מטרוט לקנטר, הרגל שתתחיל בדרך כלל את התנועה בקנטר תהיה הרגל הקדמית המובילה, בניגוד להחלפת רגל בקנטר או במעבר מהליכה, בהם הרגל שתתחיל את התנועה בקנטר תהיה הרגל האחורית החיצונית. זאת עקב הצורך בהעברת המשקל לרגל קדמית על מנת לעבור מתנועה אלכסונית סימטרית לתנועה א-סימטרית. לצפייה בוידאו בהילוך איטי לחצו כאן. הבנה טובה יותר של מאפייני התנועה של הסוס במקצבים והתנועות השונות מאפשרת לנו להבין טוב יותר את המגבלות הפיזיות של כל סוס במצב מסוים ולהתייחס לכך באימון בהתאם. כמו כן, דיוק במועד הבקשות של הרוכב מאפשר מעברים ושינויים מדויקים יותר בתנועה, המאפשרים לסוס לשמור על איזון ושיווי משקל תחת האוכף בהתאם לתנועה הטבעית שלו. מקורות: P. McGreevy, J.W. Christensen, U.K. von Borstel, A. McLean (2018), Chapter 11: Biomechanics in Equitation Science. John Wiley & Sons Ltd, 2nd edition, pp.235-260. J. Robilliard, T. Pfau, A. Wilson (2006). Gait characterisation and classification in horses. The Journal of Experimental Biology(210), 187-197.

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על הגדילן המצוי?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות והחסרונות של האספסת התרבותית. והפעם נדון ביתרונות של גדילן מצוי כתוספת למנה היומית. הגדילן המצוי, באנגלית: Milk Thistle, בלטינית: Silybum marianum הגדילן המצוי לא תמיד מוכר בשמו, אך נפוץ למדי במרעים ובשדות. מדובר בצמח חד שנתי ממשפחת המורכבים שנפוץ כצמח בר בישראל ובאירופה. סוסים לרב יעדיפו לאכול אותו כשהפרחים הקוצניים מלאים בזרעים להם מסגלים תכונות רפואיות יעילות מגוונות. הגדילן המצוי מהווה מזון מצוין ליותר מ-50 זנים שונים של חיידקים טובים מוכרים וידוע כקוטל חיידקים מזיקים ופתוגנים רבים. צמח זה מכיל פוליפנולים ופועל גם כנוגד חמצון ובעל תכונות רפואיות רבות המסייעות לתפקוד מערכת העיכול והכבד. בבני אדם זרעי הגדילן משמשים לתמיכה וטיפול במחלות כבד כרוניות מסוימות, אבנים בכיס המרה, עצירות, סכרת, ועוד. שימוש מבוקר בתמצית סטנדרטית של גדילן בכלבים נמצא יעיל במניעת פגיעה בכבד במחלות מסוימות. במחקרים בעכברים מצאו כי לתמצית הסטנדרטית גם השפעה נוגדת דלקת ואלרגיה במינונים שונים, וסייע בטיפול בכיבי קיבה בעכברים. *שימו לב - בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות המזון, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. בסוסים תמצית זרעי גדילן נמצאה כבעלת פוטנציאל טוב לשימוש כנגד רעלנים תוך-תאיים ובהפחתה בהפרדות העלעלים (למינה) בסוסים הסובלים מלמינייטיס. הגדילן המצוי מתאים לשילוב במינון נמוך כתוסף למנה היומית של הסוס, ולא כמזון עיקרי, בין אם כצמח שלם או זרעים. אך בהחלט כדאי להשאיר אותו במרעה ולהציע לסוס כשפוגשים בו בטיול. אך הגדילן לא מומלץ להאכלה לסוסות בהיריון, הנקה או לסייחים. מקורות: WHO monographs on selected medicinal plant (1999), Volume 2, pp. 300-316 M. Elghandour et al. (2018), Plant Bioactives and Extracts as Feed Additives in Horse Nutrition. Journal of Equine Veterinary Science, 69, pp. 66-77. K.D. Tinworth et al. (2010), Potential treatments for insulin resistance in the horse: A comparative multi-species review. The Veterinary Journal, 186, pp. 282-291. A. Zholobenko et al. (2016), Polyphenols from Silybum marianum inhibit in vitro the oxidant response of equine neutrophils and myeloperoxidase activity. Journal of Veterinary Pharmacology and Therapeutics, 39, pp. 592-601.

ביומכניקה ותיאורית הלמידה בדרסז' – חלק ג

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ד"ר אנדרו מקליאן שהוא ממייסדי הארגון ISES, זואולוג, דוקטור לפסיכולוגיית אימון סוסים ומרצה באוניברסיטאות וכנסים ברחבי העולם, פיתח ומנהל את המרכז להתנהגות סוסים באוסטרליה ומאמן רכיבה ותיק שהתחרה ברמת גרנד-פרי בקפיצות ובדרסז'. בהרצאה ד"ר אנדרו מקליאן דיבר על הקשר והאינטראקציה בין ביומכניקה ותיאורית הלמידה ברכיבה, בדגש על התנועות השונות בדרסז' והקשר בין תהליך הלמידה, עיבוד הגירויים והאותות במוח והתגובה בתנועה של הסוס. כאשר המטרה העיקרית בדרסז' ובאימון סוסים בכלל, היא ליצור מצב של תנועה הרמונית בתגובה יעילה לגירויים קלים תוך שמירה על רווחת הסוס. בחלק א' תיארנו את המקצבים והתנועות השונות בדרסז', והזכרנו שיטות שונות בלמידה אסוציאטיבית לאימון תוך התייחסות לחלק מהאזורים במוח שרלוונטיים ללמידה יעילה. ובחלק ב' הבהרנו את העקרונות הבסיסיים בביומכניקה הרלוונטיים לרכיבה על סוסים. כעת, נרחיב על אסימטריה והקשר בין מגבלות ביומכניות לתנועה ולמידה. ראשית, חשוב להבין כי כיפוף הינה פעולה קשה במיוחד לסוסים, ובכלל בחיות גדולות, מכיוון שעמוד השדרה והשלד שלהם צריכים להיות חזקים במיוחד ולתמוך במערכת עיכול גדולה ומאסיבית. לכן טווח התנועה הגבי-צווארי של הסוס מוגבל במיוחד בטרוט וקנטר בהורדה והרמת הצוואר והגב; בהליכה 7°, בטרוט 5°, בקנטר 16°. כאשר טווח התנועה הצידי של גוף הסוס מוגבל עוד יותר; בהליכה 5°, בטרוט 3°, בקנטר 5°. שימו לב כי למרות הדעה הרווחת, המתח בקבוצות השרירים בכתפיים וברגליים הקדמיות אחראי לכינוס בנוסף למתח וההנמכה של קבוצות השרירים ברגליים האחוריות, כמו גם שרירי הבטן והגב. כאשר מדידות במחקרים שונים מצאו כי בהליכה ובטרוט כ-60% ממשקל הסוס נישא על ידי הרגליים הקדמיות. בנוסף, מקבצי עצבים מיוחדים באזור שבין הגבנון לכתף ובאזור האגן של הסוס הם מחוללי תבנית מרכזיים (CPG) שאחראיים על תבנית התנועה במקצבים של הסוס אך לא על הקצב. כך שהמוח בעצם נדרש לניהול קצב התנועה, אך לא לתבנית המקצב (הליכה, טרוט, קנטר). כלומר, כאשר הקצב איטי או מהיר מדי, הסוס עשוי לשנות מקצב באופן ספונטני שהסוס לא בהכרח מבצע באופן מודע. לכן גם ביצוע תנועה של פליינג-צ'יינג' (Flying-change) לשינוי ברגל המובילה בקנטר היא תנועה שמאוד קשה לסוסים. כמו כן, מחוללי התבנית המרכזיים הללו פועלים באופן הדרגתי שבו קודם מופעלות הרגליים הקדמיות ורק לאחר מכן האחוריות. ככלל, הרגל הראשונה שמתחילה כל מקצב תהיה קדמית. אולם, במידה והסוס לא שם משקל באופן שווה על שתי הרגליים האחוריות, זו שהמשקל עליה חלקי ככל הנראה תהיה הראשונה לזוז. במעבר מטרוט לקנטר הרגל הראשונה תהיה הרגל המובילה הקדמית, אך בשינוי רגל מובילה בפליינג צ'יינג' הרגל הראשונה תהיה אחורית. מחקרים מצאו שסוס שעצר בצורה מרובעת ושווה, יתחיל את התנועה הבאה עם הרגל הקדמית האחרונה שזזה. למרבה ההפתעה, האבולוציה של זוגות אלכסונים בתנועת רגליים, שאנחנו רואים בסוסים בצורה ברורה במיוחד בטרוט, החלה בתנועת השחייה בדגים. כשדגים מסוימים התפתחו לדו-חיים וזוחלים, זוגות האלכסונים אפשרו תנועה שאינה תלוי בהנעת הגפיים עצמן אלא בכיפוף הגוף מצד לצד. בעוד בהמשך, כשעמוד השדרה והגוף נהיו קשיחים יותר, התפתחה תנועת זוגות האלכסונים שאנחנו מכירים ביונקים יבשתיים כמו הסוסים. כתוצאה מכך, אסימטריה ביומכנית מראה תכונות שונות בתנועה של הרגליים של הסוסים, צד אחד לעיתים חלש יותר מהשני. וחוסר השוויון הזה כמובן מושפע גם מהסימטריה של הרוכב, מה שעשוי להפוך את האיזון ברכיבה למשימה מורכבת. סוסים רבים עקומים יותר כשהצעד קצר יותר, לכן הרגל האחורית עשויה לעשות צעד גדול יותר מהקדמית. מאפיינים נפוצים בזוג האלכסונים, או הצד, החלש יותר בסוסים: הנחת הרגל הקדמית מקדימה נטייה להישען על המושכה, הצד שנחשב לנוקשה יותר קשה יותר להאט או לקצר לכדי ירידה לא שווה במקצב הליכה לא שווה אחורה קפיצה או איחור ברגל האחורית בפליינג צ'יינג' צעדי פיאף ופסאז' לא שווים קושי במעבר מטרוט מכונס לפסאז' כשהצוואר מוגבל בתנועה לאורך, עשויה להיווצר מעין בליטה בצוואר ובעיות פיזיולוגיות שכוללות דחיסת חוט השדרה או עצבים שידרתים, שחיקה או פגיעה במשטחים מפרקיים, דלקת וכאב. ולכן חשוב להקפיד על סימטריה ויישור הצוואר באופן גמיש, אך גם להקפיד לרכב את הסוס במנח צווארי ארוך יותר ומכונס, ולא מכווץ בסטייה מהזווית הטבעית. "אמנות הרכיבה על סוסים הינה ההבנה וההרמוניה המושלמת בין הסוס והרוכב", ננו אוליביארה. לסיכום, על פי ד"ר אנדרו מקליאן, ניתן להשיג את ההבנה וההרמוניה בין הסוס לרוכב על ידי שמירה על רוכב מאוזן באוכף ומינימום הפרעה לסוס בגירויים ובתנועה. מקור: סיכום הרצאה של ד"ר אנדרו מקליאן שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020 Interaction of biomechanics and learning theory in dressage, Dr. Andrew McLean

הבעות פנים ככלי לזיהוי כאב בסוסים רכובים

נכתב על ידי טל נלקן - בוגרת תואר ראשון במדעי החיים, סטודנטית לתואר שני במתמטיקה ומדריכת רכיבה מוסמכת. (tal.nelken@mail.huji.ac.il) דמיינו שפגעתם עם הבוהן בפינת הדלת. אוו כואב! העיניים שלכם נעצמות, הפנים מתכווצות ואתם צולעים לעבר הכיסא הקרוב. כאשר אתם מתיישבים עליו באנחת רווחה, הרגל כבר פחות כואבת ושרירי הפנים נרגעים. מסתבר שגם לסוסים יש "פני כאב". מחקר שנערך באנגליה בסוסים צולעים רכובים הראה שישנן מספר הבעות פנים שמעידות על כאב. ממש כפי שאנחנו מכווצים את פנינו כשכואב לנו, כך גם הסוסים משנים את הבעת הפנים שלהם כשכואב להם. לפי המחקר, הבעות הפנים שהעידו על כאב בזמן תנועת הסוס כללו: אוזן אחת או יותר הפונה אחורה - שתי אוזניים אחורה הוא סימן מובהק לכאב, אך גם אוזן אחת הפונה אחורה והשנייה הצידה או קדימה העידו על כאב. סגירה חלקית או מוחלטת של העיניים פתיחה גדולה של העיניים כך שניתן לראות את לובן העין (sclera) - זוהי הבעה הידועה בדרך כלל כחלק מתגובת פחד בסוסים, אך הסוסים במחקר לא הראו תגובת פחד והבעה זו נעלמה כאשר העלימו את הכאב בסוסים, לכן החוקרים הסיקו שהבעה זו יכולה גם להביע כאב. פתיחת הפה מתג המשוך בצד אחד יותר מפה הסוס - וכן יותר משקל על מושכה אחת ו/או קושי בפנייה לצד אחד. ראש מסובב לצד סוס שראשו מאוד מעל המתג או מאוד מאחורי המתג (כך שזווית המצח של הסוס לפני או מאחורי האנך ביותר מ-30 מעלות) או שראשו אינו יציב כלומר זווית ראשו של הסוס יחסית לאנך משתנה בתדירות גבוהה. בתמונה 1: דוגמאות להבעות כאב בסוסים רכובים, קישור למקור. להרחבה והעשרה, לרשותכם קורס מקוון של ד"ר סו דייסון על 24 התנהגויות המעידות על כאב בסוס הרכוב המוצע על ידי ארגון אקוויטופיה הפועל בשיתוף פעולה עם אקווידע How to Recognize the 24 Behaviors indicating Pain in the Ridden Horse – Dr Sue Dyson לעומת זאת, הבעות פנים שנצפו בזמן הרכיבה בעיקר אצל סוסים בריאים ולא נראו כמעט בסוסים הצולעים כללו: שתי אוזניים קדימה ראש במנח עבודה, כלומר על המתג או מעט 'לפני' או 'מאחורי' המתג הפרשת רוק או קצף בפה הסוס בתמונה 2: אוזניים קדימה, סוס 'על המתג' (מצח מקביל לאנך), פה מקציף, קישור למקור. מקורות: 1. מאמר שפורסם במגזין המדעי העוסק בהתנהגות וטרינרית, שכותרתו "האם ניתן לקבוע נוכחות כאב בשרירי השלד באמצעות הבעות פנים בסוסים רכובים בשיטת FREeq?" Dyson, Sue, et al. "Can the presence of musculoskeletal pain be determined from the facial expressions of ridden horses (FEReq)?." Journal of Veterinary Behavior 19 (2017): 78-89. 2. מאמר שפורסם במגזין המדעי העוסק בהתנהגות וטרינרית, שכותרתו "פיתוח אתוגרם לתיאור הבעות פנים בסוסים רכובים בשיטת FEReq." Mullard, Jessica, et al. "Development of an ethogram to describe facial expressions in ridden horses (FEReq)." Journal of Veterinary Behavior 18 (2017): 7-12.

חודש המודעות לכאב בבעלי חיים

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע חודש ספטמבר הוא חודש בסימן מודעות לכאב בבעלי חיים. בהמשך החודש נעלה כתבות ותכנים המתמקדים בחשיבות שבזיהוי כאב בסוסים וחמורים, אך אנו כמובן מעודדים מודעות לסימני כאב בכלל בעלי החיים שנמצאים תחת אחריותכם. זיהוי כאב בשלבים מוקדים יכול לסייע באיתור בעיות רפואיות לפני שהן מחמירות ומתדרדרות למצבים מסכני חיים. כמו כן, סימנים לכאב מסייעים לנו לשמור על רווחת בעלי החיים, על מנת שיהיו שמחים ובריאים תחת חסותנו. לנוחיותכם אינפוגרף לסימני כאב כלליים הנפוצים בבעלי חיים, אתם מוזמנים להפיץ את התמונה ולתייג אותנו #אקווידע ואת חודש המודעות #החופשמכאב לפרטים נוספים על חודש המודעות לכאב בבעלי חיים, וספציפית בסוסים וחמורים אתם מוזמנים לבקר באתר של ארגון IVAPM האקדמיה הוטרינרית הבינלאומית לטיפול בכאב. ואתם מוזמנים כמובן גם לעקוב אחר הכתבות השונות שיעלו בהמשך כאן באתר. צוות אקווידע מאחלים לכם ולבעלי החיים שלכם שנה טובה עם הרבה בריאות ורווחה טובה!

ביומכניקה ותיאורית הלמידה בדרסז' – חלק ב

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ד"ר אנדרו מקליאן שהוא ממייסדי הארגון ISES, זואולוג, דוקטור לפסיכולוגיית אימון סוסים ומרצה באוניברסיטאות וכנסים ברחבי העולם, פיתח ומנהל את המרכז להתנהגות סוסים באוסטרליה ומאמן רכיבה ותיק שהתחרה ברמת גרנד-פרי בקפיצות ובדרסז'. בהרצאה ד"ר אנדרו מקליאן דיבר על הקשר והאינטראקציה בין ביומכניקה ותיאורית הלמידה ברכיבה, בדגש על התנועות השונות בדרסז' והקשר בין תהליך הלמידה, עיבוד הגירויים והאותות במוח והתגובה בתנועה של הסוס. כאשר המטרה העיקרית בדרסז' ובאימון סוסים בכלל, היא ליצור מצב של תנועה הרמונית בתגובה יעילה לגירויים קלים תוך שמירה על רווחת הסוס. בחלק א' תיארנו את המקצבים והתנועות השונות בדרסז', והזכרנו שיטות שונות בלמידה אסוציאטיבית לאימון תוך התייחסות לחלק מהאזורים במוח שרלוונטיים ללמידה יעילה. וכעת, נמשיך בעקרונות הביומכניקה שד"ר אנדרו מקליאן תיאר בהקשר לדרסז' ורכיבה על סוסים. כאשר תנועת רגליים קדימה נחשבת להארכה (protraction), אחורה היא נסיגה (retraction) ולצדדים היא הצדדה לקירוב או ריחוק בהתאמה (abduction, adduction). בעוד השלבים בתהליך התנועה, כוללים את שלב הנפת הרגל באוויר (swing) ושלב הנחת הרגל על הקרקע (stance). בלימוד ועיצוב תנועות חשוב לשמור על תהליך הדרגתי של לחץ-והרפיה בתזמון של 1-3 פעימות בקצב או כשתי שניות; 1. הבקשה – שימוש בעזרים קלים בצורה עדינה, למשל הגברה ראשונית של הלחץ ברגל או המתח במושכות. 2. עידוד ודרישה – שימוש חזק יותר בעזרים. 3. תודה – הרפיה ושחרור הלחץ או המתח כפרס מחזק, הסרת הלחץ בחיזוק שלילי. קצב או תדירות המקצבים השונים תלוי בין השאר בגודל או גזע הסוס, לפונים לדוגמא קצב מהיר יותר מרב הגזעים הגדולים. כאשר הקצב הממוצע למקצבים השונים בדרסז' הוא יחסית אחיד, כלהלן; הליכה – 50-60 פעימות בדקה טרוט עבודה – 70-80 פעימות בדקה טרוט מכונס – כ-65 פעימות בדקה פיאף – 55-60 פעימות בדקה קנטר עבודה – 70-110 פעימות בדקה קנטר מכונס – 80-90 פעימות בדקה כאשר מקצבים מכונסים ברמה גבוהה יותר הם איטיים יותר ותהליך הלמידה שלהם כולל האטה של הקצב במקצב עצמו. למשל, טרוט מכונס ופיאף הם בעצם מקצבי טרוט ברמה גבוהה יותר, איטיים יותר וכוללים זמן הנפת רגל ארוך יותר. הפעלת העזרים בזמן הנפת הרגל יעילה יותר לשליטה מודעת וקואורדינציה טובה יותר, לעומת המגבלות המכניות הקיימות בזמן הנחת הרגל. ולכן יש ערך משמעותי לאימון בהילוך איטי בהליכה, בה רמת השליטה גבוהה וניתן להשפיע בנפרד על כל רגל בארבע הפעימות יחסית בקלות. מחקרים שונים מצאו כי תנוחת הראש והצוואר, או אורך האף-צוואר וגובה הקודקוד (poll), של הסוס נמצאת בקשר ישיר עם אורך הצעד, כחלק מהמכניקה של הכינוס או הארכת הצעד. בין השאר, כשאנחנו מנמיכים את ראש הסוס בעבודה זה עשוי להוריד את לחץ הדם של הסוס עקב השפעה על קולטנים בכלי הדם של הסוס. התנועות השונות בדרסז' משלבות שרשרת תגובות רציפות עם מגוון שינויים בכיוון וקצב תנועת הרגליים כמו גם בתנוחת הצוואר והראש, והסדר ביניהם, לדוגמא; שולדר-אין (Shoulder-in) – הצדדת הרגליים הקדמיות ותנועה קדימה. טראברס (Travers) ורנברס (Renvers) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים האחוריות. פירואט (Pirouette) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים הקדמיות והאחוריות, לכדי סיבוב במקום על רגל ציר. האף-פאס (Half-pass) – כיפוף הצוואר, הצדדת הרגליים הקדמיות והאחוריות, לכדי תנועה צידית קדימה. פסאז' (Passage) – טרוט איטי ואז קצר וגבוה. פיאף (Piaffe) – טרוט קצר ואז איטי וגבוה. ההמשך בחלק ג' – אסימטריה והקשר בין מגבלות ביומכניות לתנועה ולמידה. מקור: סיכום הרצאה של ד"ר אנדרו מקליאן שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020 Interaction of biomechanics and learning theory in dressage, Dr. Andrew McLean

צמחים לסוסים - מה צריך לדעת על אספסת?

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ברוכים הבאים לתור השבועי על סוגי צמחים להזנת סוסים וחמורים. בכל שבוע אביא לכם תקציר קצר על צמח אחר שיכול לשמש אותנו כמספוא או תוספות בהזנת סוסיים, בין אם כמזון גס עיקרי, נוסף או כתוסף למנה היומית. כאשר לכל צמח יש מגוון של יתרונות וחסרונות, וגם מינים שונים בעלי תכונות שונות. ונתחיל כמובן עם הכוכבת הבינלאומית - אספסת! האספסת התרבותית, באנגלית: Alfalfa, בלטינית: Medicago sativa. האספסת הינה צמח מוכר לרב, בין אם כחציר, כקוביות שחת דחוסות או בכופתיות. האספסת התרבותית היא צמח פורח רב שנתי שאורך חייו בין 4-8 שנים וגדל עד גובה מטר, כשמערכת השורשים שלו יכולה להגיע לאורך של כ15 מטרים. סוסים יעדיפו לרב לאכול את האספסת כשהיא יחסית נמוכה, כך שהערך התזונתי שלה גבוה יותר, כשהיא רכה ועשירה בסיבים מסיסים איכותיים. שחת אספסת איכותית נקצרת בשלב הפריחה, כך שניתן למצוא פרחים ויחס עלה-גבעול טוב (1:2) בחציר. בשלב זה בתהליך הגדילה של האספסת הנעכלות של הצמח במעי האחורי של הסוס טובה יותר והוא גורם לפחות תסיסה חיידקית. מחקרים שנערכו ב10 השנים האחרונות מציעים כי אספסת יעילה במינונים גבוהים לטיפול ומניעת כיבי קיבה (אולקוס), אך המנגנון לכך טרם ידוע במלואו. משערים כי הודות להרכב המינרלים וריכוז הסידן הגבוה בצמח, האספסת מסייעת בשמירה על רמת חומציות מאוזנת במערכת העיכול של הסוס. מצאו כי החומציות בקיבת הסוס יורדת משמעותית (ה-pH עולה) כחמש שעות לאחר אכילת חציר אספסת ביחס לחציר מסוגים שונים כמו שיבולת שועל או רודוס, ועל כן משמשת בטיפול בכיבים בשילוב עם טיפול ווטרינרי מתאים. האספסת אף מסייעת בשמירה על תנאים סביבתיים מיטביים לאוכלוסיית החיידקים במעי האחורי, במיוחד במצבים של שלשול כרוני או נפיחות. *שימו לב - חשוב לוודא שהחציר נקי מטפילים, עובשים ופטריות. בכל חשש מומלץ להיוועץ בווטרינר או תזונאי, ותמיד לבדוק את איכות החציר, נקיונו ולשלב מזון חדש בהדרגה. כמו כן, האספסת מהווה מקור נהדר לחומצות אמינו חיוניות, אבני הבניין של החלבונים, יחד עם ויטמינים ומינרלים שונים. לכן היא מהווה תוספת טובה לאיזון יחס המינרלים המצוי בשחת (חציר) ממשפחת הדגניים, כמו שיבולת שועל וחיטה. ומסייעת לשמירה על מצב גופני ושרירי גו בריאים באזור הגב מהגבנון ועד לזנב, המכונה טופליין (Topline) בסוסים, במיוחד בשלבי גדילה ופעילות גופנית מאומצת. האספסת מכילה פיטואסטרוגנים (הורמונים צמחיים) ולכן עשויה לסייע באיזון המערכת ההורמונלית בסוסות לאחר המלטה, לעומת זאת יש להקפיד על מינונים נמוכים בזמן היריון. חציר אספסת מתאים לרב לשילוב במנה היומית של הסוס בהיקף של עד 30% מהמנה היומית, כתלות בדרישות התזונתיות של הסוס ובעיות רפואיות קיימות כמובן. חשוב לזכור שהאספסת עשירה מאוד ומכילה גם סוכרים, ואף רכיבים אנטי-תזונתיים כגון ספונינים, העלולים לפגוע בכבר ובמערכת החיסונית במינונים גבוהים. ואף למרות יעילותה בהזנה יש גם סוסים שרגישים לצמח זה ועלולים לפתח תגובה אלרגית. ולכן חשוב להיוועץ בווטרינר או תזונאי, להקפיד על מינון מתאים ותמיד לשלב מזון חדש בהדרגה. מקורות: Francis, G., Kerem, Z., Makkar, H., & Becker, K. (2002). The biological action of saponins in animal systems: a review. British Journal of Nutrition, 88, pp. 587-605. British Journal of Nutrition(88), 587-605. Julliand, S., Martin, A., & Julliand, V. (2018). Effect of Dehydrated Alfalfa on Equine Gastric and Faecal Microbial Ecosystems. Livestock Science(215), 16-20. McAllister, T., Ribeiro, G., Stanford, K., & Wang, Y. (2020). Chapter 47: Forage-Induced Animal Disorders. In M. C. Kenneth J. Moore (Ed.), Forages: The Science of Grassland Agriculture, Volume II, Seventh Edition. (7th Edition ed., Vol. II, pp. 839-860). John Wiley & Sons Ltd.

ביומכניקה ותיאורית הלמידה בדרסז' – חלק א

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ד"ר אנדרו מקליאן שהוא ממייסדי הארגון ISES, זואולוג, דוקטור לפסיכולוגיית אימון סוסים ומרצה באוניברסיטאות וכנסים ברחבי העולם, פיתח ומנהל את המרכז להתנהגות סוסים באוסטרליה ומאמן רכיבה ותיק שהתחרה ברמת גרנד-פרי בקפיצות ובדרסז'. בהרצאה ד"ר אנדרו מקליאן דיבר על הקשר והאינטראקציה בין ביומכניקה ותיאורית הלמידה ברכיבה, בדגש על התנועות השונות בדרסז' והקשר בין תהליך הלמידה, עיבוד הגירויים והאותות במוח והתגובה בתנועה של הסוס. כאשר המטרה העיקרית בדרסז' ובאימון סוסים בכלל, היא ליצור מצב של תנועה הרמונית בתגובה יעילה לגירויים קלים תוך שמירה על רווחת הסוס. אימון סוסים לדרסז', המכונה רכיבה אומנותית, מתבסס בעיקר על ניצול התנועות הטבעיות של הסוס ברכיבה, כאשר מקורו במילה דרסר (Dresser) שמשמעה בצרפתית "לאמן". הדרסז' מתחיל בעצם מכך שמלמדים את הסוס להזיז את הרגליים באופן שבו הרוכב מבקש, תוך שימוש בסימנים שונים, בעיקר בחיזוק שלילי. כאשר כל התנועות מתבססות על שינויים בכיוון וגובה תנועות הרגליים בשלושה מקצבים (gates) שונים; הליכה – 4 פעימות טרוט (ריצה קלה) – 2 פעימות קנטר (דהירה) – 3 פעימות תנועות בדרסז' הן שרשרת תגובות רציפות המתבססות על אימון הבסיס בשיטה המכונה 'עיצוב התנהגות' (Shaping) הבונה תגובה התנהגותית בהדרגה. עיצוב מתבצע בהתניה אופרנטית כמו חיזוק חיובי במזון וחיזוק שלילי בהסרת גירוי דחיה כמו דרבון או נגיעה בשוט, או לחליפין התניה קלאסית כמו סימנים קוליים או במנח הגוף. האמנות האמיתית ברכיבה שגורה בשקט. כלומר, שימוש בעזרים או בסימנים לכדי המינימום האפשרי, כך שהם כמעט בלתי נראים. וזה יכול להתקיים רק אם גוף הרוכב נמצא לגמרי בהרמוניה עם התנועה של הסוס ואינו גורם להפרעה של 'רעש לבן' מבחינת חיזוק שלילי או התניה. לדוגמא, השימוש בכיווץ שרירי השוקיים ברגלים בצורה מאוד עדינה וממוקדת לכדי תגובה יעילה מהסוס ושחרור הלחץ באופן מידי לכדי הסרת הלחץ לחיזוק שלילי יעיל, במקום דירבון ותנועות חזקות ונראות לעין של הרגל. או לחליפין, שינוי קל במנח הישיבה של גוף הרוכב לכדי תגובה יעילה מהסוס להתניה הקלאסית, במקום ישיבה בולטת אחורה או משיכה במושכות להאטה או עצירה. זאת לכדי שימוש אפקטיבי, אתי ויותר טוב לסוס ולרוכב, בצמצום התדר והתדירות של העזרים הללו ככל האפשר, עד לרמות הרכיבה הגבוהות ביותר, בהן נראה כמעט כאילו הסוס קורא את מחשבותיו של הרוכב, כי העזרים נסתרים מהעין. הממשק בין תיאורית הלמידה וביומכניקה מתרחש בעצם במוח שמחבר בין תהליך הגירוי והלמידה העובר עיבוד במוח לכדי הפעלת תנועה בגוף הסוס. בין השאר, חשוב להכיר מעט את אופן הפעולה של אזורים שונים במוח כחלק מתהליך הלמידה, על מנת להבין מדוע חשוב כל כך להקפיד על אימון וסביבת למידה ידידותית, הרמונית וללא ענישה או יצירת פחד, לשם למידה יעילה בצורה שטובה לסוס ולמאמן. לאזור במוח המכונה DMS תפקיד משמעותי בלמידה והעצמה ארוכת טווח של תהליך למידת הרגלים ועיצוב התנהגות. כאשר להיפוקמפוס תפקיד חשוב בזיכרון מרחבי. ותפקיד גרעין האקומבנס לשלוט במנגנוני הריכוז למיקוד בגירויים חיצונים. אזור 'החומר השחור' הוא המקור הגדול ביותר לנוירוטרנסמיטר דופמין, בעל חשיבות רבה בשליטה בתנועה, קשב, למידה ורוגע. כך שככל שנקדים ללמד את הסוס לשלוט בתנועות הרגליים שלו כתגובה לגירויים שונים, כך המשך תהליך הלמידה יהיה רגוע ויעיל יותר. האמיגדלה קשורה בזיכרון ותגובה לגירויים מפחידים ומלחיצים, ובאפשרות להתאוששות ספונטנית של זכרונות פחד, ולכן חשוב שנפחית את הסיכוי לזכרונות פחד בתהליך האימון והלמידה, מכיוון שקשה מאוד לבטל תגובות פחד באופן יעיל. ההמשך בחלק ב' – מה אנחנו צריכים לדעת על ביומכניקה ברכיבה על סוסים? מקור: סיכום הרצאה של ד"ר אנדרו מקליאן שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020 Interaction of biomechanics and learning theory in dressage, Dr. Andrew McLean

רווחת סוסים - מה שאנחנו יודעים משנה

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי של האגודה למדעי האקוויטציה ISES 2020 – International Society for Equitation Science, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. כאשר אקווטציה או אקווטיישן הינו מושג הנובע מהמילה הלטינית 'אקווידה' (Equidae), באנגלית 'אקוויין' (Equine), שמשמעה בני משפחת הסוסיים. מושג זה מתייחס לכלל פעולות האימון, האילוף והרכיבה על סוסים וחמורים, או כל פעולה הקשורה בעבודה ואינטראקציה בין האדם לבין בן משפחת הסוסיים. במהלך הכנס התקיימה גם הרצאה מרתקת על ידי ליסה אשטון שהיא מאמנת רכיבה ומומחית בתחום מדעי האקוויטציה ורווחת סוסים ברכיבה ואימון, מייעצת להתאחדות הרכיבה הבינלאומית FEI, וארגונים בינלאומיים רבים אחרים בתחום. בהרצאה, ליסה עסקה בנושאים שונים ברווחת סוסים תחת הכותרת 'מה שאנחנו יודעים משנה' (What we know matters), ודיברה על כך שמה שאנחנו יודעים משפיע באופן ישיר על רווחת סוסים. מובא לכם להלן סיכום קצר של הנקודות העיקריות שהוצגו בהרצאה. הסקרנות היא המפתח לשיפור רווחת סוסים ובעלי חיים בכלל, אך סקרנות גם מעודדת פגיעות. זריעת סקרנות במוחותיהם של אשים מזכירה זריעת זרעים באדמה, אנחנו יכולים לבחור האם לתת לזרעי הסקרנות לראות אור שמש, לנבוט ולצמוח בנו או שאנחנו עלולים להשאיר אותם להתייבש ולקמול בחושך. כשאנחנו מזהים פער בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו עושים או פער בידע שלנו, זה בעצם הפתח לסקרנות. אך הפער הזה עלול לגרום לנו לאי-נוחות מכיוון שבעצם ההכרה בפער אנחנו מכירים במצב של אי-ודאות ומעין אשליה של חוסר אונים.
כשאנחנו יודעים יותר, או יותר טוב, כמו ב'אקוויטציה מבוססת עובדות' Evidence Based Equitation, רכיבה ואימון המבוססים על עובדות ומחקרים, אנחנו יכולים לעשות דברים בצורה טובה יותר למען הסוסים.

אז מה בעצם אנחנו יודעים?
להלן תמצית הדוגמאות שליסה הציגה. כאשר אנחנו יודעים עוד הרבה יותר מזה, וגם יש לנו תמיד עוד מה ללמוד. אימון כל בעלי החיים ממקם את המאמן כגירוי לכל ההתנהגויות, בין אם בצורה מכוונת או לא, לא הסביבה היא הגירוי, אלא האדם. ובמובן מסוים, גירוי משמעו שליטה. דומיננטיות באימון סוסים היא שיטה ומושג שנוצר על ידי האדם. כאשר בריחה (flight), לחימה (fight) ואדישות (אפטיה) הן כולן תגובות המביעות פחד. הסרת גירוי דחיה, או 'חיזוק שלילי', כולל שימוש בלחץ והרפיה. הוספת גירוי משיכה, או 'חיזוק חיובי', משמש לחיזוק של התגובות שאנחנו כן רוצים. שיטת תגמול משולבת, המשלבת חיזוק חיובי וגם חיזוק שלילי, היא יעילה יותר מכל אחת מהן בנפרד. מושגים מתוך ארגז הכלים לאימון סוסים להתרגל לדברים - תהליך הביטואציה, או הרגלה (Habituation) לגירויים. פרסים ותוצאות – שימוש בהתניה אופרנטית (Operant Conditioning), לחיזוק התנהגות המתרחשת באופן מקרי בתנאים מסוימים ותדירות הופעתה נשלטת על ידי תוצאותיה. רמזים ואותות - שימוש בהתניה קלאסית (Classical Conditioning), לחיזוק ההקשר בין תגובה לגירוי שאינו מותנה לבין גירוי מותנה. בניית התנהגויות שלב אחר שלב - עיצוב התנהגות (Shaping), תהליך המאפשר שכלול של תגובות פשוטות לכדי תגובה מורכבת. "כל עוד נשאיר את עינינו סגורות לאופן בו סוסים באמת מרגישים, האמת על סוסים לעולם לא תצא לאוויר העולם". ליסה אשטון (2019) ליסה הזכירה את הסרט מטריקס כמטפורה לשיטות באימון סוסים. ניו (הדמות שגילם קיאנו ריבס) חשד שיש איזושהי תקלה בעולם שלו, והסקרנות שלו גרמה לו לחפש את המקור לתקלה. ומורפיוס הבטיח לניו שאם ייקח את הקפסולה האדומה הוא יקבל את האמת, אבל אם ייקח את הקפסולה הכחולה יוכל לחזור חזרה לחיים הקודמים שלו ושום דבר לא ישתנה. כך בעצם הקפסולה האדומה מייצגת את האמת, את המידע המבוסס על עובדות ואיך סוסים באמת מרגישים בהקשר לשיטות אימון שונות. להכיר בסקרנות ולקבל ידע נוסף. ואילו בבחירה בקפסולה הכחולה, אנחנו בעצם מפספסים את האמת וחוזרים למציאות המדומה שלנו. שזה בסדר, אבל אנחנו בעצם מפסידים את המציאות האמיתית של איך הסוס שלנו מרגיש ואיך הפעולות שאנחנו בוחרים לבצע באמת משפיעות עליו.

ולכן, מי שאנחנו משנה יותר ממה שאנחנו יודעים.
שכן, כולנו אחראים למה שהופך למקובל באימון וברכיבה על סוסים, למה שנחשב אופנתי או לגיטימי, ומחפשים אישור חברתי. אך אם נשנה את התפיסה של מה שנחשב לגיטימי, בהתאם למה שבאמת תומך ברווחה של הסוס, זה יהיה המפתח ליצירת השינוי האמיתי עבור הסוסים. מקור: סיכום הרצאה של ליסה אשטון (EquiCoach.life) שהוצגה בכנס ISES 2020, אוגוסט 2020 Lisa Ashton, ISES 2020. What we know matters

וירוס הקורונה בסוסים

נכתב על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע ראשית, DON'T PANIC אין סיבה לבהלה. ברחבי העולם כבר מכירים את נגיף הקורונה COVID-19 שהביא למגיפה עולמית באוכלוסייה האנושית, שבעקבות מוטציה עבר מבעלי חיים לבני אדם. אמנם אכן קיים נגיף ממשפחת הקורונה גם בסוסים, אך נכון להיום הוא אינו מדבק לבני אדם או בעלי חיים אחרים. הנגיף ECov - Equine Corona Virus נפוץ בעיקר בחורף ויכול לעבור מסוס לסוס בעיקר דרך צואה נגועה (אכילת גללים או מגע אוראלי עם משטח נגוע). נראה כי סוסים מסוימים יכולים להיות נשאים של הנגיף גם ללא הופעת תסמינים קליניים (והם מדבקים לתקופה מסוימת). ברב המקרים הנגיף לא מסוכן, התסמינים כוללים בעיקר שלשול, חולשה, או תסמינים נשימתיים דומים לשפעת. אך עשוי לגרום לסיבוכים (הפרעות נוירולוגיות, התייבשות, קוליק) שעלולים להוביל לתמותה, בעיקר בסייחים וסוסים מיניאטוריים. זמן דגירה: 2-4 ימים. זמן ההדבקה: בין 5-21 ימים מהופעת התסמינים. אבחון: וטרינרי, משלב גם בדיקת PCR לדגימת צואה. טיפול: בעיקר טיפול תומך (נוזלים, משככי כאבים וכדומה) ומתן נוזלים במידת הצורך. מניעה: לא קיים חיסון, ניתן בעיקר לצמצם הדבקה באמצעות בידוד ביולוגי והסגר במידת הצורך. סיבוכים אפשריים: אבדן חלבון, התייבשות, סימנים נוירולוגיים. פרוגנוזה (תחזית): טובה, מקדם הדבקה עד כ-85% מחשיפה, רב הנדבקים ללא סימנים קליניים, תמותה נמוכה וקשורה בסיבוכים. על פי דיווחים מעטים היו בעבר הופעות בודדות של הנגיף בארץ, אך לא נראה שיש סיבה לדאגה. ובמיוחד חשוב להבין שמדובר בנגיף אחר לגמרי מזה שגורם למגיפה הנוכחית בבני אדם. אז קחו נשימה, הקפידו על היגיינה, גם בחווה, ושימרו על הבריאות שלכם ושל הסוסים שלכם. מקורות: מסמך מסכם של פרטי המחלה על פי ארגון Equine Disease Communication Center ופורסם באתר AAEP של ההתאחדות האמריקאית של מטפלים וטרינריים בסוסים. EDCC, 2017. Equine Disease Communication Center: Disease Factsheet. מאמר סקירה ספרותית של מחקרים מדעיים בנושא שפורסם במגזין האסייתי להתקדמות וטרינרית ובבעלי חיים Asian Journal of Animal and Veterinary Advances. AJAVA, 2014. Coronavirus Infection in Equines: A Review. כתבה מקיפה בנושא באתר EQUUS. EQUUS, 2020. Coronavirus: An emerging threat?

איכות תזונתית של חציר לסוסים: מה אנחנו צריכים לדעת לעתיד?

נכתב ותורגם על ידי שירלי פרבר - תזונאית סוסים וחמורים, מייסדת ארגון אקווידע בחודש אוגוסט התקיים הכנס הבינלאומי השנתי לתזונת סוסים GANS 2020 - Global Animal Nutrition Summit מטעם אוניברסיטת Guelph בקנדה, עקב המגיפה העולמית הכנס התקיים באופן מקוון. במהלך הכנס הוצג על ידי מ.ק. הוטאט, נ. רואיז-סוארז ומ. הסטה מאוניברסיטת גאנט בבלגיה מאמר סקירת מחקרים בנושא האיכות התזונתית של חציר לסוסים בראיה לעתיד. מובא לכם להלן תרגום תקציר המאמר. צמחי מספוא שעשירים בסיבים תזונתיים מהווים חלק משמעותי והכרחי מהתזונה של הסוס. סוסיים מתבססים על עיכול בתסיסה של סיבים תזונתיים לכדי חומצות שומן קצרות שרשרת להפקת אנרגיה במעי האחורי. על מנת לשמר אוכלוסיית חיידקית תפקודית תקינה, סוס בוגר זקוק לפחות ל-1.5% ממשקל גופו בחומר יבש של צמחי מספוא בתזונה היומית שלו. חציר (שחת) הוא מספוא שמשומר עם לפחות 80% חומר יבש. אולם, קיימים הרבה סוגים שונים של חציר ובאיכות משתנה, מה שמקשה על תכנון תזונה המבוססת על חציר בלבד שמכסה את כל הדרישות התזונתיות של הסוס. חציר באיכות גבוהה מכיל ריכוז גבוה יותר של נוטריינטים (רכיבים תזונתיים) ואנרגיה. חציר מצמחים עשבוניים שדל בסיבים גסים (עד 280 גרם לק"ג חומר יבש) מכיל ריכוז אנרגיה גבוה יותר. כאשר ניתן לענות על הדרישות האנרגטיות של סוס ממוצע בפעילות במספוא גס עם ריכוז אנרגיה גבוה. המושג של 'איכות תזונתית' של חציר תלויה במספר גורמים. ביניהם בגרות הצמח בזמן הקציר, שהוא אחד הגורמים החשובים ביותר. צמחים בוגרים יותר מכילים פחות אנרגיה, חלבון גס ומינרלים מאשר שחת צעירה בזמן הקציר. סוג הצמח גם משפיע על הערך והאיכות התזונתית שלו. קיימות שתי קבוצות עיקריות של חציר: קטניות ודגניים או עשבוניים. שחת קטניות מכילה ריכוזי חלבון ומינרלים גבוהים יותר מאשר שחת דגניים. אופן הגידול והניהול של השדות והמרעים, והן תנאי האחסון יכולים גם הם להשפיע על איכות השחת. בפועל, בעלי סוסים לא תמיד מעריכים את איכות החציר בצורה טובה. אולם, ניתן בקלות להעריך זאת בבדיקה לפי מראה, ריח ומרקם. לפי המראה, המספוא צריך לכלול יחס עלים-לגבעול גבוה (הרבה עלים) וגבעולים בעלי קוטר קטן יחסית. נוכחותם של מספר שיבולים, גרעינים ופריחה הם סמנים לצמח מבוגר יותר. חציר ירוק לרב עשיר יותר באנרגיה, חלבון גס וויטמינים ביחס לחציר צהבהב יותר. ריח מתוק הוא סממן לחציר באיכות גבוהה. מרקם קשיח וגס בלחיצה ומעיכה הוא סימן לחציר באיכות נמוכה. אולם בדיקה מיקרוסקופית היא דרך טובה להעריך איכות של חציר, ניתן להעריך ערך תזונתי בחציר גם באמצעות אנליזה (בדיקה) כימית. זו תיתן יותר מידע על יחסי הסיבים בצמח (כגון NDF, ADF, ADL). לא רק ערכים תזונתיים חשובים בחציר, אלא גם הזמינות של הנוטריינטים. לכן, ניתן להעריך את הנעכלות של המספוא על ידי בדיקות מעבדה לנעכלות בשיטות שונות, לרב בבדיקת מבחנה חוץ גופית המדמה את התהליך במערכת העיכול של בעל החיים. נדרשים מחקרים נוספים להרכב תזונתית ונעכלות של חציר שמבוססים על שיטות שונות, כמו גם התחשבות בקיימות בעתיד. כאשר קיימת קורלציה (התאמה) חיובית בין פליטת מתאן לעיכול סיבים קשים לעיכול בתזונה של הסוס. והאכלת שחת חציר באיכות טובה יותר עשויה להיות מקיימת וידידותית יותר לסביבה. בעתיד, מומלץ כי בעלי סוסים ווטרינריים יהיו מעורבים בפעולות להגדלת יכולת המעורבות שלהם בביצוע הערכות לחציר. מקור: תרגום תקציר הרצאה מכנס GANS 2020, אוגוסט 2020 מ.ק. הוטאט, נ. רואיז-סוארז ומ. הסטה מאוניברסיטת גאנט בבלגיה M.-C. Hottat, N. Ruiz-Suarez, Y. Lyu, M. Hesta, 2020. Nutritional quality of hay for horses: what do we need to know for the future?

  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn

©Equida 2020